שלום אלי,

שאלתך לא ברורה משום שאתה תולה תמיהתך בסיבוב כדור הארץ בעוד ששאלתך קיימת גם לפי התפיסה הקדומה שהארץ עומדת והשמש סביבה.

אלי, כל סיפור הבריאה, המתואר בבראשית, אינו ברור ולא מסודר וקשה לדעת כיצד המחבר ראה/הכיר/הבין את העולם. ההבחנה בין שמים וארץ זו הבחנה אריסטוטלית שלפיה היקום מחולק לשני חלקים נפרדים לחלוטין. החלק שמעל הירח השמים/הכוכבים (אסטרונומיה) והחלק השני מתחת לירח הוא עולם הארץ (פיזיקה). לדעת אריסטו לשני חלקים אלה יש חוקיות שונה זו מזו.

נחזור לשאלתך, ביום הראשון נברא האור, החושך והמים היו קיימים ולא מסופר איך נבראו. [במאמר מוסגר, תפיסת המים כיסוד ראשוני שממנו נברא העולם הפיזי התקיימה גם בתרבויות אחרות של המזרח הקרוב הקדום – למשל, במיתוס הבריאה הבבלי ובאחד ממיתוסי הבריאה שהיו קיימים במצרים ראה http://en.wikipedia.org/wiki/Creation_myth#Middle_East).

לכן, מסתבר שגם בסיפור הבריאה בבראשית א מילאו המים תפקיד דומה].

אם כך, חושך היה קיים ולאחר בריאת האור, כבר ביום הראשון, אלוהים הבדיל בניהם והמשיג/ניסח אותם במילים; ל "חושך" קרא "לילה", ולאור קרא "יום". והנה יש לנו ערב ובוקר מילים חדשות ליום וללילה. כבר ביום הראשון המחבר ניסח מילים נרדפות: חושך=לילה=ערב, ללמדך שהשפה מתעתעת את המחשבה.

ביום הרביעי אלוהים הבדיל את היום והלילה והפכם ל"ממשלות" באמצעות הכתרת מלכים – שמש וירח. כל שלטון וזמנו; השמש שולטת על היום והירח שולט על הלילה. כנראה לא הספיק למחבר הבדלה בין יום ללילה היה צריך גם הבדלה שלטונית. זוהי האנשה לגרמי השמיים.

בכותבי דברים אלה אני נזכר בדברי פיאז'ה, חוקר את ההתפתחות ההכרה, כיצד האדם מבין את המציאות, והוא מספר כך: "מעשה בילד ששאלתיו בשעתו: מדוע אין הירח מאיר אלא בלילה ולא ביום? והוא השיב לי: 'זה לא בשליטתו"' (הלמידה האנושית, שיחות עם פיאז'ה, עמ' 177).

בברכה

דעת – אמת

שלום אלי –

אתה מחפש היגיון במקום שאין בו היגיון אלא אמונה בלבד. שאלתך ממש כמו השאלה 'כיצד נבראו הדשא והעשב לפני בריאת השמש?', או 'מה אכלו הטורפים עם צאתם מתיבת נח?'. השאלות הללו יוצאות ממנחה השגויה כי הנכתב בתנ"ך מתאר את המציאות ומחפשות בו היגיון רציונאלי. חסוך מעצמך מחשבות סרק ילדותיות כאלה. אין היגיון בדבר אלא אמונה בלבד.

המיתולוגיה היהודית, שאיננה אלא גיור של מיתולוגיות מסופוטמיות שהיו נפוצות באזור, באה להסביר על דרך הדימיון וההיגיון-הקדום את ההוויה. בדרך זו באו פשוטי העם אל סיפוקם, כי אז היה להם הסבר לגשם, התפרצות הר געש או מותו של אדם קרוב. כיום פשוטי העם יודעים הרבה יותר, ההיגיון שלהם כבר איננו קדום, אבל המיתולוגיה נשארה תקועה. אז מה עושים? נכון, מגיירים את המדע. הדברים ברורים וידועים ולא ארחיב בהם עוד.

