שאלות ותשובותלך תבנה מדינה נורמלית חברה ב-OECD עם זוכי פרס נובל עם העגלה המלאה…
13 שנים • eano oeuo
נִצְטָוִּינוּ לִקְרֹא בְּכָל יוֹם פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה, "וְלֹא תָּתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זוֹנִים אַחֲרֵיהֶם". כִּי כָּל חִיּוּת נֶפֶשׁ הָאָדָם קָשׁוּר לָעַיִן, וְהַשְּׁמִירָה עַל הָעַיִן מִלְּהַבִּיט בְּנָשִׁים, הִיא עֲבוֹדָה תְּמִידִית וְקָשָׁה מְאֹד. וְהָאָדָם מְזַלְזֵל בָּהּ בְּחָשְׁבוֹ, מֶה עָשִׂיתִי, רַק הִבַּטְתִּי וְלֹא פָּעַלְתִּי אַוֵן. וְהַשָּׂטָן שָׂמֵחַ בְּחֵטְא זֶה יוֹתֵר מִמַּעֲשֵׂה הָעֲבֵירָה עַצְמָהּ, כִּי עַל מַעֲשֵׂה הָעֲבֵירָה, תָּמִיד יָרֵא הַשָּׂטָן שֶׁמָּא יִנְקְפֵהוּ הַמַּצְפּוּן לָאָדָם, וְיָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וְנִמְצָא מְתַקֵּן נַפְשׁוֹ, אֲבָל עַל הִסְתַּכְּלוּת בְּנָשִׁים כִּמְעַט שֶׁאֵין אָדָם שָׁב בִּתְשׁוּבָה וּבוֹכֶה וּמִתְחָרֵט. וְלָכֵן אָמְרוּ חֲכָמִים, טוֹב לַשָּׂטָן מַרְאֶה עֵינָיִם בְּאִשָּׁה , יוֹתֵר מִגּוּפוֹ שֶׁל חֵטְא, שֶׁנֶּאֱמַר "טוֹב מַרְאֵה עֵינָיִם, מֵהֲלָךְ נָפֶשׁ". (מַסֶּכֶת יוֹמָא דַּף ע"ד:) וּכְבָר נִפְסַק לַהֲלָכָה שֶׁאֲפִלּוּ בִּבְגָדֶיהָ שֶׁל אִשָּׁה שֶׁהוּא מַכִּירָהּ, וַאֲפִלּוּ אֵינָם עָלֶיהָ, אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל, וְהַמִּסְתַּכֵּל אֲפִילוּ בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁל אִשָּׁה, וְנִתְכַּוֵּן לֵהָנוֹת מִמֶנָּה, דִּינוֹ כְּמִסְתַּכֵּל בִּמְקוֹם עֶרְוָתָהּ, וְחַיָּב מַכַּת מַרְדוּת. (רַמְבַּ"ם הִלְכוֹת אִסּוּרֵי בִּיאָה פֶּרֶק כ"א, שֻׁלְחַן עָרוּךְ אֶבֶן הָעֵזֶר סי' כ"א).וְכָתַב הָרַמְבַּ"ם הַמִּסְתַּכֵּל בַּעֲרָיוֹת, (פֵּרוּשׁ עֲרָיוֹת, כָּל אִשָּׁה שֶׁאָסוּר בַּמַּצָּב הַקַיָּם לְקַיֵּם אִתָּהּ יַחֲסֵי אִישׁוּת.) מַעֲלֵה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁאֵין בְּכָךְ כְּלוּם, שֶׁהוּא אוֹמֵר, וְכִי בָּעַלְתִּי, אוֹ שֶׁקָּרַבְתִּי אֶצְלָהּ, וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵע שֶׁרְאִיַּת הָעֵינַיִם עֲוֹן גָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא תָתוּרוּ אֲחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם. (הִלְכוֹת תְּשׁוּבָה פֶּרֶק ד').וְכָתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹש (פָּרָשַׁת פְּקוּדֵי דַּף רס"ג). שֶׁהַמָּדוֹר הָרִאשׁוֹן שֶׁל גֵּיהִנּוֹם נִקְרָא "בּוֹר", וְעָלָיו מְמֻנֶּה מַלְאָךְ חַבָּלָה הַנִּקְרָא פַתוֹ"ת, הַשּׁוֹלֵחַ שְׁלוּחָיו לְפַתּוֹת בְּנֵי אָדָם לְהִסְתַּכֵּל בְּנָשִׁים וְלִזְנוֹת וְלִנְאֹף בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ, וּכְשֶׁהָאָדָם מֵת, מַלְאָךְ זֶה שׁוֹבֵר אֶת עֵינֵי הַנֶּפֶשׁ שֶׁלּוֹ, וְהוֹפֵךְ אוֹתָה לְעִוֶּרֶת. שֶׁלֹּא יְכוֹלָה לֵאוֹר בְּאוֹר הַחַיִּים, עַד שֶׁתְּתֻקַּן עַל יְדֵי סֵבֶל אַכְזָרִי בְּבוֹר מָלֵא נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים שֶׁנּוֹשְׁכִים אוֹתָהּ וּמְצָעֲרִים אוֹתָהּ.וְיוֹתֵר מִזֶּה אָמְרוּ חַזָ"ל (בָּבָא בַּתְרָא דַּף נ"ז) שֶׁאִם יֶשׁ לָאָדָם שְׁתֵּי דְּרָכִים לְהַגִּיעַ לִמְחוֹז חֶפְצוֹ, אַחַת דֶרֶךְ רְגִילָה, וְהַשֵּׁנִית, נָשִׁים מְגַלּוֹת זְרוֹעוֹתֵיהֶן שָׁם כִּי מְכַבְּסוֹת בְּגָדִים, אָסוּר לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ הַשְּׁנִיָּה, וְאִם הָלַךְ, אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁמַר אֶת עֵינָיו נִקְרָא רָשָׁע, עַל שֶׁהֶעֱמִיד עַצְמוֹ בְּנִסָּיוֹן.