שלום עמירם,

שאלת שאלה מצויינת והתשובה עליה היא שהחוק הוא רק ההתחלה. על כל סעיף חוק יש פסקי דין רבים ובראשם פסקי דין של בית המשפט העליון המהווים הלכה מחייבת לכל בתי המשפט בישראל ולמעשה פסקי הדין של בית המשפט העליון הם "החוקים" בפועל.

במקרה של פגיעה ברגשות הדת יש לעיין בפסק הדין בעניין טטיאנה סוסצקין (זאת עם החזיר ומוחמד למי שזוכר את הסיפור מהתקשורת בזמנו) ומשם יש ללמוד מה דין הנוהג בישראל בשאלה זו.

על מנת להקל עליך צירפתי קישור לפסק הדין.

http://www.ruling.co.il/%D7%A2%22%D7%A4-697%2F98-%D7%98%D7%98%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%94-%D7%A1%D7%95%D7%A1%D7%A6%D7%A7%D7%99%D7%9F-%D7%A0.-%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_3eb676a5-464f-cee4-5c01-0fe55b77c5c4

קובי

שלום עמירם,

אנו חיים במדינה דמוקרטית ליברלית בה הזכות להשמיע עמדות לא מקובלות ולא נורמטיביות היא זכות יסוד.

אצטט לך קטע מתוך מט"ח בדבר הזכות לכבוד:

"עיקרון הומניסטי המבטא את ההכרה באנושיות של כל אדם … זהו הבסיס לזכויות האדם, שממנו נגזרות הזכויות לחירות, לשוויון ולהליך הוגן, וכן הזכויות לשם טוב, לפרטיות, לצנעת הפרט, והזכות שלא להיות נתון ליחס משפיל ומעליב. הזכות לכבוד עוגנה בשנת 1992 כזכות חוקתית בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו."

ניתן להשמיע עמדות ביקורתיות ואפילו קשות בלי הצורך להעליב לגדף ולהשפיל.

למשל, אתה יכול לכתוב שלפי דעתך אלוהים היא פיקציה המשמשת אנשים לצורך נחמה (כפי שביקרו כך רבים) לתאר כיצד התפתחה האמונה המונותאיסטית וכיוב'. אני חושב שכעקרון על מנת לשכנע אנשים יש צורך לגשת בגישה חיובית.

לעמרם,

כתוב בגמרא במסכת מגילה כ"ה ע"ב:

שרי ליה לבר ישראל למימר ליה לעובד כוכבים שקליה לעבודה זרה ואנחיה בשין תיו שלו.

ובעברית:

מותר לבן ישראל (ליהודי) לומר לגוי – קח את העבודה זרה שלך ותחוב אותה לשי"ן ת"ו שלך (כלומר לשת, לתחת…)

קדושה היא דבר יחסי. אם אתה סבור שדברי הקודש ששמעת מנוגדים לדת היהודית הרי שמבחינתך הם בבחינת עבודה זרה. ומותר לך להגיד לצדיק שהשמיע אותם – תחוב אותם לתחת.

כך תנהג. ואם יעשו לך בעיות תגיד שאני אמרתי…

יש איזה הגיון בחוק ההוא. לא שהמחוקק התכוון להגן על כל דבר קדוש באשר הוא קדוש, ולא משנה מה, אלא החוק בא למנוע מריבות וקטטות ומכיר בכך שהדתיים הקיצונים הם חמומי מוח ומהירי חימה ולא ימנעו מריצוץ גולגלות.

וכבר היו דברים מעולם…

אענה לך בשאלה : למה שאדם דתי ייפגע מכך שאתה כותב "אלוהים"? אם אתה באמת חילוני הרי שאתה עדות להצלחתם האדירה של הדתיים בדיכוי החילונים עד עפר. הרי על כל דבר אפשר לטעון שהוא פוגע ברגשות מישהו. למה אינך הולך עם כיפה, כופר שכמוך? האם לא ברור לך שאדן דתי מרגיש כאב לב כשיהודי נוסע בשבת? איך הגענו למצב שבו הרב עובדיה יכול לכנות את החילונים "אהבלים" בלי שיקרה לו כלום ובה בעת חילונים חוששים להגיד "אלוהים" פן ייעלבו הדתיים והם יישלחו למאסר?

כבר התרגלנו לכך בלי משים שיש לתת לדתיים יחס מועדף. כאשר שני אנשים מתווכחים על עניין כלשהו, על פוליטיקה דרך משל, יכול כל אחד לומר כל אשר יחפוץ ואפילו לומר לזולתו שהוא מדבר שטויות. בדרך כלל איש לא יפגע מכך.

אבל כאשר מתווכחים עם דתי בענייני דת קיימת איזו קונוונציה שזה אינו תקין פוליטית לפגוע בדעותיו.

דגלס אדמס היטיב לנסח זאת בסרקזם מושחז ב"סלמון הספק"

שלו כדלקמן:

בדת יש רעיונות מרכזיים במרכזה, שאנו מכנים קדושים,מקודשים, או משהו כזה. פירוש הדבר הוא: "יש כאן רעיון, או מחשבה, שאין לכם רשות לומר עליו שום דבר רע".

פשוט אין לכם. למה לא? מפני שאין לכם רשות!"