עמית,

ענייני השקפות  ואמונות, שאין בהן נפקותא הלכתי,ת היא נזילה ולגיטימית מבחינת הדת היהודית. כל אדם יכול להאמין בכל  גחמה ובלבד שייקיים את החוקים. לכן, אף שאיני מכיר דעה  חדשה זו, אך ברגע שאדם דתי הוציא אותה לאוויר העולם, והוא נכלל "ביראי אלוהים" הרי  היא מקבלת אישר. וכי מה בין דברי הזוהר להאר"י ז"ל שהזו הזיות והפריחו דמיונות ללא בקרה ותבונה? אלא מרגע שיצאו לאוויר העולם, והם נחשבו בכלל היראים, הם קיבלו גושפנקא.

דעת – אמת

דעת אמת

גם אני שמעתי כמוך: נפש – לחיות, רוח – לגויים, נשמה – ליהודים. בנוסף שמעתי – יכולים יהודים להתבהם ולהפסיד מחלק הנשמה שבהם. בנוסף, כל חלק נחלק לתת-חלקים (למשל, נפש דנפש, רוח דנפש, נשמה דנפש וכו'). החלק התחתון ביותר, "נפש דנפש", הוא הדם ממש שבגוף.

בכל מקרה, אם נעזב את השמועות ונפנה לטקסט ממש – התאור שמצאתי בזהר שונה מכל זה. שם, כל אחד נולד עם נפש. אם הוא זוכה – הוא יכול להתקדם בדרגות. אפשר ש"אדם" שם משמעו "יהודי בלבד".

במקור:

זהר פרשת משפטים:

תָּא חֲזִי, בַּר נָשׁ כַּד אִתְיְלִיד, יָהֲבִין לֵיהּ נַפְשָׁא… זָכָה יַתִּיר, יַהֲבִין לֵיהּ רוּחָא… זָכָה יַתִּיר, יַהֲבִין לֵיהּ נַפְשָׁא בְּאֹרַח אֲצִילוּת… זָכָה יַתִּיר, יַהֲבִין לֵיהּ רוּחָא דְּאֲצִילוּת… זָכָה יַתִּיר, יַהֲבִין לֵיהּ נִשְׁמְתָא…

זהר, פרשת ויגש:

תלת שמהן אינון לנשמתא, כגוונא דרזא עלאה – נפ"ש רו"ח נשמ"ה:

נפש – הא אוקמוה דאיהי תתאה מכלא.

רוח- איהו קיומא דשלטא על נפש ואיהו דרגא עלאה עלה…

נשמה – איהי קיומא עלאה על כלא, ושלטא על כלא דרגא קדישא עלאה על כלהו.

ואלין תלת דרגין כלילן בהו בבני נשא לאינון דזכאן לפולחנא דמאריהון.

דהא בקדמיתא אית ביה נפש ואיהו תקונא קדישא לאתתקנא בה בר נש. כיון דאתי בר נש לאתדכאה בהאי דרגא אתתקן לאתעטרא ברוח… בר נש ההוא דזכי, כיון דאסתלק בהו בנפש ורוח ועאל ואתתקן בפולחנא דמאריה כדקא יאות כדין, שריא עליה נשמה…

אתה כמובן צודק, ורק עקב עצלות לא תרגמתי לעברית. הנה, כפצוי, קשור שאולי יהיה לרוחך:

http://www.adrianliston.eu/storage/Atheist%2520flow%2520chart.jpg

התרגום:

זהר, פרשת משפטים

בוא וראה: כאשר אדם נולד, נותנים לו נפש… זכה עוד (/ מֵעֵבֶר) – נותנים לו רוח… זכה עוד – נותנים לו נפש על דרך אצילות… זכה עוד – נותנים לו רוח על דרך אצילות… זכה עוד – נותנים לו נשמה.

זהר, פרשת ויגש

שלשה שמות יש לנשמה, באפן של סוד עליון – נפ"ש, רו"ח, נשמ"ה.

נפש – עליה אמרו שהיא הנמוכה מהכל.

רוח – היא הקיום השולט על הנפש, והוא דרגה עליונה עליו.

נשמה – היא קיום עליון על כלן ושולטת על כלן. דרגה קדושה עליונה על כלן.

ואלו שלש דרגות הכלולות בהם, בבני האדם, להם הזכאים לפלחן אדונם.

שהרי בתחלה יש בו נפש, וזהו התקון הקדוש שהאדם מִתָּקֵן בו. כיון שבא אדם להזדכות בדרגה זו, מתקן להתעטר ברוח… אדם שזוכה, כיון שעלה בנפש וברוח ונכנס ונתקן בפלחן אדונו כמו שצריך – שורה עליו נשמה…

נעם