ובכל זאת אזרום עם שאלתך –

מצטט: "איך היה ערב ובוקר לפני שהשמש נבראה?"

ושאלתי שלי – איך יש ערב ובוקר אחרי שהשמש נבראה?

או במילים אחרות – מדוע הלילה חשוך בכלל?

השאלה הזאת נשאלה לראשונה ע"י אולברס באמצע המאה ה-18 וממנה נובע פרדוקס הקרוי על שמו : "הפרדוקס של אולברס". השאלה המאוד לא תמימה הזאת הביאה להבנה עמוקה של מבנה היקום עם התפתחות האסטרופיזיקה.

בברכה-

רביב"ש

ויהי ערב ויהי בוקר" הינם בהגדרת זמן קוסמית ולא בהגדרת בני אדם. עכ", יכול שיהיה יום אחד, שווה מאות אלפי או מליארדי שנים. זה מכיון שהגדרת היום במעשה הבריאה המקראי,איננה קשורה למועדים התלויים בשמש ובירח,מכיון שהמאורות לא נבראו ביום הראשון. בכך פתחה התורה את הנושא לפרשנות חפשית. יוהידן.

שלום יוהידן –

אינני מכיר הגדרה כלשהיא שאיננה הגדרת אדם. בטבע שךעצמי אין חוקים אין כללים ואין הגדרות. הטבע הוא פשוט טבע שקיים.

"הגדרת זמן קוסמית" – מושג שלמעשה איננו אומר דבר. מה זה בכלל?

טעות מרה בהליך חשיבתך, כשאתה מפנים ומסכים לתירוץ דתי (יום של היום איננו יום של הבריאה). תפנים אין שום קשר בין שבכתב בתנ"ך לבין המציאות כפי שהיא מתוארת על ידי מדעי הטבע והחיים. הדתיים עושים מאמץ למצוא קשר כזה, אבל איננו אלא שקר ורמיה זולה.

אם חפץ אתה לקרוא ספר המתאר/משתמש במדעי הטבע קרא את "עליסה בארץ הפלאות" מאת קרול לואיס. ומאחר ששם העובדות לפחות נכונות מה אתה למד מכך?

שנתחיל להיות עבדי-עליסה?

בברכה-

רביב"ש

בעקבות הדיון הקודם בנושא והדברים שעלו שם אביא את דברי הרה"ג שליט"א ל. הלפרין שמזכה הרבים ואת העם כולו בדברי התבונה והאמת הנכוחה המוכיחים כסילותם והבליהם של אנשי האמונה והדת. הנה הם הדברים המדברים בעד עצמם-בבקשה:

התירוץ האומר שכל יום בבריאה היה שווה מיליונים ומיליארדים של שנים -מספר דברים חשובים לתשומת ליבכם:

א. המשמעות הבסיסית של המילה יום היא 24 שעות: בסוף כל יום בבריאת העולם נאמר "ויהי ערב ויהי בוקר", כלומר, לא מדובר רק בשעות האור.

ב. המילה יום מופיעה, לצד מספר שמציין כמות, 410 פעמים בתנ"ך (לא כולל את בראשית א'). בכל הפעמים האלה מדובר בימים רגילים. אם כך, מדוע שדווקא בבראשית א' השימוש במילה יהיה יוצא דופן?

ג. המילה יום מופיעה לצד הביטוי "ערב ובוקר" 23 פעמים בתנ"ך (לא כולל בראשית א'). הביטוי "ערב ובוקר" מופיע בלי המילה "יום" עוד 38 פעמים. בכל 61 הפעמים האלה מדובר בימים רגילים בני 24 שעות.

ד. בבראשית א' פסוק ה' יש קשר בין היום ללילה. פרט למקרה זה יש עוד 53 מקרים בתנ"ך שבהם הלילה מופיע בסמיכות ליום, ובכולם מדובר בימים רגילים.

