1. האם באלוהים שבבראשית פרק א'? זה שברא את כל היקום במאמר פיהו, או באלוהים של פרק ב', שיצר אדם מעפר – כפי שגם יצר את כל בעלי-החיים – ושכח שגם האדם זקוק לנקבה כדי לפרות ולרבות. מה עשה? נטל צלע מן האדם ויצר אישה.
סיפור זה מזכיר לי שני סיפורים במיתולוגיה היוונית:
1) פרומתאוס יצר את בני האדם מעפר.
2) זאוס, אבי האלים היווניים, הזעיק את האל הנפח כדי שישלוף מראשו את האלה אתנה שאותה הקשה "ללדת" (מראשו!)
ואולי ביהוה כפי שאומר הנביא ישעיהו (מ"ב, ו') "אני יהוה ואין עוד. יוצר אור ובורא חושך, עושה שלום ובורא רע…" למה שאאמין בו? (ראה להלן מיהו יהוה).
אגב,לאלוהים זה היו…בנים(בראשית ו',ד') ממי הוליד אותם? ואיך?
2. אולי באלוהי אברהם? אך מיהו? "ויאמר אליו "אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים" (ברא' ט"ו, 7) והאם הוא שהוציאו מאור כשדים? שהרי תרח אביו הוציאו משם "ללכת ארצה כנען ויבואו עד חרן וישבו שם" (ברא' י"א, 31).
ולהלן כתוב: "ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך… ויקח אברם את שרי אשתו… ואת הנפש אשר עשו בחרן ללכת ארצה כנען". הרי שמחרן הוציאו ולא מאור כשדים. יתר על כן! בשמות ו',2 אומר השם למשה "אני יהוה וארא אל אברהם ואל יצחק ואל יעקב באל שדי, ובשמי יהוה לא נודעתי להם. והרי קראנו לעיל: "אני יהוה אשר הוצאתיך מאור-כשדים" התבלבל? ומיהו אותו אל-שדי? גם אותו נפגוש מיד.
ואותו אלוהים בא אל אברהם ברגליו (כאחד האדם) ואף אכל את בן הבקר אשר עשה אברהם,רב הטבחים,בחמאה ובחלב(בראשית י"ח).-ממש כמו בסיפורי האלילים היוונים!!!
3. ומיהו אלוהי יעקב? כשיצא אל לבן נדר (בראשית כ"ח,כ-כ"א):"אם יהיה אלוהים עמדי…והיה יהוה לי לאלהים"!אולם כשחזר מחרן והגיע לשכם "ויצב שם מזבח ויקרא לו "אל אלהי ישראל" (ברא' ל"ג, 20), והרי "אל" הנו אבי הפנתיאון הכנעני ולו שבעים בנים ובנות, כולם מאשרה אשתו. ומה נאמר עליו בתהלים מ"ב?: "אלהים נצב בעדת אל, בקרב אלהים ישפוט… אני אמרתי אלהים אתם (כולכם אלוהים!) ובני עליון כלכם". משמע: אלהים הנו אחד מבניו של "אל עליון" ולאלוהים שקבלנו מידיו, אל עליון מה עשה? "בהנחל עליון גויים, בהפרידו בני אדם יצב גבולות עמים למספר בני ישראל, כי חלק יהוה עמו, יעקב חבל נחלתו". משמע עליון נתן לבנו, יהוה,את ישראל
כחבל נחלתו (ובניו האחרים קבלו עמים אחרים).
ברור שישנו פה פסוק ששונה ביד מכוון: למספר בני ישראל, כי במגילות העתיקות שנמצאו בקומראן וכן בתרגום השבעים, אנו קוראים את המקור שלא 'שופץ ': "למספר בני אלהים". עכשיו יש לפסוק משמעות!!!.
