שלום צוריאל,

מדובר בחסידי ברסלב שיש בהם מהשגעון והטרוף.

בחוקי הדת יש אזהרות לא להכניס עצמך לסכנה. הבעיה היא שהדתיים הלאומיים תופסים את מצוות ארץ ישראל כמצווה חשובה מאוד עד שהם מוכנים למסור את הנפש למענה. הם יכולים למצוא במקורותיהם נוהג זה. חז"ל טוענים: "כל עבירות שבתורה אם אומרין לאדם עבור ואל תהרג – יעבור ואל יהרג, חוץ מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים. … לא שנו אלא שלא בשעת השמד, אבל בשעת השמד – אפילו מצוה קלה יהרג ואל יעבור. כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: אפילו שלא בשעת השמד, לא אמרו אלא בצינעא, אבל בפרהסיא – אפילו מצוה קלה יהרג ואל יעבור". (סנהדרין עד ע"א).

ראה למשל דברי הרב יניב: "האם מותר להסתכן עבור ישוב ארץ ישראל".

דעת – אמת