ה. בבראשית א' לא מופיעה המילה "יום" בצורת רבים. משמעות המילה "ימים" יכולה להיות תקופה ("בימים ההם"), אבל כשמוסיפים למילה "ימים" מספר, מדובר תמיד בימים רגילים. כך היה הדבר כשאלוהים ציווה לשמור את השבת: "ששת ימים תעבוד… כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, את הים ואת כל אשר בם" (שמות כ', פסוקים ט'-יא').

ומה יקרה אם נתחיל להשתמש ב"משמעות" הנ"ל למילה יום במקומות אחרים בתנ"ך?

למשל בויקרא, פרק יב', פסוקים א'-ד': "וידבר אדני אל משה לאמר. דבר אל בני ישראל לאמר אישה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים כימי נידת דותה תטמא: וביום השמיני ימול בשר ערלתו: ושלושים יום ושלשת ימים תשב בדמי טהרה בכל קדש לא תגע ואל המקדש לא תבא עד מלאת ימי טהרה". אני בטוח שאף רב לא חושב שצריך לחכות שבעה "עידנים" (?) או שבעה "תקופות" (?) שנמשכות "מיליוני ומיליארדי שנים" עד שיעשו לתינוק ברית מילה. למען האמת, סביר להניח שאין אדם אחד ויחיד שמבין את הקטע הזה כאילו יש לעשות ברית מילה בזמן אחר מלבד היום השמיני לאחר הולדת התינוק – ואני יכול להמשיך כאן עם דוגמאות נוספות ללא הפסקה.

ושוב – נזכור לפי האמונה כל ספרי החומש ניתנו במעמד הר סיני, ולפי האמונה גם – עברו מדור לדור בעל פה ללא טעויות (לכאורה). האומנם באחד הספרים מתכוונים למילים במשמעויות שונות לחלוטין ממה שמתכוונים, ובנוסף – גם במהלך הדורות "התבלבלו" ושכחו שמתכוונים למילים במשמעות אחרת? זה משהו שרוב הדתיים ממש ממש לא יאהבו לשמוע, בסופו של דבר.

אז מדוע עלינו להניח שהמילה יום אינה פירושה "יום"? הרי אנחנו מבינים שהמילה מים פירושה מים ולא עשן או תרנגולת. ואנחנו מבינים שהמילה יום בכל מקום אחר היא אכן יום, אז למה שנחשוב שדווקא ספציפית בפרק הזה של בראשית המילה יום מקבלת משמעות של "מיליוני ומיליארדי שנים"?

וראו תימוכין נוספים לכך גם מדברי המפרשים:

אלו דברי הרשב"ם על בראשית א' פסוק ה': "י"ב שעות [12 שעות] היה היום, ואחר-כך הלילה י"ב, האור תחלה ואחר-כך החשך, שהרי תחילת בריאת העולם היה במאמר "יהי אור". 12 שעות פלוס 12 שעות, וזהו יום פשוט בן 24 שעות בסך הכל.

ואלו דברי הרמב"ן על אותו הפסוק: "ויש מפרשים שזה רמז לתנועת הגלגל (השמש) על פני כל הארץ בעשרים וארבע שעות".

ואלו דברי שד"ל על אותו הפסוק: "יום אחד: יום שלם, הערב והבוקר זה אחר זה הם יום אחד; ואין הכוונה לומר יום ראשון אלא יום שלם…. כלומר כ"ד שעות [24 שעות], וכן בשאר לשונות מילה אחת בעצמה מורה על זמן האור וגם על משך כ"ד שעות וזה דבר מורגל בכל הלשונות לקרוא דבר בשם אחד מחלקיו הראשיים היותר נגלה ונודע, או היותר מועיל….וכן כאן קראו לכ"ד שעות יום על שם החלק העיקרי שבהם שהוא זמן האור"