4. ומיהו אלהי משה? האם יש לו גוף? רח"ל. שהרי אמר למשה "לא תוכל לראות את פני, כי לא יראני האדם וחי… ושכתי כפי עליך עד עוברי והסרתי כפי וראית את אחורי" (שמות ל"ג, 20). אלהים שיש לו כף יד, פנים ואחוריים? –הרי זה אל בשר ודם והוא גם נוהג כמוהו: "ואל משה אמר עלה אתה… ושבעים מזקני ישראל ויראו את אלהי ישראל… ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו" (שמות כ"ד, 9). ממש כסיפור זאוס, אבי האלים היווני, שהיה מזמין את טנטלוס מלך לידיה לסעוד על שולחנו.
5. ומיהו, אם כך, אותו יהוה המדבר אל משה ומכחיש שאברהם, יצחק ויעקב הכירוהו בשם זה, אלא באל-שדי? אל שיש לו שדים? (ורחם?): "מאל אביך ויעזרך ואת שדי ויברכך, ברכת שדים ורחם" (ברא' מ"ט, 28). אל כזה המציאו רק הפרימיטיווים שבין עובדי האלילים ומשם קבלנוהו אנו: "יהוה, בצאתך משעיר, בצעדך משדה אדום… (שופטים ה', שירת דבורה), ועוד: "יהוה מסיני בא וזרח משעיר למו. הופיע מהר פארן" (דברים ל"ג, 2).
נראה שעליון העלה את יהוה בדרגה. אם עד כה הוא היה אלם של פראי שעיר, אדום ופראן, הרי עתה קיבל את ישראל!
אכן פלונטר גדול שאפילו הרמב"ם לא הצליח להחלץ ממנו ואז המציא את "תורת התארים השליליים". אלוהים אינו כזה, ולא כזה ולא ככל דבר אחר! ונשאלת השאלה: משהו שלא ניתן להכתירו בתואר חיובי כלשהו, האם הוא קיים בכלל?
תשובות הגיוניות תמצאו בספרו של פרופ' ישראל קנוהל "מאין באנו",הוצ' "דביר" 2008.
ואחרי כל זה, מה ענין יש לי לעבוד לאל שאולי ברא את העולם לפני 13.4 מיליארד שנים ובזאת סיים את תפקידו ושכב לישון? שאם לא כן, איך יצורי כפיו טובחים את אחיהם מאז ומתמיד ואפילו על עמו הנבחר אין הוא מגן?!!! איך לא מנע את חורבנם של שני בתי מקדש ואת שתי הגלויות? ולא את גרוש ספרד ולא את פרעות חמלניצקי ולא את חיסולם המזוויע של ששה מליון מבני עמו הנבחר בשואה?!!!
הרי כוס התה שאני שותה מיטיבה עמי יותר מאשר אלהים כזה.
לכן, אולי נקבל את דעתו של שפינוזה:אלוהים הוא הטבע! ונחדל להיות עובדי אלילים!!!
the only fraze I can write would be in the language that l love the most … KOL HACKAVOD
דהיינו תפילה הפונה לכל האלוהויות, והיה האלוקות אשר תענה ותעתר לו תבוא עליה הברכה והיא אלוקי האמת.
אם אכן לכך התכוון, הרי הוא גאון משכמו ומעלה.
ויש לכך גם תקדים היסטורי.
מנשה מלך יהודה מלך 55 שנים. בן 12 שנה היה במולכו והאריך ימים מכל מלכי יהודה. ואם לו די לו בשיא זה הוא גם החזיק בשיא שני – הוא היה הרע מכל מלכי יהודה!
הוא, שאביו חזקיהו היה הטוב והישר שבלכים, בחר ללכת דוקא בדרכו של סבו אחז. הוא הכניס את כל העבודות הזרות של השכנים לירושלים, עשה מזבחות לבעל, העמיד פסל אשרה בבית המקדש והעביר את בנו למולך.
הכתוב מדגיש שכל זאת עשה "להכעיס" (מלכים ב' כ"א ט"ז).
