14 שנים • aou aiu שלום ירון ידען, יש לי שאלה ואני אשמח אם תוכל לענות לי:
אז ככה, מאז שהייתי ילד קטן הייתי די סקפטי לגבי "אלוהים" מפני שאף פעם לא קיבלתי תשובות לשאלות מסוימות ששאלתי.
רק בחצי השנה האחרונה הפכתי לאתאיסט. אני צפיתי בבלוגר שעוסק באתאיזם קרוב לשנתיים והסכמתי עם כל מה שהוא אמר,
יש איזה דתי שמנסה בלי הפסקה להחזיר אותי בתשובה וכתוצאה מכך התרחקתי עוד יותר מהדת (ממה שכבר הייתי) ולבסוף
צפיתי במישהו המכונה נובמת באתר YouTube וגיליתי שרבנים רבים גם משקרים.
היום היה סדר הפסח הראשון שלי בתור אתאיסט, חשבתי שיהיה בסדר ורגיל אבל הופתעתי לגלות שהרגשתי ממש לא בנוח.
הגעתי למסקנה שפסח זה חג שקרי. אנחנו חוגגים את "יציאתנו ממצריים" למרות שלפי מחקרים סיפור העבדות אף פעם לא
היה קיים. כל הסדר האנשים דיברו על אלוהים ולהגיד "תודה תודה שהוצאת אותנו ממצריים" והתאפקתי לא להרוס את הסדר
ולצעוק להם ששום דבר לא אמיתי.
השאלה שלי היא: האם לדעתך אני לוקח את האתאיזם יותר מדי קיצוני? או שזה הגיוני שאני הרגשתי ככה? מה יהיה בשאר
החגים? ופסח הבא?
אסף
תחושתך טבעית מאוד. אדם המודע למעשיו ולמה שמוציא מפיו אינו יכול להישאר אדיש לנוכח הגזענות בדת היהודית ולקריאת מיתולוגיות בצורה רצינית גם בעידן המדע המתקדם.
אין צורך לכעוס, אלא לעורר את האנשים מסביבך בטוב טעם ודעת ובשום שכל. האתאיסטים בימינו צריכים להרגיש שליחות במטרה לשחרר את האנושות מכבלי הדת החוסמת כל מחשבה, סקרנות ותשוקה להתקדמות ואושר.
אני מציע לך להצטרף לקורס דעת אמת כדי לקבל כלים כיצד לעורר אנשים לחשיבה ביקורתית ולבקר את מעשיהם המורגלים אליהם מאוד.
דוגמה לדבר, המקוממת מאוד, היא הלגיטימיות שהציבור החילוני נותן לממסד הרבנות ולבתי הכנסת אף שהם נוהגים בהפלייה מוצהרת נגד נשים. עלינו, האתאיסטים לגרום להם למודעות שהם נוהגים במעשיהם דבר והיפוכו: מחד דוגלים בשוויון בין המינים ומאידך מתקצבים ומשתתפים בבתי הכנסת הממקמים את הנשים מחוץ למקום המרכזי, אינן שותפות שוות בניהול טקס הבליהם וכו'
מאחל לך חג חרות אמיתי ולא כמאמינים שיצאו מעבדות מצרים לעבדות לאלוהים. אם במצרים שעבדו גופם בימינו הם משעבדים נפשם ושכלם לפיקציה מדומיינת.
דעת – אמת
אני חושב שבהקשר של ליל הסדר, האמיתות ההיסטורית של האירועים היא פחות חשובה מהעובדה שיש חג וסיבה למסיבה. היציאה מעבדות לחירות היא מוטיב שכל אדם יכול לחגוג, ואין סיבה להרגיש רע עם זה.
ולגבי השאלה ההיסטורי עצמה, כדאי באמת לשאול היסטוריונים וחוקרי מקרא. אין ספק שסיפור יציאת מצרים המוכר לנו הוא מתחום המיתולוגיה, אך בהחלט סביר שהוא כן מבוסס על מסורת של שבטים שנדדו ממצריים וכו' (למשל חוקר המקרא ריצ'ארד פרידמן סבור ששבט לוי מוצאו ממצרים).
דובי
כטיעונו של אחד העם אין כל משמעות – בהקשר של חגיגת הפסח הוסדר – להתרחשות הקונקרטית במציאות של "יציאת מצרים". ברור שהסיפור ככתבו וכלשונו אינו אלא בדיה. סיפור ותו לא. אלא שהשאלה מה אתה חוגג ?? יהודי חילוני, אתיאיסט והומניסט יכול למצוא משמעות רבה וערכים מתאימים בחג החירות. כבר נענית לגבי היציאה מעבדות הדת לירות ההומניזם. יש עוד הרבה.
חשוב על השבת. האם זה משנה אם אלוהים נח אחרי "שישה ימים" ולכן אנו צריכים לנוח ?? או שהרעיון של המצאת השבוע ויום מנוחה מקיף לאדם הוא רעיון ששווה ל"חגוג" ולקיים ??
ה-בעיה שלנו, היהודים, שרוב העם נמצא בשיעבוד קשה-מרצון- לאמונות הבל ולדת אנכרוניסטית, גזענית ומפלה.
אנו בתקופת מעבר. כמו שיהודי מארץ זרה לעולם לא יחוש 100% ישראלי ילדיו כבר יטמעו לגמרי. אין מה לעשות עם זה. כך לגבי הפסח. כיום כשאתה הולך לחנות ומבקש לרכוש הגדה יש רק נוסח אחד…!!! האורתודוכסי שהוא מצ'עמם ופסול מבחינה רעיונית וערכית כאחד. א-ב-ל בינתיים, בלית ברירה זה מה יש. ידוע שישנם רבים שמכינים הגדות למשפחותיהם הגדות שמבוססות על גרסאות מודרניות של היהדות- ברובם מקורם בקיבוצים, אך לא רק. ברור שזה פתרון זמני וגרוע שלא נותן מענה אבל נקווה שיבוא היזם, החכם והצדיק ויציע עוד נוסח, אולי יותר מאחד: יהודי-חופשי שיוכלו לרכוש יהודים טובים שלא מתחברים להגדה. האורתודוכסית.
חג חירות שמח.
ע. הצדיק היהודי