שלום צחי,

כתבי הקודש אינם אלא קרדום לתשוקות ההבל והשווא של המאמינים. מורגל בפי הבריות לומר: אין כופר ללא פסוק מסייע. כלומר אפשר לדלות מה שרוצים מכתבי הקודש לספק צרכי האדם. וכמו ששפיונזה כתב: יותר ממה שרוצים המאמינים ללמוד מהמקרא הם רוצים ללמד את המקרא.

הנה המקור: "עמדו ב' שבטים גדולים בישראל, יששכר וזבולון, יששכר עוסק בתורה וזבולון מפרש בים ובא ונותן לו והתורה רבה בישראל" (בראשית רבה, פרשה עב)

"ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני יי לשרתו ולעובדו לדעה את יי והלך ישר כמו שעשהו האלהים ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה י"י חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים ויזכה לו בעה"ז דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים ללוים, הרי דוד עליו השלום אומר י"י מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי. בריך רחמנא דסייען" (רמב"ם, הלכות שמיטה ויובל, פרק יג, הלכה יג).

דעת – אמת

 

דעת אמת

השותפות של יששכר וזבולון נגזרת מפירוש הזוי לברכת משה בספר דברים – שמח זבולון בצאתך ויששכר באוהליך.

מעניין שבשנים האחרונות כבר אין שומעים מפי החרדים את הנימוק הזה ל"תורתו אומנותו". כנראה שחוצפתם שגאה כל כך עד שאינם זקוקים יותר להצטדקות הזו, שהרי לדעתם הפטור מכל החובות מגיע להם ממילא.

באשר לפירוש הנ"ל, אם זו קבלה נקבל, ואם לדין יש תשובה.

שהרי התנ"ך מתאר את בני יששכר כחיילים קרביים במיוחד, ולא כתלמידי חכמים חובשי סטנדרים.

דברי הימים א' ז':

(א) ולבני יששכר תולע ופואה ישיב ישוב ושמרון ארבעה: ס

(ב) ובני תולע עזי ורפיה ויריאל ויחמי ויבשם ושמואל ראשים לבית אבותם לתולע גבורי חיל לתלדותם מספרם בימי דויד עשרים ושנים אלף ושש מאות:

(ג) ובני עזי יזרחיה ובני יזרחיה מיכאל ועבדיה ויואל ישיה חמשה ראשים כלם:

(ד) ועליהם לתלדותם לבית אבותם גדודי צבא מלחמה שלשים וששה אלף כי הרבו נשים ובנים:

(ה) ואחיהם לכל משפחות יששכר גבורי חילים שמונים ושבעה אלף התיחשם לכל:

הציבור אינו יודע שמעבר לפטור מטעם "תורתו אומנותו" ישנו פטור גורף ממסים לכל תלמיד חכם באשר הוא חכם, ולא רק למי שתורתו אומנותו.

וכן פסק הגר"ע יוסף:

