אחד טען לי היום שהיות ואני אנוס אני סובל הרבה מזה אז אם היה שייך לקבל זריקה לאמונה האם הייתי מקבלו כדאי לא לסבול או לא
מה דעתך ?
האנוסים של זמננו הם אנוסים מבחירה ורצון. אינו דומה יהודי בפורטוגל בימי הביניים ליהודי המודרני. היום הרבה חרדים פרצו דרך לעצמם והחליטו לחיות חיי עצמאות ואושר ללא כבלי הדת.
בידך הדבר!
דעת – אמת
אתה מזכיר לי את האתאיסט שסבל ממחלה ממארת ונתייסר ביסורים נוראים.
בשוכבו על ערש דווי הוא זעק "אלוהים! למה אתה מייסר אותי כל כך על שאיני מאמין בך?"
משה,
האנוס השיבך: "אני לא רוצה לצאת". אם היה רוצה היה משתחרר מכבלי הדת. יש חרדים וחרדיות עם ילדים שעשו זאת. זה לא קל – ולי לא היה קל ואם לא היתה בי תשוקת אהבת החיים הטבעיים והחירות לא הייתי יוצא מבית האסורים.
דעת – אמת
אני יכול להחליט לשמור מצוות, חברים אולי יתבדחו, אנשים בעבודה ירימו גבה, אבל מנגד יש רשת שלמה של מוסדות ואנשים שיעשו הרבה בשביל לעזור לי 'להתחזק' וכמעט שום סנקציה מהעולם החילוני.
והנה יש ציבור שלם שמתקיימת בתוכו דיקטטורה שממנה – כמו מבריה"מ של פעם – קשה מאד לברוח. מה יעשה חרדי שאיבד את אמונתו? ממה יתפרנס? איך יסתדר בעולם החילוני שבו אף אחד כמעט איננו מחכה לו?
בחור דתי בשם ישי איש-הורוביץ מספר שכאשר החליט לעזוב את הדת משפחתו לא הסתפקה בהחרמה או בהפניית גב, אלא כל אחיו עמדו סביבו , הצליפו בו ובעטו בו כדי שיחזור בו מדרכו הרעה.
כלומר מדובר גם באלימות של ממש ולא רק בסנקציות עקיפות.
אם למשל יקום האנוס הזה ויעזוב את הדת ואישתו לא תבוא בעקבותיו הרי שהוא גוזר ייסורים קשים על בניו שיסבלו יום יום מהצקות ומהתנכלויות שלא לדבר על השידוך שייהרס לגמרי.
בקיצור, לפני שאנחנו רצים לתרום לאירגון 'יד לאחים' שמציל עוד יהודיה שהתחתנה עם ערבי , כדאי שנחשוב מה אפשר לעשות עבור האנוס הזה ומשפחתו.
אני עכשיו במצב זה ושאלתי האם זה טוב לחזור ולהאמין אחרי שממילא אני נשאר פה מאיזה סיבה שיהיה או לא
למשה אני לא 100% בטוח שהדת היא שקר אבל אני נוטה כן ולכן יתכן שאם אני רק ירצה אוכל לחזור ולהאמין
כל טוב ובהצלחה בחיים. חזק ואמץ.
הצדיק היהודי
יוסף פישר
אם מחייבים אותי להרים כסא באוויר, אפשר. אם מחייבים אותי לקרוא ספר, אפשר. אפילו אם מחייבים אותי להגיד "אני מאמין", גם אפשר.
אבל איך אפשר להאמין כשאתה לא מאמין? האם אני יכול להכריח את עצמי להאמין במשהו שאני לא מאמין בו כאילו שמדובר במציאות? האם למשל אני יכול להאמין שאני יכול לעוף במידה כזו שלא אחשוש לקפוץ מהגג?
הרי אי אפשר להדליק ולכבות את המוח שלנו כאילו שאומרים לי לשבת או לקום, לאכול, לשתות או לדבר.
אפשר לעשות את הריטואלים הקבועים: למלמל מילים מהסידור, לנענע לולב וכו', אבל איך אפשר לגרום לי להאמין כשאני לא מאמין?
קובי
לגבי ההצעה לעבור לחוגי הדתיים לאומיים: ובכן כטקטיקה זו יכולה להיות דרך (לא ידוע לי עד כמה יעילה) להשתחררות איטית מחיבוק הדוב של הדת. בפועל מה שמציע יוסף פישר לחרדי האנוס הוא להמשיך לחיות בשקר, אבל בשקר אחר. הרי האיש לא הפך פתאום למעריץ של הרב קוק דווקא. לא האידאולוגיה האמונית היא שקוסמת לו, הוא איבד את אמונתו וכאן הוא נמצא בקונפליקט גם עם הדתיים לאומיים שבוודאי לא ישמחו לשמוע שמישהו השתמש בהם כדי להפוך לחילוני גמור. הוא גם לא רוצה לחיות כדתי לאומי כי איננו כזה ובסך הכל יחליף שקר אחד בשקר אחר.