וְכָתְבוּ תַּלְמִידֵי הָאֲרִ"י הַקָּדוֹש, שֶׁהַמִּסְתַּכֵּל תָּמִיד בְּנָשִׁים, יִתְגַּלְגֵּל בְּעוֹף הַנִּקְרָא "רָאָה". אִם לֹא עָשָׂה תְּשׁוּבָה. (שַׁעַר הַגִּלְגּוּלִים הקדמה כ"ב). וּמוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י, כִּי גִּלְגּוּל בְּבַעַל חָי, אֵינוֹ דוֹמֶה לְגִלְגּוּל בְּאָדָם, כִּי בְּבַעַל חַי, זוֹכֶרֶת הַנֶּפֶשׁ אֵיךְ הָיְתָה מְגֻלְגֶּלֶת בְּאָדָם קוֹדֵם, וְכָל גְּדוּלָתָהּ וְתַעַנוּגוֹתֶיהָ. וְזוֹכֶרֶת מְקוֹר מַחֲצַבְתָּהּ הָעֶלְיוֹנָה, וּנְפִילָתָהּ מִמָּקוֹם גָּדוֹל וְנִפְלָא כָּזֶה לְהִכָּנֵס בְּתוֹךְ בַּעַל חַי טָמֵא, שֶׁהוּא סִרְחוֹן לַנֶּפֶשׁ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִי שִׁעוּר וּבְלִי חֵקֶר. אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְצַיֵּר בְּשֵׂכֶל כְּלָל, וּמִי יָכוֹל לְשַׁעֵר וּלְסַפֵּר גֹּדֶל הַצַּעַר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא.וְדַע שֶׁכֹּל נְשָׁמָה שֶׁמִתְגַלְגֶּלֶת בְּבַעַל חַי, לְאַחַר כָּל הַסֵּבֶל הַנּוֹרָא שֶׁתַּעֲבוֹר, לֹא יְכוֹלָה לְהִכָּנֵס לִמְחִיצָתָהּ בְּגַן עֵדֶן, אֶלָּא צְרִיכָה לָשׁוּב בְּגִלְגּוּל אָדָם בַּעַל בְּחִירָה. (שַׁעַר הַגִּלְגּוּלִים הַקְדָּמָה כ"ב). וְדַע שֶׁכָּל מַחֲשָׁבָה וְהִסְתַּכְּלוּת נִרְשֶׁמֶת בַּמֹּחַ לָנֶצַח, וְאֶפְשָׁר לְהַחֲזִיר אָדָם בְּהִיפְּנוֹזָה לְגִלְגּוּל קוֹדֵם וַאֲפִלּוּ לְגִלְגּוּלִים קוֹדְמִים וְאָז מְסַפֵּר הָאָדָם פִּרְטֵי פְּרָטִים כָּל מַחֲשָׁבָה וְהִסְתַּכְּלוּת שֶׁחָשַׁב וְרָאָה, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁבְּצֵאת הַנֶּפֶשׁ מֵהַגּוּף הַמַּפְרִיעַ לָהּ לִזְכֹּר הַכֹּל, שֶׁמִּיָּד כָּל הָרְאִיּוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת הָאֲסוּרוֹת עוֹמְדִים לְמוּלוֹ לְמוֹקֵשׁ. וְהֵם הַנּוֹתְנִים הַכֹּחַ לַמַּלְאָךְ לִשְׁבֹּר אֶת עֵינֵי הַנֶּפֶשׁ, ה' יַצִּילֵנוּ, עַד שֶׁתַּעֲבוֹר יִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים לְטִהוּר הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַהִסְתַכְּלוּיוֹת הָאֲסוּרוֹת מִנַּפְשׁוֹ.וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ, וְיַשְׂכִּיל מַעֲשֵׂהוּ לָשׁוּב מֵעֲוֹן חָמוּר וְתְדִירִי זֶה. וְיַחֲשֹׁב, מַה יִתֵּן לִי וּמַה יֵּצֵא לִי מֵהַהַבָּטָה בְּאִשָּׁה, כְּלוּם מִידוֹתֶהָ נָאוֹת, וּכְלוּם אוּכָל לִשָּׂא אוֹתָהּ לְאִשָּׁה, וַהֲרֵי אַנִּי דּוֹמֶה לָאָדָם הָעוֹמֵד בַּבַּנְק וְצוֹפֶה, אֵיךְ אָדָם אַחֵר מְקַבֵּל שְׁטָרוֹת כֶּסֶף מְהַקוּפַּאִי, שֶׁכְּלוּם לֹא יוֹצֵא לִי מִזֶּה, גַּם כָּאן אֵין בָּזֶה אֶלָּא תַּאֲוַת הַיֵּצֶר לְבַלְבֵּל מַחֲשַׁבְתִּי בְּדָבָר שֶׁאֵין לוֹ תַּכְלִית.וְאָמְרוּ חֲזַ"ל שֶׁהַשָּׁב בּוֹ מֵחֵטְא זֶה וְעוֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע, יִתְקַיֵּם בּוֹ הַפָּסוּק הַסָּמוּךְ. הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכּוֹן, מְצָדוֹת סְלָעִים מִשְגַבּוֹ, לַחְמוֹ נִתָּן, מֵימָיו נֶאֱמָנִים, מֶלֶךְ (הַמָּשִׁיחַ) בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ. (מַסֶּכֶת מַכּוֹת דַּף כ"ד.)
5 Answers
13 שנים • jsadmin צוות
אמאל'ה.