ודברי הרד"ק (רבי דוד קמחי) על אותו הפסוק: "ובין היום והלילה הוא כ"ד שעות, והזמן הזה נקרא יום, שאמר "יום אחד" – לפיכך, אמר ויהי ערב ויהי בקר יום אחד, כלומר, בין הערב והבקר היו יום אחד"

וכידוע, משום שנכתב בסיפור הבריאה "ויהי ערב ויהי בוקר", נפסק כי היום מתחיל עם ערבו של היום הקודם. "שהרי מצאת הכוכבים עד צאת הכוכבים, יום א'" (רשב"ם, בראשית א' פסוק יד'). כך למשל השבת נכנסת ביום השישי בשבוע עם רדת הערב, ויוצאת בערבו של היום השביעי. זה כך משום שהבוקר והערב המדוברים בסיפור הבריאה הם אכן בוקר וערב מעשיים בתוך יום פשוט בן 24 שעות.

ולא, בניגוד לטענות כהן, תורת הקבלה לא מדברת על כך שכל יום נמשך "מיליוני ומיליארדי שנים". היא מדברת על בריאת והחרבת עולמות לפני היום הראשון בסיפור הבריאה [[[ועל זה פירטתי לכם בסעיף 7]]]. הדבר היחיד הקרוב לזה, אם מתחילים לאנוס את הטקסט ומשתמשים בהרבה מאוד דמיון, הוא הפסוק מתהילים צ', ד' לפיו "אלף שנים בעיניך כיום אתמול", ומכאן שכל יום בריאה הופך שווה ערך לאלף שנים. אבל מיותר לציין שעדיין ספירה של ששת אלפים שנים לגיל העולם אינם קרובים אפיל להסביר את 13.7 מיליארדי השנים שבהן קיים היקום על פי המדע. לא רבותי. התורה והמדע לא מתיישבים כאן.

הסיבה היחידה שמתורץ על ידי האפולוגיסטיקנים הדתיים בימנו כי המילה "יום" משמעה "עידני בני מיליוני ומיליארדי שנים" נבע מסיבות לא קשורות לטקסט לחלוטין. עד לזמננו אנו אף אחד מעולם לא העז לפקפק בהגדרה המילונית של המילה "יום" בהקשר לסיפור הבריאה. רק אחרי הגילויים המדעיים שהראו שמשך ימי קיום היקום והעולם ארוכים בקנה מידה לא-נתפס מזה שמתואר על פי לוח השנה העברי, הסופר החל מבריאת העולם, החלו לקום התירוצים שבעצם יש לראות במילה "יום" משהוא אחר מאשר יום רגיל בן 24 שעות.

היה זה רק הרב יחזקאל איזידור אפשטיין (חי בין השנים 1894- 1962), שעמד בראש בית המדרש לרבנים בלונדון JEW'S COLLEGE שהעלה את טיעון הזה לראשונה בעמודים 101 ו-102 בספרו 'אמונת היהדות'. הספר פורסם בשנת 1960, ובו לקח אפשטיין את הפסוק הנ"ל מתהילים והחליט שאם אלף שנים בעיני אלוהים הם יום אחד, אז למה לא גם מיליונים או כל מספר דמיוני אחר שתעלה על הדעת? בדרך זו מקבלים בכיף כל מספר שרוצים, ולעזאזל עם הפרשנים עד כה. אנו יודעים כי היהדות היא דת שמאוד מאוד אוהבת פרשנויות שמתנגשות זו בזו, אבל בחייכם, לשתוק עד שמתגלה אחרת, ורק אז לתרץ בהתאם?

וזה מה שמעלה את השאלה הבאה: אוקיי, אז אם המדע מגלה גילוי חדש ואנחנו משנים פירוש של מילה קיימת בתנ"ך כדי להתאים את הטקסט בעבורו, אז מה יקרה כאשר המדע יגלה דברים נוספים? אולי אנחנו נשנה עוד פירושים של מילים קיימות בתנ"ך ונהפוך אותו לספר שונה לחלוטין, בהתאם לגילויים המדעיים?

