לפני כשבועיים שמעתי בגל"צ את רזי ברקאי מראיין את מנהל התחנה שחזר כמה פעמים על המשפט "זה לא עניין של הלכה אלא של אורח החיים שלנו".
חמתי בערה בי והתחשק לי להחטיף לו אגרוף בפנים ולמחוץ את פניו המטומטמים.
אחר כך בשבת נתיישב אשתי, בני ואנוכי לשולחן השבת לסעודה. ההלכה אומרת ששלושה שאכלו כאחד חייבים לזמן, דהיינו אחד מכריז "רבותי נברך וכו'". לאחר הסעודה לא נברך בזימון, משום שנשים אינן מצטרפות לזימון.
הנימוק שניתן לכך בהלכה הוא – "שאין חברותן נאה"…
ממש כך!
אבל אם לפני ברכת המזון יכנס אלינו בן השכן, ילד כבן 14, יאכל עימנו כזית, או אז נוכל לזמן עימו.
ושאלתי היא – האם אני צבוע?
יוסף פישר
השחתת רכוש צ"הל בתוך בסיסים,שריפת מסגדים והרשימה ארוכה.
התיסמונת ממנה אתה סובל נקראת בעגה המקצועית -auto deception – רמיה עצמית.
"ואהבת לרעך כמוך" מתפרש ע"י הדתיים – ההיפך ממה שאתה מבין .
"רעך" – שהוא רעך בתורה ומצוות . שאם לא כן ( כלומר : אם אינו מקיים תורה ומצוות ) – הרי שמצווה לשנאותו . שנאמר : "תכלית שנאה שנאתים" .
אולי אני לא מצטט במדוייק – אבל זוהי רוח הדברים .
ועוד לא דיברנו על היחס לגוי .
אכן אין מצות ואהבת לרעך אלא על אחיך בתורה ומצוות, שרעך נקרא רעך בתורה ובמצוות, או ש"כמוך" פירושו כמוך במצוות.
וכך יש לנהוג בעם נארץ, על פי הגמרא במסכת פסחים מ"ט ע"ב:
תנו רבנן: לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם. לא מצא בת תלמיד חכם – ישא בת גדולי הדור. לא מצא בת גדולי הדור – ישא בת ראשי כנסיות, לא מצא בת ראשי כנסיות – ישא בת גבאי צדקה. לא מצא בת גבאי צדקה – ישא בת מלמדי תינוקות. ולא ישא בת עמי הארץ, מפני שהן שקץ, ונשותיהן שרץ, ועל בנותיהן הוא אומר (דברים כ"ז) ארור שוכב עם כל בהמה.
תניא, רבי אומר: עם הארץ אסור לאכול בשר שנאמר (ויקרא י"א) זאת תורת הבהמה והעוף, כל העוסק בתורה – מותר לאכול בשר בהמה ועוף, וכל שאינו עוסק בתורה – אסור לאכול בשר בהמה ועוף. אמר רבי אלעזר: עם הארץ מותר לנוחרו ביום הכיפורים שחל להיות בשבת. אמרו לו תלמידיו: רבי, אמור לשוחטו! – אמר להן: זה – טעון ברכה, וזה – אינו טעון ברכה. אמר רבי אלעזר: עם הארץ אסור להתלוות עמו בדרך, שנאמר (דברים ל') כי הוא חייך ואורך ימיך, על חייו לא חס – על חיי חבירו לא כל שכן. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: עם הארץ מותר לקורעו כדג. אמר רבי שמואל בר יצחק: ומגבו. תניא, אמר רבי עקיבא: כשהייתי עם הארץ אמרתי: מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור. אמרו לו תלמידיו: רבי, אמור ככלב! – אמר להן: זה – נושך ושובר עצם, וזה – נושך ואינו שובר עצם. תניא, היה רבי מאיר אומר: כל המשיא בתו לעם הארץ – כאילו כופתה ומניחה לפני ארי. מה ארי דורס ואוכל ואין לו בושת פנים – אף עם הארץ מכה ובועל ואין לו בושת פנים. תניא, רבי אליעזר אומר: אילמלא אנו צריכים להם למשא ומתן – היו הורגין אותנו. תנא רבי חייא: כל העוסק בתורה לפני עם הארץ – כאילו בועל ארוסתו בפניו, שנאמר (דברים ל"ג) תורה צוה לנו משה מורשה, אל תקרי מורשה אלא מאורסה. גדולה שנאה ששונאין עמי הארץ לתלמיד חכם, יותר משנאה ששונאין אומות העולם את ישראל, ונשותיהן יותר מהן. תנא: שנה ופירש – יותר מכולן. תנו רבנן: ששה דברים נאמרו בעמי הארץ: אין מוסרין להן עדות, ואין מקבלין ממנו עדות, ואין מגלין להן סוד, ואין ממנין אותן אפוטרופוס על היתומים, ואין ממנין אותן אפוטרופוס על קופה של צדקה, ואין מתלוין עמהן בדרך. ויש אומרים: אף אין מכריזין על אבידתו. – ותנא קמא: זמנין דנפיק מיניה זרעא מעליא ואכיל ליה, שנאמר (איוב כ"ז) יכין וצדיק ילבש.
יוסף פישר
הצדיק היהודי
עמית