חכמי ישראל
אם מקובלים עליך דברי חכמים,כגון:"קול באשה ערוה",
יהיו מקובלים עליך גם דבריו של חכם אחר:"אשה חמת
מלא צואה…"(מסכת שבת קנ"ב,א) שמהם משתמע
שאמך,אשתך,אחותך,בתך ועוד ועוד, כ ו ל ן- חמת מלא
צואה.
ואתה מנין יצאת? ח…… קטן!
על כך נאמר "חכמים הזהרו בדבריכם"-קל וחומר שוטים.
(ואולי הומוסקסואלים מתעבי נשים?!)
הדברים הוצאו מהקשרם. להלן המאמר במלואו ממסכת שבת קנ"ב ע"א:
ותפר האביונה (קהלת י"ב) – זו חמדה (חמדת נשים – רש"י) . רב כהנא הוה פסיק סידרא קמיה דרב, כי מטא להאי קרא נגיד ואתנח. אמר: שמע מינה בטל ליה חמדיה דרב. ( רב כהנא היה קורא פסוקים אלו מקהלת לפני רב. כאשר הגיע לפסוק זה נאנח רב. אמר לו רב כהנא, אני מבין מזה שאין לכבודו יותר חמדת נשים).
אמר רב כהנא: מאי דכתיב (תהלים ל"ג) כי הוא אמר ויהי – זו אשה, הוא צוה ויעמוד – אלו בנים. תנא: אשה חמת מלא צואה, ופיה מלא דם – והכל רצין אחריה. (אם לא על פי גזרת המלך לא היתה ראויה להתאוות לה, שהיא כחמת מלאה מיאוס, והכל רצים אחריה. – רש"י)
כלומר כך ציווה הקב"ה שהעולם יתקיים. ובגלל גזירה זו נכנסת לגברים תאוה והם נמשכים אחרי נשים אפילו בזמן הוסת שלהן ואפילו שמעיהן מלאות צואה, ואין הם נרתעים מזה.
ישנם מאמרים שהם באמת מגעילים, כגון:
כיון שנבראה אשה נברא שטן עימה.
נשים דברניות הן
נשים גרגרניות הן
נשים כשפניות הן
נשים עצלניות הן
ועוד ועוד…
אתה רואה שיש כשפים מותרים.
בקשר לדיבור אישה פטפטנית כי יש לה תפקיד עיקרי לחינוך הילדים ולכן קיבלה דיבור שזה דבר טוב ומועיל לחינוך.
נשים עצלניות היא לא גריעותה אלא טיבותא. כך למשל כתב המאירי:
"ובתלמוד המערב אמרו על סוגיא זו לית כאן נשים מתוך שהן עצלניות בודקות כל שהן. ועקר הפירוש בו לית כאן נשים, כלומר לא הוצרכנו להכשיר בדיקתן מטעם זה, שמתוך שהם עצלניות בודקות כל שהן. רצונו לומר: עושות מלאכתן במתון ואינן טרודות בעסקים אחרים ובודקות כל שהן, ר"ל בכל כחן יפה יפה, על דרך מה שאמרו ג"כ למה לאור הנר מפני שהנר בודק כל שהוא."
מצד שני אין דרך אישה להיות יושבת בטלה בתוך ביתו (ירושלמי, כתובות פ"ה ה"ו). לדעת המאירי השימוש במילה עצלנות, אינה נוגעת לטיב העבודה אלא על מהירותה. לאמור התנהלות הגברית העסוקה, נובעת מחשיבה דיכוטומית ועסוקה 'בלהריץ עניינים'. ביחס להתנהלות זוף נשים עצלניות, אולם ביחס לבדיקת חמץ דבר זה לטיבותא ולכן בדיקת נשים מועילה יותר.
בענין ´ארבע מידות בנשים´ המקור הזה נמצא גם באבות דרבי נתן ושם רבי יוסי מגנה באותה מידה את הגברים: נוסח ב, מה, ד"ה "ד´ מדות" (מהדורת שכטר, עמ´ 126) "ר´ יוסי אומר כשם שנתנו ד´ מדות בנשים כך נתנו באנשים". הראיות שלו באות מאחי יוסף.
השטן הוא יצר הרע שנברא להסיט את האדם, וכשנוצרה יכולת הזיווג (שהאישה נבראה שניה), אז נברא השטן שמשטין ומסיט את האדם.
הפרי צדיק למשל הסביר שבכל מקום שיש טובה גדולה יש שטן הרוצה להחריבו, האשה היא הטוב וממילא, נברא השטן.
וכבר הקדימך ר' יונתן כדאיתא בגמרא שבת:
אמר ר' שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה (שבת נ"ה:)
אמר ר' שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל האומר בני עלי חטאו אינו אלא טועה (שבת נ"ה:)
אמר ר' שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל האומר בני שמואל חטאו אינו אלא טועה (שבת נ"ה:)
אמר ר' שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה (שבת נ"ו.)
אמר ר' שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל האומר שלמה חטא אינו אלא טועה (שבת נ"ו:)
אמר ר' שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל האומר יאשיהו חטא אינו אלא טועה (שבת נ"ו:)
אמר ר' שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל האומר מלכת שבא אשה אינו אלא טועה (בבא בתרא ט"ו:)
ועל אותו יונתן אמרו בגמרא יבמות ט"ז ע"א:
אח קטן יש לי, בכור שטן הוא, ויונתן שמו, והוא מתלמידי שמאי, והזהרו שלא יקפח אתכם בהלכות, לפי שיש עמו שלש מאות תשובות בצרת הבת שהיא מותרת.
ותמהני מה ראית לבוא דרך האתרים אל אתר "דעת אמת" שהוא אתר של מינות, המבואות המטונפים, מים המאררים, יבואו בך למרים, והיית לאלה, ותתפס למינות ר"ל על שעברת על מה שכתוב בתורה: (משלי ה') הרחק מעליה דרכך – זו מינות,
כדאיתא בע"ז י"ז.
אני רוצה להציל נשמות משריפה.
רבנים גדולים קראו קונטרסים שלמים של דעת אמת וענו עליהם, כך שיש מי שיכול לקחת את החלק הטוב ולהשליך את הפסולת ולמצוא תירוצים.