ולבסוף בסוגיה זו, עליכם גם לקחת לתשומת לבכם את "ברכת החמה": ברכת החמה הינה ברכת ראייה שמברכים כאשר רואים את השמש בתחילת כל מחזור של 28 שנים (לאחרונה, בי"ד בניסן ה'תשס"ט, 8 באפריל 2009), שבו לפי המסורת השמש חוזרת למקומה המקורי כפי שהיה בזמן בריאת העולם, באותה השעה ובאותו יום בשבוע כבזמן הבריאה. וראו זאת באתר של חב"ד: http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/840629

כשההלכה פוסקת את ביצוע הברכה מהסיבה הנ"ל, אין עוד כל דרך להתחבא מאחורי התירוץ שאומר שכל יום שווה כמה מיליונים או מיליארדים של שנים. שימו לב – ממש כמו עניין כניסת ויציאת השבת, זהו נפקא מנא להלכה – ומדובר כאן ביום אחד, רגיל, בן 24 שעות, ובשעה מסוימת מאוד בתוכו! כל תירוץ אחר למעשה יעקור את ההלכה, אז האם באמת נדמה למישהו שבינה בראשו שכוונת המשורר היא למשהו השונה מיום רגיל בן 24 שעות?

למען יחריש כל כסיל מאמין, למען יידום כל אויל הנסמך על הדת.

ע. הצדיק היהודי

ראשית כל, אני מברך על שמאפשרים לי להביע דיעות הנוגדות את מטרת האתר. אני בעד התדיינות חפשית, ללא חשש מכל צד. לענין:הדברים בענין הנדון, פשוטים בתכלית בנוגע לספור הבריאה. אם ביוםהראשון נאמר "ויהי ערב ויהי בוקר יום ראשון" לפני בריאת המאורות, מתחייב לוגית מכך, שהגדרת הימים בבריאה, איננה עפ" זמן התלוי במאורות השמיים, אלא בהגדרת זמן אלוהית. ואולם, על אף שלא ניתן לסתור את התורה, לא ניתן להוכיחה.תורת ישראל, איננה ספר מדע. ענינה האחד,. הוא הצגת הדרישה מן האדם ופניה ללבו לעשות. אם כן, הענין של אמונה ואי האמונה, היא בין "לרצות או לא לרצות" ולא על בסיס "לדעת או לא לדעת ". אמונות בני האדם בערכים , אינם גם הן ניתנות לנימוק ואפעפ" כן קיימים ערכים ושרירים,כך גם האמונה. לא רק שהאמונה אינה צריכה לנמק, אלא שנימוקים לאמונה ולאי האמונה(כפי אתר זה), הם על בסיס מדעי, שאין בינו ובין האמונה דבר וחצי.משל למה? למי הבא להפריך או להוכיח את תורת הקוונטים, בעזרת מידע בתורת הפסיכולוגיה.יוהידן.

שלום יוהדין,

גולשי דעת אמת מכירים את ההבחנה בין מדע לאמונה. הסתירות בין אמונה למדע הנמצאות באתר הם עבור הדמגוגים הדתיים שמנסים לקשר בניהם ללא הועיל.

לגבי טענתך שאמונה שרירה משום שאינה צריכה נימוק.

זאת אמירה המרחיקה עדות וחוסמת דיון כדי להצליח להתפלש במדמנת הדת.

אמונה אינה מילה העומדת בפני עצמה ללא תלות במעשים. היחס שלי לאמונה, כל אמונה, היא במעשיה.

אמונה ללא מעשים מתה היא.