שו"ת יביע אומר חלק ז – חושן משפט סימן י

מסקנא דדינא שכל תלמיד חכם שעוסק בתורה תמיד בכל עת פנאי שלו, אע"פ שעוסק באומנות או בסחורה או במלאכה לצורך פרנסת בני ביתו בריוח, פטור מכל מיני מסים ע"פ דין תורה, כל שתורתו קבע ומלאכתו עראי, ואסור לכוף עליו לשלם איזה מס שהוא, בין מס הקצוב לכל בני העיר באופן כללי, ובין מס הקצוב על כל איש ואיש שנקרא מס גלגולת, בין מס קבוע, בין מס שאינו קבוע אלא הוטל על בני העיר בשעת חירום וכיו"ב, וחייבים בני העיר לפרוע בשבילו את המס הקצוב על כל איש ואיש, וכמו שפסק מרן הש"ע יו"ד (סי' רמג ס"ב). ואין חילוק בזה בין ת"ח עשיר לעני, שאין הפיטור אלא לכבוד התורה, ולכן יחד עשיר ואביון פטורים. וגדר ת"ח הוא מי שעיקר לימודו בש"ס ובפוסקים לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, אע"פ שעדיין אינו בעל הוראה, ואפי' תלמידים הצריכים לרב להדריכם בנתיבות יושר העיון להבין להשכיל עומק דעתם של רבותינו חכמי הש"ס והפוסקים, ומ"מ אפי' ת"ח שעוסק באגדות חז"ל ומזכה הרבים בדרשותיו במוסר ובאגדה פטור מן המס, שיכול לומר קים לי כסברת הפוסקים הפוטרים אותי. ותלמיד חכם שתורתו אומנותו, שבכל עת פנאי שלו לומד תורה, אף שעוסק במסחר, יומים או שלשה במסחר, ושלשה ימים רצופים עוסק בתורה, נחשב ת"ח שתורתו אומנותו, בצירוף שעות הלילה של ימי מסחרו, שאז הוא עוסק בתורה, נמצא רוב השבוע בקדושה, וכ"ש בהצטרף יום שבת קודש שלא ניתן אלא לעסוק בו בתורה (ירושלמי סוף פרק טז דשבת). וכ"כ בשו"ת חקקי לב (חו"מ סי' יא דנ"ז ע"ד) ע"פ דברי הפוסקים. ובספרו רוח חיים חו"מ (סי' קסג) הביא סמך לזה מהזוהר (פר' אחרי דכ"ו ע"ב). ע"ש. ומכל מקום גם תלמידי חכמים חייבים להצטרף בתשלום מסים על דברים הצריכים לחיי אדם, כגון חפירת בארות מים ותיקון הרחובות והדרכים וכיו"ב, וכמ"ש הרמב"ם (בהל' שכנים פ"ו הלכה ו' ז'), והטוש"ע (יו"ד סי' רמג ס"ב, וחו"מ סי' קסג ס"ד). ומקורו טהור בב"ב (ח א). ובכל דבר שיפול בו מחלוקת אם הת"ח חייב במס ההוא או פטור, הת"ח המוחזק יכול לומר קים לי כסברת הפוטרים אותי, ואז אסור להוציא ממנו דמי המס בכפיה. וכבר כתב הכנה"ג (חו"מ סי' קסג ס"ק קח) בשם רבינו יהודה חסיד, מעשה נורא שאירע לשני עשירים שהכריחו לתלמידי חכמים לשלם מס, ומתו בתוך שלשים יום, ואח"כ היו נידונים בעונשים קשים ומרים בגלל זה. ע"ש. וכן הובא המעשה הזה בשו"ת דרכי נועם (חו"מ ר"ס נה). ע"ש. וכבר החרימו גאוני הדורות, ועל צבאם מרן הקדוש, לכל מי שיהין לחייב ת"ח לשלם מסים, וכמבואר בשו"ת אבקת רוכל (סי' א) ובשו"ת המבי"ט ח"ב (סי' כה). וע"ע בשו"ת משפטים ישרים ח"ב (סי' קסב) ובס' משא חיים (דמ"ד ע"ב) ובארץ חיים יו"ד (סי' רמג). ע"ש. ומרן החיד"א בס' טוב עין (סי' יח אות צט) כ' בשם מהר"א סכנדרי בתשובה שכל ת"ח שנוהג ענוה ונכנע לפרנסי הקהל, ומשלם איזה מס (שהוא פטור ממנו ע"פ הדין), עונשו גדול, שהוא משפיל בכך את כבוד התורה. ע"ש. [ומ"מ אם הת"ח עושה לפנים משורת הדין ומשלם מסים, מפני שחושש לחילול ה' מאת פריצי עמנו, ולעג השאננים, אין עליו עון, וכ"כ כיוצא בזה הכנה"ג (חו"מ סי' קסג ס"ק קי) בשם הרב משא מלך וז"ל: ושמעתי שמורי מהרשד"ם היה נותן לקהל זוז אחד בכל שנה מכסת גולגולת, כדי שלא להחזיק עצמו לתלמיד חכם, ומדת חסידות היתה. [ע' תוס' ב"מ סז: ד"ה רבינא], ומ"מ אם קובעים לו הקהל מס שלא כרצונו עתידים ליתן את הדין. ואפשר עוד לומר שעשה כן משום בכל צרתם לו צר. וסיים הכנה"ג, ואני בבואי לעיר תירייא להרביץ תורה, נהגתי לתת בכל שנה ושנה לכסף גולגלתא אם מעט ואם הרבה. ובהיותי בקושטא הייתי נותן סך קצוב בכל שנה לחטי דפסחא, אע"פ שהקהל קדוש פטרוני. ע"כ. ומיהו ראיתי בשו"ת דרכי נועם (סי' נז דף רפ ע"א) שכתב, דמה שהחמיר מהרשד"ם על עצמו, הוא רק לגבי כסף גלגולת שנחלקו בזה גדולי עולם אם גם הת"ח חייבים במס הזה, ולכן החמיר על עצמו לפרוע, אף שהת"ח יכול להפטר בטענת קים לי, ואע"ג דבעלמא הרבים הם המוחזקים. מ"מ הכא דהוי ספק איסור, אין הצבור יכולים לטעון קים לי במילתא דאיסורא, ועם כל זה החמיר הרשד"ם על עצמו ממדת חסידות, אבל בשאר מסים אין הת"ח רשאי להחמיר ולזלזל בכבוד התורה, ולהבזות בעליה בפני שאר דלת העם. ע"ש. ומ"מ האידנא אחסור דרי, והמחמיר לתת מס תע"ב. והכל לפי המקום והזמן. וכיו"ב כתב בשו"ת משפטי עוזיאל (חיו"ד מה"ת, כרך ב' סי' לט, דקמ"ג ע"א). ע"ש. ודו"ק] והנלע"ד כתבתי.

