13 שנים • eano oeuo כמה פעמים מסופר בש"ס על רבנים שלימדו את תלמידיהם דבר שאינו נכון, רק כדי לבדוק את העירנות שלהם.
מסופר במסכת נדה מ"ה ע"א:
תנו רבנן, מעשה באשה אחת שבאת לפני רבי עקיבא, אמרה לו: ר', נבעלתי בתוך שלש שנים, מה אני לכהונה? (אם אשה נבעלת למי שאסור לה היא נחשבת לזונה ואסורה לכהן. ואותה אשה נבעלה כנראה למי שאסור לה). אמר לה: כשרה את לכהונה. אמרה לו: רבי, אמשול לך משל, למה הדבר דומה – לתינוק שטמנו לו אצבעו בדבש, פעם ראשונה ושניה – גוער בה, שלישית –
מצצה. אמר לה: אם כן – פסולה את לכהונה. (כי לאחר שהיא נבעלה פעמיים לפני שהיתה בת שלוש ולא הרגישה דבר, בפעם השלישית היא כבר נהנתה מהבעילה). ראה התלמידים מסתכלים זה בזה אמר להם למה הדבר קשה בעיניכם? אמרו לו: כשם שכל התורה הלכה למשה מסיני, כך פחותה מבת שלש שנים – כשרה לכהונה הלכה למשה מסיני. (בין אם נהנתה ובין שלא, ההנאה שנהנתה לא הופכת אותה לזונה). ואף רבי עקיבא לא אמרה אלא לחדד בה את התלמידים.
ושאלה לירון ידען…
בקטע הגמרא שלפני כן דנים בבעילת קטנה פחות מבת שלוש ובדם שזב ממנה לאחר הבעילה אם זה דם בתולים או דם נידה.
האם יש דם נידה לקטנה בת פחות משלוש?
צוות
שלום יוסף,
תינוקת, על-פי ההלכה, שראתה טיפת דם היא נידה, כך כתב הרמב"ם:
"הנדה הרי היא כשאר כל העריות המערה בה [בין כדרכה בין שלא כדרכה] חייב כרת ואפילו היתה קטנה בת שלש שנים ויום אחד כשאר עריות שהבת מתטמאה בנדה ואפילו ביום לידתה, ובת עשרה ימים מטמאה בזיבה ודבר זה מפי השמועה למדו שאין הפרש בין גדולה לקטנה לטומאת נדות וזבות" (רמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק ד, הלכה א). וזו נקודה הסותרת את ההלכה מחינה עובדתית כפי שציינתי בקונטרס 7: "בוא וראה איך שעל פי ההלכה דם הוסת אינו מטמא כלל. דם של פצע נקרא בהלכה "דם מכה". ועל פי ההלכה דם מכה איננו מטמא טומאת נידה! וכבר כתב השו"ע יו"ד קפז ה"ה "אם יש מכה באותו מקום תולין בדם מכתה" וטהורה. ומה הבדל בין דם מחמת פצע או זיהום ובין דם הנוזל מחמת שהרירית מתפוררת וגורמת חבלה לנימי הדם שברחם?!
ואם תאמר התורה אסרה במיוחד את דם הוסת משום שדרכה לראות אחת לחודש באופן קבוע ובזה שונה ממכה סתם, אם כן מדוע ראיית דם בתינוקת שנולדה שעדיין אין לה ביוץ טמאה?(רמבם איסורי ביאה פרק ד') וכן זקנה שפסקה מלראות וראתה דם אמאי טמאה? (שו"ע קפט ס' ל ). הרי כאן אין שום קביעות של מחזור ועל כורחך דם מכה הוא ולא נחשבה כדין מכה אלא מטמאת. מכאן שאין לעניין המחזור הקבוע חשיבות בהלכה ולא נתייחד בגללו דם הנידה. רק בגלל האמונות הטפלות נתייחד דם זה".
דעת-אמת
דעת אמת
א"ר אבון: אקרא לאלהים עליון לאל גומר עלי (תהלים נ"ז ג') – בת שלשה שנים ויום אחד נמלכו בית דין לעברו בתולין חוזרין ואם לאו אינן חוזרין.
כלומר קטנה שהגיעה לגיל שלוש (בט"ו באדר למשל) בתוליה אינם חוזרים.
אבל אם לקראת סוף החודש עברו את השנה ובכך ביטלו את יום ההולדת שלה ודחו אותו לט"ו אדר שני, ואז היא חוזרת להיות קטנה וגם בתוליה חוזרים.
איך זה יתכן? אלוהים עליון, האל גומר עלי. הוא הגומר וקובע את מצב הגוף.
לכן יתכן שגם לקטנה עד גיל שלוש יהיה דם וסת. לגבי זקנה בת 90 זה כבר מנוסה ובדוק…
אין לחכמינו כל בעיה להעמיד כל מיני אוקימתות משונות. למשל אשה היולדת לשנים עשר חודשים, כפי שמובא ביבמות פ' ע"ב. וראיתי בהמאירי שמביא מקרה שאשה ילדה לאחר 16 חודשים. איך? נשתהא העובר…
ואולי נשתנו הטבעים? לך תדע…
צוות
הגיעו ביום שישי בערב לבית החולים ליניאדו בנתניה לאחר תקופת הריון ארוכה מהרגיל (12 חודשים!!),
http://celebs.nana10.co.il/Article/?ArticleID=619898
בגלל שהשם יודע את העתיד הוא יכול לומר שמה שבית דין יקדש כך יהיה בטבע כי אפילו נביא יכול לומר כך.
16 חודשים לא מצאתי. בכל מקרה בעבר היו מגיעים לכל מיני מסקנות שטותיות – הרי לא היו בדיקות היריון מדעיות (כמו במקרה בקישור שלי).
מתן
צוות
3 חודשים וחצי יותר זה מה שמפריע?! פעם גם היו יותר חזקות וקרה מקרה אחד שמישהי ילדה אחרי 16 חודשים, הגיוני. גם בגינס יש שינויים עם השנים לשיאים.