לאחרונה נתקלתי בטיעון שישנם ההבדלים פזיולוגים במבנה העורקים של בע"ח כשרים ולכן רק הם לא סובלים בשחיטה. הטיעון הזה נראה לי הזוי למדי אך אין לי ממש זמן ורצון לשבת וללמוד את מבנה כלי הדם של בע"ח כשרים ושאינם כשרים וההבדלים ביניהם אני מניח שנתקלתם בטיעון זה בעבר ואשמח אם תפנו אותי למאמרים העוסקים בנושא
תודה
תומר
זהו הבל חדש מבין המתחדשים חדשות לבקרים.
דיני השחיטה אינם מתיחסים לעורקים אלא לושט ולקנה הנשימה. וככל שנטען את המאמינים בתבונה ובמציאות הם יטמינו עצמם במדמנת האווילות וככל שתכתוש אותם ברציונליות הם ידבקו בכסילותם.
דעת – אמת
יש אינסוף אפשרויות לבלבל ת'מוח ולקשקש להגים ואמירות דתיות כאלה ואחרות. אז מה ? כל טמבל שאומר משהו יש להתייחס ?
במיוחד אם הוא עוטה חזות דתית ? הרי זו הבעיה דברים שאומר איש דת ראויים להתייחסות רצינית. כאן מתחילה הבעיה.
כל אדם רציני שאומר אמירה כזו מתבקש "להוכיח" (מילה שמהותה לא ברורה כלל לדתיים אלא אם כן הוא מלמד בסמינר ואז "הוכחה" היא שטיפת מוח הכוללת שקרים, חצאי אמיתות, עיוותים וסירוסים) דבריו. והנה טענה בלבוש דתי על פיזיולוגיה ואנטומיה של בע"ח….. למה מה ? מי הם ה"דתיים" שיגידו משהו בכלל על העולם הריאלי והמציאות ?? מה למדו ? מה יודעים בכלל ? יש לשאול וטררינר. לא רופא. וטרינר. כמו שלתיקון הרכב תפנה למוסך ולא לרב או לירקן וכולי.
הדבר היחידי שדתיים יכולים "להוכיח" הוא השטויות שיש להם בין 2 אוזניהם. ואין להם צורך להוכיח. אני מקבל את כל השטויות כל זמן שברור שקיומים ודאי רק בין שני אוזניהם. כולל ובמיוחד "אלוהים" למיניו וסוגיו בקרב תרבויות האנוש.
הצדיק היהודי
עדייו לא נואשתי מ ויכוחים אין סופיים עם אנשי דת למיניהם. לא שאני חושב שאצליח לשנות דעתו של מישהו…
בכל מקרה הנשק היחיד שיש לי הוא הידע המדעי ובסופו של דבר מסתבר שזוהי טענה שמאוד קל להפריך.
תומר
"השבוע הוחלט בלונדון על איסור שחיטה כשרה, כיוון שזו גורמת סבל רב לחיות. כיצד ההלכה דורשת צער בעל חיים כגון זה, ומהו ההסבר לכך?"
ענה:
"שלום וברכה
לדעת חלק מהתנאים צער בעלי חיים הוא דאורייתא. לדעת כל התנאים יש חובת שחיטה. מובן מאליו כי לא תיתכן סתירה בין שתי ההלכות, ולפיכך עמדת היהדות היא שאין בשחיטה צער בעלי חיים כלל וכלל. "
והנה דיון קודם בנושא, היישר מן האתר:
https://daat-emet.sentice.com/questions/index.cfm?MESSAGEID=3793
לגבי הטיעון הספציפי, ובכן, אני מאמין שזה כמו טיעון קרישת הדם של תינוק שעושים לו ברית מילה – ממציאים דברים. במידה והדבר אכן נכון (מה שיפתיע אותי מאוד), 10 נקודות להם – אני אמשיך לאכול שרימפס בשחיטה לא כשרה. (:
מן הסתם שאף אחד לא טרח או יטרח לכתוב מאמר אבל מהידע המוגבל שלי בפיסיולוגיה של בע"ח אענה לך באופן חלקי:
* מן הסתם שדגים כשרים עם קשקשים לא סובלים פחות משחיטה כשרה.
* מן הסתם שאין שום קשר לשסע בפרסה לסבל.
* שווה לשלוח את החבר'ה לבדוק אם הארנבת באמת מעלה גרה (רמז: היא לא), ולבדוק אם כינים באמת מותרות להריגה בשבת כי הן נוצרות מזיעה (רמז נוסף: הן לא).
הטענה היא כזו: יש כל כך הרבה טעויות מביכות בכתבים שלהם, ושלל תירוצים מביכים עוד יותר, שטענה ~חדשה~ שתטען על גדולתם וחכמתם של אנשים שהאמינו בקיומם של שדים ורוחות (ואלוהים שמתבסס על אותו עקרון של מיסטיקה חסרת הגיון בגלל הבנה חסרה של העולם) נשמעת לי מחשידה.
אגב, סתם שתדע, אדם שטוען טענה של קיום, נטל ההוכחה הוא עליו – זה לא אתה שצריך להפריך את הטענה, אלא זה הוא שצריך לבוא אליך עם נתונים ונסיונות כושלים להפריך אותה.
כל טוב.
מארק
שא ברכה עלה והצלח והפץ בשורת האמת שלנו לכל.
והכוונה היא בעיקר ל"חילוניים" למיניהם אלה המתרפסים, המתבטלים, הנשכבים במעין השלמה ומתוך "כבוד" מפוקפק לרגלי כל חרדי / דתי המתדיין איתם בנסיון ל"קירוב לבבות", "הידברות" או כל כינוי אחר שהם מעניקים למה שהוא בעצם: "שתוק ותקשיב לי כמה אתה טמבל, אפס ודי בהמה ואולי תוכל להגיע לגאולה רק תניח תפילין, אחי, ותחזור אחרי על המילמול הזה….."
הצדיק היהודי
http://www.youtube.com/watch?v=nYZwyF6dTv8&feature=related
בר
קיצור, לא מנומס.
תומר
אני שמח שטרחת בנקודה אחת וממנה תקיש לכלל. הם "יורים ובורחים". אם פגע בטמבל התורן שלא יבדוק, יקנה הבליהם ויתדרדר לדת- נהדר. אם לא ממשיכים לטמבל התורן.
בברכת חיים מאושרים ובריאים.
הצדיק היהודי
עמית