הסכם זה מלשון הסכמה.

נניח שהיה כזה הסכם, זבולון היה צריך להסכים לפרנס את הפרזיט יששכר.

גם אם הייתה הסכמה כזו בעבר בין שני שבטים (ששניהם נעלמו אגב מהעולם גם לשיטת המאמינים), הרי שאי אפשר לבוא היום ולהכריח אותי לפרנס פרזיטים.

אם אני מסכים זה משהו אחר כמובן.

עכשיו שמישהו יסביר לי איך הסכם זבולון וייששכר מצדיק את קיום עולם הישיבות בישראל של שנות האלפיים.

אני רוצה להעלות כאן טיעון אחר.

פעמים הרבה שומעים את הטענה שצריך להשקיע יותר ויותר בהשכלה גבוהה. העיסוק בהשכלה גבוהה לעיתים רבות אינו מניב פרי מידי הניתן למימוש. יחד עם זאת בכדי לחיות בחברה מודרנית מתקדמת חלק מהאזרחים עסוקים במחקר לימוד ופיתוח מדעי ועיוני (כן, גם פילוסופיה) בעוד הרוב עסוקים בשאר המקצועות.

זהו הסכם זבולון-יששכר המודרני.

זהו גם סוג ההסכם שצריך להיות בתוככי החברה החרדית.

I hope many of you got to watch "life of brian" by monti python. in this movie when the romans are about to crussify one of the resistance underground "brian" (supposadly jesus). his fellowes are calling to an urgent meeting… and as all ways they set in those meetings and talked shit about the romans with out doing any thing what so ever… the reason I am bringing this movie up is because I want you all to remember the complaints you are writing in this sight when you go to vote on the next term… may be some power to OR would finally force these leeches to understand the basic rule of life. it's called " EN AVODA EN LEKHEM"don't worry any other party that would succeed the elaction would care for the safty and will defand the country. the real dangerous part of our country is enemies from within ! (I am sorry I am forced to use this term but look at the reality and give me a better name to this situation and I promiss to use it) if you keep writing to this sight and cast different party to that box of voters you are acting just like the members of the "people front of judea" never the less, I do highly recomend you all to watch this movie it is a real laugh killer and very close to the reality of people that choosing to run their life according to impossible rules