רצונו של אדם לעשות מעשה כל שהוא ניתן לבחינה הגיונית. בחינה זו תבוא אחרי שנברר לעצמנו את מטרת המעשה. כלומר, המטרה היא הבסיס ההגיוני האם המעשה מקרב את המטרה או מרחיק אותה.

אשאל, מה מטרת המעשה הדתי להפלות נשים – הרי זה מעשה אמוני של דת יהודית.

דעת – אמת

ישנם דמגוגים דתיים, המשעינים אמונה על המדע. ישנם המבקשים להפריך אמונה בעזרת המדע. אני שמח שקוראי דעת אמת עושים הבחנה בין דת ואמונה לבין המדע. לענינן.."אמונה איננה מצריכה נימוק, מכיון שאיננה מדע. כמו האמונה, גם ערכים אינם ניתנים לנמק בשם ההומניזם". ומדוע? מכיון שאייכמן הגדיר עצמו כהומניסט (הדואג להציל בני אדם מן היהודים) ומוסרי. נמצאנו למדים, כי אשיותו של האדם, היא המפרשת את המציאות בה הינו חי וכן בונה את ערכיו בהתאם לצרכיו. ומאחר ודת ישראל איננה מנותקת מן המציאות (תורת חיים לחיות בה ולא למות בה), הרי שרשות ניתנת ואף חובה, לתקוף הלכות ופרשנויות שאינן ראויות.ואני עושה זאת מידי יום. מכאן ועד לבטל או לשלול אמונת בני אדם,אין דבר וחצי דבר. בענין זכויות נשים כמו בכל ענין ,אין דת ישראל אשמה במפרשיה, אשר אינם מבינים, כי דת ישראל בענין זה,היא עיקרון שייש ללכת על פיו. כלומר "בנות צלפחד" כמסר כללי לבוא לטובת ולזכויות נשים בכל דור ודור עפ" ערכי הדור. התורה הרשתה בבראשית לאדם לעשות כרצונו בחיות השדה ובדגת הים. ואולם, התורה לא ציוותה לרדות בדגת הים ובחית השדה ולא ציותה עבדות, או היות האדם צמחוני, אלא דנה במציאות כפי שהיא היתה כלומר את אלה (ערכיהם)"אם תהיה עבדות ואם ירדו בדגת הים" השאירה התורה להם.יוהידן.

יוהידן,

לא השבת לשאלתי.

דעת – אמת

השבתי לך בין השורות. אפרט ביתר בהירות! אין ולא היתה מעולם מטרה לתורה להפלות נשים. ניתן לאמר בהיפוך , שהאפליה נגד גברים, אשר רק להם ניתן העול הכבד של המצוות, בעוד נשים נותרות יחסית חפשיות. אם כן, חלוקת תפקידים בימים ההם, היתה מקובלת מאוד כם על נשים. כפי אמרתי, תורה ניתנה על רקע אחר דיעות ומנהגים אחרים מבימינו. כלומר: נשים בעצמן בתקופה הקדומה, העדיפו גבר חזק, סמכותי ומחשבות נשים לא היו כמחשבותיהן היום. גם זכויות אדם בכלל כולל זכויות גברים, לא היו כבימינו. אם כן, התורה ניתנה לפני אלפי שנים ולא אתמול בבוקר,.. אל דור ירוד ערכים ידבר האלוהים בשפת השבט. יוהידן.

יוהידן,,

שאלתי הייתה על הדת בכלל.

מהי מטרת העל של הדת?

אם תבהיר את המטרה נוכל לבודקה באפן רציונלי.

