1. בשנים האחרונות נפוץ האיסור על איסור אכילת דג בחלב. כך למשל אוסרים על פיצריות להכין פיצה עם גבינה וטונה.
2. חבר דתי ביקש להחליף מזלג שאכל בו דג מפני שהמנה אח"כ הכילה בשר הודו. לשאלתי ענה שהסבירו לו שאכילת דג ובשר הודו יחדיו מביאים לצרעת. הסברתי לו שצרעת היא מחלה זיהומית. אך הוא התעקש.
ארז
ברצוני להעיר הערה עקרונית.
פעמים רבות הציבור החילוני נתקל בתופעות מוזרות בקרב הציבור הדתי ומתוך כך הוא רוצה לברר אם יש מקור לנוהג המוזר. מעצם הברור אני מסיק שאתה מניח שהמקורות הדתיים שפויים ונורמלים יותר מהציבור הדתי בהווה.
הנחה זו שגויה ביסודה למעשה הציבור הדתי בימינו הרבה יותר סביר ממקורות חכמי התלמוד שחיו בתקופה שהמדע לא היה נפוץ. למעשה חז"ל חיו בעולם של שדים ורוחות רעות, המציאו מחלות ותרופות מגחמת ליבם כדי להיווכח בכך עיין במדור "רפואות חז"ל".
ובכל זאת להשאירך בלא כלום אי אפשר. הנה המקור לשאלותיך:
1. אכילת חלב עם דגים אין לה מקור בתלמוד והיא טעות שהשתרברבה בפוסקים.
מהתלמוד (פסחים עו ע"ב) משתמע שאכילת דגים מותרת בחלב אך בכל זאת פוסקים מאוחרים אוסרים זאת משום צרעת וסכנה. כי ככה הם הרבנים מתפלפלים מהרהורי לבם בענייני סכנות ורפואות ללא בדיקה ובחינה.
הנה כך כותב המנהיג הפוליטי של ש"ס: " ששמע [אחד הרבנים] מפי הרופאים שגם באכילת דגים בחלב יש סכנת צרעת" (שו"ת יחווה דעת, חלק ו, סימן מח). הרי לך שאדם שמנהיג מפלגה לא טורח להרים טלפון לרופא לבדוק אם יש סכנה באכילת דגים וחלב והוא מסתמך, כדרכו בפלפול וירטואלי, על אחד הרבנים "ששמע" שיש סכנה בדבר. עוד הוסיף לשמוע מאחד הרבנים "ששמע" מהרופאים שדג עם חמאה אין בזה סכנה אלא דווקא חלב וגבינה. אלה ההבלים שלומדים ומלמדים בעולם הזוי זה הוא עולם הישיבות. וגדיים אלה נעשים תיישים ולאחר מכן יושבים על כסא בית המחוקקים ומרימים אצבע לקבוע לנו חוקים.
מה שעוד מוזר הוא שבאשכנז נהגו לאכול דגים עם חלב ואף אחד, משום מה, לא חלה בצרעת. הנה כך כותב הש"ך ( יורה דעה, סימן פז, ס"ק ה ): "כתב העט"ז … אין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה …אבל הוא טעות כי לא נזכר שם אלא שדגים עם בשר אסור משום סכנה אבל בחלב לא שמענו ולא ראינו וכל יומא ויומא נהגינן הכי לבשל דגים בחלב ולאכול".
2. אכילת דגים עם בשר. בתלמוד מבואר שלדעת אחד מחכמי בבל אסור משום שגורם לצרעת (פסחים עו ע"ב). וכך פסק השולחן ערוך: "צריך ליזהר שלא לאכול בשר ודג ביחד, מפני שקשה לצרעת" (שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קטז, סעיף ב ).
עוד הוסיף להזהיר: "בין בשר לדגים, חובה ליטול [ידיים] משום שקשה לדבר אחר [גורם לצרעת] , וחמירא סכנתא מאיסורא [וסכנה חמורה מאיסור הלכתי] " (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קעג, סעיף ב).
עכשיו, ארז, לך תסביר לאנשים שדעתם סרה מהם, שרופאים, שהם עצמם סומכים עליהם בכל דבר, אינם סוברים שיש סכנה בדבר ומעשים בכל יום שאנחנו אוכלים בשר עם דגים ולא פורחת אצלנו צרעת. כי זה עולמם של אנשי כת האוחזים בדפי הגמרא כאילו אוחזים בדברי אלוהים חיים. ועוד מחציפים לכפות עלינו להעביר כספים עבור תשלומי משכורות למשגיחי כשרות שישמרו לא לערבב דג עם חלב ודג עם בשר שמא תבוא עלינו צרעת.
בברכה
דעת – אמת
אחרי שהם הלכו ובדקו הסתבר להם שלא, למעשה אין שום סיבה הלכתית לפסול ברית עם הרדמה מקומית אבל עדיין הם הסתייגו והסבירו לי שהכאב הוא חלק אינטגרלי מהברית. היה לי מאד מוזר לראות את האנשים המוסריים האלו, שכל ימיהם מוקדשים למצוות וחסדים מתעקשים לגרום כאבים לתינוק הקטן שלי, היה לי עוד יותר מוזר לראות שמה שמחשיבים כ'פסול הלכתית' בכלל איננו כזה ומדובר במנהג והרגל ולא יותר.
בכל אופן הם הרימו ידיים כשהסתבר להם שכל הטענות שלהם לא עומדות על שום בסיס הלכתי ואני נשארתי עם השאלה – כמה ממה שנחשב כ'תורה מסיני' הוא בסך הכל עניין של מנהג והרגל ולא יותר מזה.
עדו
מועד קטן יא ע"א רש"י שם שאמר כוורא (כוורי) דגים.
תוספות ד"ה כוורא: "…ויש מפרשים דכוורא לא בכלל דגים מיירי ושם דג ששמו כוורא ומשונה בדברים האלו משאר דגים כדאמרינן פ' כל הבשר (חולין דף קט:) אסר לן גירותא שרא לן לישנא דכוורא ואין נראה שיהא בכל הלשונות של דגים טעם אחד:"
כנ"ל פה זה ביניתא סוג של דג. אולי הביניתא מזוהה עם הדג בינית שהוא סוג בסדרת הקרפיונאים לפי ד"ר משה רענן.
הבאר שבע אומר שצריך שיצלה דווקא עם הבשר כדי לאוסרו ולא בישול.
הוא כתב שבשר ודגים וכו'… קשה לדבר אחר לא לצרעת.
אפשר להבין שאותו הדג הספיציפי זה לצרעת ובשאר הדגים זה קשה לדבר אחר שיגרמו לדבר אחר שגם יאכל (הדג הבעייתי) ויגרום לצרעת.
כי שמות דגים וחיות בכלל משתנות ואם יתירו דגים חוץ מאחד עלולים להיות שיבושים ולכן בעצם אם יתירו לאכול בשר ודגים עלולה להיות צרעת שזה דבר חמור וטוב להחמיר.
עובדה שחשבו שביניתא זה דג ויש שיבושים.
לכן גם אם יתירו דגים עם בשר (אפילו אם חוץ מאחד) אז עלולה לבוא צרעת כפשוטו שמחמירים בדבר חמור ואז לא צריך אפילו את הפירוש הראשון שהבאתי.
רק שמשמים כיוונו שיצא מדויק גם לפי הראשון ואפשר גם את הפירוש השני.