באמת,קשה לי לקרוא דברים שכאלה למרות שיצאתי בשאלה.

יש למישהו טיפ איך לא לפחוד ממאמרים שכאלו?.

בברכה,רפאל בן מנשה.

13 שנים •
יוסף החומר שאתה מפרסם הוא ממש תאווה לעיניים וכתכשיט לגוף. ראשית אני סבור שראוי שתשמור ותגבה את החומר שאתה מפרסם ייתכן ונוכל להשתמש בו בעתיד. מי יודע.

שנית, אפשר להעתיק ולהשתמש בחומר ?

הצדיק היהודי

עמית

13 שנים •
לצדיק היהודי,

המאמר לקוח מהאתר tsniut.co.il

שם תמצא מאמרים קשים ונוראים מזה.

13 שנים •
לרפאל, בעניין הפחד, אמרו במסכת בבא בתרא י' ע"א:

עשרה דברים קשים נבראו בעולם: הר קשה – ברזל מחתכו, ברזל קשה – אור מפעפעו, אור קשה – מים מכבין אותו, מים קשים – עבים סובלים אותן, עבים קשים – רוח מפזרתן, רוח קשה – גוף סובלו, גוף קשה – פחד שוברו, פחד קשה – יין מפיגו, יין קשה – שינה מפכחתו, ומיתה קשה מכולם – וצדקה מצלת מן המיתה, דכתיב: (משלי י) וצדקה תציל ממות.

13 שנים • jsadmin צוות
אתה מייעץ לי לתפוס ראש יוסף?