אולי הדתיים הלאומיים הם יותר 'נורמליים' , אולי הם יותר מחוברים לעולם המודרני אבל הם מאמינים במשהו ולהסתפח אליהם בלי שאתה מאמין באותו דבר הרי זו גניבת דעת.
שמתם לב לעברית הרצוצה והקלוקלת שלו? אפילו משפט תקין אחד אין הוא יכול לחבר. יש לזקוף זאת "לטובת" החינוך החרדי המעולה נטול הליבה השוטף את המוחות של הפרולים בהבלי הבלים.
נראה לי שהבחור הגיע למועקה הזו לא כתוצאה מעיון מעמיק. פשוט נמאס לו והוא מבקש להשתחרר מהעול המעיק של הסביבה החרדית החונקת. הפתרון הפרגמטי עבורו יהיה לענ"ד המעבר למחנה הדתי-לאומי.
נכון, גם שם חיים בשקר. אבל אפשר לחיות איתו ולזרום עימו. גם אני דתי-לאומי, ולמרות שאני משתתף בשו"ת של "דעת אמת" לא יצאתי בשאלה, כפי שאולי חושבים.
נכון שלא ידוע לי אף מקרה של חרדי שעבר למגזר הדתי-לאומי. כנראה שהסלידה מהדת של מי שהתפכח והתפקח היא כה חזקה עד שהם מתרחקים ממנה כל עוד נפשם בם.
קודם כל נא לא להשמיץ סתם החרדים על העברית שלי אני אמריקני ואני מניח שהאנגלית שלי טוב משלך
ובכלל אני אוהב לראות איך הדתיים מתגאים על החרדים זה אותו דבר הם מאמינים באותו הזיות
כן יתכן שזה קל יותר להיות דתי מחרדי אבל אם אני לא מאמין אין טעם להיות דתי
נכון טעיתי בניסוח ני כלל לא מגדיר עצמי ככופר ואטאיסט אני מגדיר ת עצמי כאגנוסטיקן אני לא בטוח בכלום לגבי ישות אלוהים אין לי שום מושג איך אני יכול להחליט על שאלה כזו כל הנושא הזה היא מחוץ לגבול העולם ודרך המחשבה של אנשים ולכן אני לא חושב שאני יכול להחליט בזה
בענין תורה מן השמים אני נוטה הרבה שזה המצאה אנושית אבל אני לא בטוח אבל אני די בטוח כשזה נוגע למעשה אני חושב שבכל ענין הייתי סומך על הסתברות כזו אבל אני לא יכול לומר שאני בטוח
ולכן אף אם אני לא כופראני חושב שדעתי היא די מגובשת ואם אני אחזור להאמין אני צריך להתעלם מהדעה שלא
א. מי שאיננו בטוח שהתורה היא משמיים הוא כופר, אדם מאמין אמור להאמין בזה בכל ליבו.
ב. מה שכתבת הוא – המשך לחיות בשקר כי אולי בכל זאת אתה טועה והשקר איננו שקר ואם בכל זאת צדקת – לא נורא, זה לא כזה אסון לחיות כחרדי. כפי שציינת בעצמך יש מיליארדים של מוסלמים ונוצרים וברור שאם האיסלאם נכון הרי שכל הנוצרים והיהודים חיים בשקר ואם הנצרות נכונה אז המוסלמים והיהודים חיים בשקר . במקרה שהיהדות צודקת אז בכלל יש לנו הרבה מאד אנשים שחיים בשקר שלא לדבר על ההינדים ושאר הדתות האליליות אז מה כבר יקרה אם עוד אחד יחיה חיים של אשליה ורמייה?
ג. שיהיה ברור, אני לא נולדתי דתי (אבא שלי כן) ולכן זו לא חכמה שאגיד למישהו להיות אמיץ ולשנות בתכלית את אורחות חייו. אני רק לא מוכן להלל ולשבח משהו שהוא במקרה הטוב התפשרות על חיים לא מלאים ולא אמיתיים, אולי באמת עדיף לידידנו החרדי האנוס להמשיך באורח חייו בלי שינוי ואולי לא. מה שכן, העובדה שהוא חי בחברה שבה אין לו את החופש לשנות את דעתו צריכה להטריד כל אדם נאור במדינה.