14 שנים • aiade eiai אבל לאחר קריאת המאמר "there is no god" של ד"ר אברהמימוביץ, גילתי שלאחר מחקר מעמיק, הוא גילה שלא יכול להיות אלוקים, שהרי לו היה קיים אלוקים, הוא לא היה אוהב פטרוזיליה!!! אך בספר יהושוע ב' כתוב "שאלוקים" כן אוהב פטרוזיליה.
כיצד יכולים אנשים להאמין בדת שמעצם היותה אינה היגיונית?!?!
בתודה,
גמאני.
אחד הבאגים, בתהליך האבולוציה של התפתחות מחשבת האדם, היא יכולתו להמשיג דברים – אידיאה – כאוות נפשו. הוא יכול לחצוב סלע ולעצב אותה בדמות החביבה עליו ולקבוע שהוא כל יכול, ומי שיזלזל בכך הוא יהיה מוכן להרוג ולהיהרג.
תבונת האדם (ההגיון) הוא כלי יעיל מאוד לאדם כדי להשיג מטרה כלומר, להגשים רצונות. רצוני לומר, שעל פי רוב התבונה היא שפחת הרצון ולא ההפך.
אומנם, רוב המאמינים אינם משתמשים כלל עם תבונתם והיא נסתרת מהם יותר מאשר אלוהיהם נעלם מהם, אך יש מאמינים שתבונתם פורחת ומשגשגת. ומה עושים אלה כאשר רצונם להאמין ומאידך תבונתם אינה יכולה "לספק" את הסחורה ולהתאים את ההגיון לאמונה? הם עושים תרגיל לולייני באמצעות השכל: "אני מאמין משום שזה אבסורד" יאמרו לעצמם, ובניסוח המדויק של טרטוליאנוס הנוצרי מקרתגו שברר לעצמו את אמונתו: "ודאי הוא, מפני שהוא בלתי אפשרי". או יאמרו לעצמם: "האמונה היא מקור אמת עצמאי, ואין לשכל שום שליטה עליו" (פייר בייל). ינסו להרחיק את התבונה מהאמונה משום שהיא רק מזיקה לתשוקת הבליהם ויטענו שיש "אמת כפולה" (אבן רושד): אמת כתבי הקודש ואמת התבונה.
והנה התשובה לשאלתך: " כיצד יכולים אנשים להאמין בדת שמעצם היותה אינה היגיונית?!?!
הם יכולים כי הם רוצים!!!
דעת – אמת
דעת אמת