ועוד נאמר עליו מה שלא נאמר על שום מלך לפניו – "וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאד".
בספרי מלכים וירמיה הוא מוזכר אך לרעה, אך בדברי הימים מסופר גם על התשובה שעשה. שרי צבא אשור באו ירושלים "וילכדו את מנשה בחוחים ויאסרוהו בנחושתיים ויוליכוהו בבלה. ובהצר לו חילה את פני ה' אלוהיו ויכנע מאד מלפני אלוהי אבותיו ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תחינתו וישיבהו
ירושלים למלכותו (דה"ב ל"ג י"א-י"ג).
ובשובו למלכותו הוא הרחיק את אלוהי הנכר ואת הסמל מבית ה', בנה מזבח לה' וציווה על יהודה לעבוד את ה'.
המדרש מוסיף פרטים מרתקים ודרמתיים להשתלשלותה של פרשה זו:
דברים רבה פרשת ואתחנן:
כי תוליד בנים זש"ה (משלי י) פעולת צדיק לחיים תבואת רשע לחטאת, פעולת צדיק לחיים א"ר תנחום זה אליפז שגדל בחיקו של יצחק, ותבואת רשע לחטאת זה עמלק שגדל בחיקו של עשו, ד"א פעולת צדיק לחיים כל מה שפעל דוד ושלמה בנו לחיים של ישראל מהו ותבואת רשע לחטאת בביאה אחת שנכנס מנשה לבית קדשי הקדשים היתה חטייה לישראל שעשה צלם של ארבע פנים והכניסו להיכל מנין שנאמר (יחזקאל ח) והנה מצפון לשער המזבח סמל הקנאה הזה בביאה, אמר רבי אחא הא בייא רבא לעלמא
התושב מפנה לבעל הבית ולמה עשה צלם של ד' פנים כנגד ד' חיות שהן סובלות כסאו של הקב"ה, ד"א למה ארבע פנים כנגד ד' רוחות העולם אמר כל מי שיבא מד' רוחות העולם יהא משתחוה לצלם זה, ומה עשה לו הקב"ה מסרו ביד שונאיו מנין שנא' (דברי הימים ב לג) ויבא עליהם את שרי הצבא אשר למלך אשור ויאסרוהו בנחשתים ועשו לו מולין של נחשת והכניסו
אותו לתוכו והיו מדליקין תחתיו והוא היה נשרף מבפנים, אותה שעה קרא מנשה לכל אלוהות שבעולם שהיה מזבח להם ולא ענו אותו אחד מהם שנאמר (ישעיה מו) אף יצעק אליו ולא יענה מצרתו לא יושיענו. כיון שראה מנשה צרתו צרה שלא ענה אותו אחד מהם התחיל קורא להקב"ה אמר לפניו רבש"ע הרי קראתי לכל אלהות שבעולם וידעתי שאין בהן ממש רבש"ע את הוא אלוה על כל אלהים ואם אי אתה עונה אותי אני אומר שמא ח"ו כל הפנים
שוות אמר לו הקב"ה הא רשע בדין הוא שלא אענה אותך שהכנסת אותי אלא שלא לנעול דלת לפני השבים שלא יהו אומרים הרי מנשה ביקש לעשות תשובה ולא נתקבל לפיכך הריני עונה אותך מנין שנאמר (דברי הימים ב לג) ויתפלל אליו ויעתר לו ויחתר לו מלמד שהיו מלאכי השרת מסתמין את חלונות של רקיע שלא תעלה תפלתו לשמים מה עשה הקב"ה חתר את הרקיע
מתחת כסא הכבוד וקיבל את תפלתו וישיבהו ירושלים למלכותו
א"ר שמואל בר אוניא בשם רבי אחא ברוח השיבו כמה דתימא משיב הרוח באותה שעה ידע מנשה כי ה' הוא האלהים.