דעת – אמת

מטרת הדת היהודית ותכליתה היא קיום המצוות בלבד. עי" קיום המצוות, ממקם האדם עצמו במקום של חיבור עם אלוהיו, בדרך שדתו מצוה אותו.חויותיו האישיות הבאות לו מתוך אמונתו (טובתו), אינן התכלית כי אם טובת האלוהים ומטרותיו. מקור הסמכות לערכים כגון "ואהבת לרעך כמוך" אינו אנושי אלא אלוהי. בכך ממקם האדם את סיבת ערכיו גבוה מעל גבוה ונותן להם חיים ומשנה תוקף. ומדוע? מכיון שאין סיבה שאדם לא יגנוב יבגוד ישקר ירצח ינאף אם אין סכנה שיתפס, מלבד כי "כך קבעה החברה". ואם הסיבה כי "כך קבעה החברה", ישנם הקובעים ויקבעו אחרת, כפי שאנחנו לצערנו חווים בחברה המודרנית רוויית הפשע(ונחסוך מאיתנו על פושעים הבאים לביהמש" עם כיפה על ראשם,כביכול אתמול היה להם אלוהים והיום חלמו חלום). בעיניניו אנו רואים כי ערכים גבוהים ככל שיהיו, אינם מתקיימים ללא האלוהים. אין בדברי אלו כמובן ללמד כי דתיים כולם יש להם אלוהים ובהיפוך. ואולם, אם נבדוק אחוזי הפשיעה בחברה כגון "הציונות הדתית" , נמצא אותם אפסיים או קרובים לאפס. דן.

לדעת אמת: מטרת היהדות קיום המצוות, לטובת האלוהים. טובת בני האדם משנית. כלומר "ושמחת בחגך", זה לא כדי שיהיה לך שמח, אלא מפני שכך ציוה האלוהים לטובת עניניו וצרכיו בעולם. אז זה שבני אדם גם שמחים, זה נחמד ומשובב את הנפש,אבל לא עיקר דעיקריי. דן

שלום יהודין,

מדבריך משתמע כך: הגדרת היהדות: אומה השומרת מצוות. ומה מטרתה: לשמור מצוות. ובכל זאת מדוע שומרים מצוות? כדי להתקרב לאלוהים. ומי זה אלוהים? לא יודעים. וכך הלאה מעגליות אינסופית החוסמת דיון רציני בעוולותיה של הדת בתועבות המעשים ובבזיון הדיבור.

שאלה נוספת: ומה דין מצווה, שמטרתה קרבת אלוהים, גורמת עוול מעשי לאדם? כמו למשל "המצווה" פיקוח נפש (אינו יהודי) אינו דוחה שבת".

דעת – אמת

הנני שוב מודה לדעת אמת, על כי מאפשר דיעות הנוגדות למטרת האתר. לענין: 1. הנך שואל וגם עונה "מי זה אלוהים- לא יודעים". אם כן : אי ידיעתך(ידיעת הלב), איננה מחייבת אחרים!. .2 . עוולות , יש למגר בלא קשר עם דת א לא דת. 3 . אמרתי ואחזור שוב, כי " מצות פיקוח הנפש הנותנת עדיפות ליהודי שומר המצוות, הינה מצד היותו שומר מצוות". כלומר : דין היהודי שאינו שומר מצוות ודין הגוי, אחד הם!. יוהידן.

שלום יוהידן,

הגדר מה הם עוולות לדעתך?

כלומר נקוט את העקרון שהוא יהיה המצפן לעוולות.

הגדרתי: הזכות הטבעית לכל אדם להגשמת חייו וניצול יכולתו האנושית לאושר.

דעת – אמת

קיום המצוות היא מטרה ולא אמצעי.

הסיבה "כך רוצה האדם".

רוצה האדם להביא לידי בטוי את רצונו ושאיפתו להיות קרוב לאלוהים.

רוצה האדם לקרוא תיגר על חדלונו,ומביא לידי בטוי בצורה שמקובלת עליו ועל אבותיו.

אין בזה שום דבר רציונלי, מכיון שלא ערכים ולא מוסר ולא רגשות בכלל, ניתנים לנימוק שכלי.

ומפני זה, אני שולל לגמרי את התכנים באתר הזה, שמביאים לבקורת מדעית, ענינים הכלולים בעולם הרגשות,זה אבסורד. יוהידן.