בשם הדמוקרטיה וחופש הדת מנצלת האורתודוקסיה הדתית על-ידי נציגיה, שתדלניה ועושי דברה בכנסת ומחוצה לה את משאבי המדינה לקעקוע האופי החילוני של המדינה ולקידום חוקי ההלכה הדתית מתוך מטרה להחליף בהם בבוא העת את חוקי המדינה החילונית. האורתודוקסיה היהודית מנצלת את פתיחותה של החברה הישראלית כדי להשתלט עליה מבפנים וכדי להחליש ככל האפשר את ה"מערכת החיסונית" החילונית עד לחיסולה הסופית.

אזרחי מדינת ישראל, מכל המגזרים והאמונות, חשופים יום-יום להטרדה דתית בלתי פוסקת המנסה לכפות עליהם ערכים שאינם חפצים בהם, מאלצת אותם להיות מעורבים שלא מרצונם בפעילות שהם סולדים ממנה ומפריעה להתנהלותם היום-יומית.

הטרדה דתית זאת מתקיימת בצד אחד בלבד של המתרס. שום פעילות חילונית חופשית אינה מותרת ואינה נסבלת במרחבי המגורים של הציבור האורתודוקסי, לא בלבוש, לא בהתנהגות ולעתים אפילו לא בעצם הנוכחות עצמה.

אני, אזרח ישראל, יליד הארץ, החרד לגורל המדינה ועתידה, מציע לך, חבר/ת כנסת ישראל את הצעת החוק הפרטית שלי לעיונך ולהתייחסותך.

להלן ההצעה:

הצעת חוק למניעת הטרדה דתית

(טיוטה מקוצרת)

מטרות החוק:

1. לאסור הטרדה דתית כדי להגן על כבוד האדם, חירותו ופרטיותו.

2. לנטרל את המרחב הציבורי של ישראל מכול סממן של תעמולה והטרדה דתית.

הטרדה דתית היא כל אחד ממעשים אלה:

1. הצבת דוכנים מאויישים במקומות ציבוריים שמטרתם שידול להניח תפילין, להתפלל ו/או לקיים טקס דתי כלשהו בפומבי.

2. הצבת דוכנים לא מאויישים בפומבי לחלוקה של חומרי תעמולה דתית מודפסים כגון, עיתונים, דפי מידע, עלוני פרסום וכיו"ב.

3. נוכחות של סוכני דת בצומתי דרכים – עירוניות וחוץ-עירוניות, בתחבורה הציבורית על כל שלוחותיה, בתחנות רכבת ואוטובוסים, במקומות עבודה, במרכזי מסחר וקניות, במוסדות חינוך, במתקנים של צה"ל ובמרחב הציבורי הכללי, הפונים לעוברים ושבים במילים או בהתנהגות, ובלבד שלא היה ספק סביר לגבי משמעות ההתנהגות, לקבל חומרים בעלי מסר דתי, ללא בקשה והסכמה מפורשת של המבקש.

4. ואולם אין צורך להראות אי הסכמה במקרים אלה:

א. לקטין (שטרם מלאו לו 18 שנה) או לחסר ישע – תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול.

ב. לעובד במסגרת יחסי עבודה ולאדם בשירות במסגרת שירות – תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות.

ג. לתלמיד או לסטודנט הלומד במוסד המקנה השכלה עיונית או מקצועית – תוך ניצול יחסי מרות בלימודים.

5. התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס לדתו ולאמונתו, ובכלל זה לאי דתיותו.

6. התנכלות לאדם על רקע אמונה דתית או אי אמונה. [התנכלות היא פגיעה מכל סוג שהוא שמקורה בהטרדה דתית או בתלונה או בתביעה, שהוגשו על הטרדה דתית.]

7. כפייה לביצוע מעשה בעל אופי דתי. לדוגמה: כפייה של הפרדה מגדרית בתחבורה ציבורית, תיחום והגבלה מגדרית של דרכי גישה והליכה במרחב הציבורי ובמוסדות המשרתים את כלל הציבור מטעם המדינה והרשויות, סימון שטחים כ"תחום שבת" וכיו"ב

על-פי החוק למניעת הטרדה דתית:

א. ייאסר להציב ברשות הרבים כל חומר בעל מסר דתי על דוכן, שולחן, או כל אמצעי חזותי או שמיעתי, לרבות מחשב או חומר מחשב: בתוך מוסדות חינוך ולימוד ובקרבתם, במתחמי מסחר וקניות, לרבות בתוך חללי המכירה, במגרשי חניה, לאורך צירי דרכים ותנועה, בגנים ציבוריים ובמוסדות ממלכתיים ופרטיים, לרבות חללי תרבות ובידור ובמתקנים של צה"ל.

ב. תיאסר עמידה בצומתי דרכים – עירוניות ובין-עירוניות כאחד, לצורך חלוקת חומר בעל מסר דתי ותיאסר פנייה לנהגים ולנוסעים מזדמנים לקבל חומר זה.

ג. תיאסר כתיבה והדבקה של כתובות וסיסמאות בעלות מסר דתי על גשרים, קירות, לוחות פרסום ומקומות ציבוריים.

ד. תיאסר הפעלת רמקולים לדיבור ולהשמעת מוזיקה בעלי מסרים דתיים בכלי רכב נעים בכבישים, במגרשי חניה ובמתחמים ציבוריים אחרים.

ה. תיאסר הצבת קופות צדקה למוסדות דת בתחנות אוטובוס ציבוריים ובמתחמים ציבוריים אחרים.

הערה:

מטעמים מובנים לא פירטתי כאן עונשים על עבירות על הטרדה דתית, עבירות במסגרת יחסי עבודה וכיו"ב, אופן הגשת תלונה על הטרדה דתית, הכתובת שבפניה מתלוננים, תוכן התלונה, בירור התלונה וכיו"ב. כל אלה יידונו ויוחלטו בתהליך הניסוח והחקיקה בזמן המתאים.

סיכום:

הצעת החוק הזאת מִתוֹסֶפת לחוקים אחרים הקיימים במדינת ישראל שבאים להגן על האזרח מפני המרת דת והטפה דתית לקטינים, ולהגן על זכות היסוד לחופש דת (פולחן והבעה דתית) ולחופש מדת. אין ספק שהצעת החוק הנ"ל נוגעת בסוגיית גבולות חופש הדת במדינה דמוקרטית – מהי המידה הראויה של חופש הדת, ומהם גבולותיו, בעיקר במרחב הציבורי.

לנגד עיני עומדות החקיקות העכשוויות במדינות האיחוד האירופי המציבות סייגים לחופש ההבעה הדתית במרחב הציבורי, בעיקר באשר לקודי הלבוש, לחופש ההטפה וההסתה הדתית וגם לארכיטקטורה של אתרי פולחן דתיים. בישראל, שבה לא נהוגה הפרדה בין מדינה לדת, הסוגיה סבוכה עוד יותר וכל הגבלה על חופש הדת צריכה להיעשות בזהירות מרבית שמא תפגע בציפור נפשנו: חופש ההבעה, חופש הדעה והמצפון.

הצעת חוק זו למניעת הטרדה דתית היא המעט שבמעט שיש לנקוט בדחיפות כדי למנוע את הגשמת מטרותיהם מרחיקות הלכת של מטיפי הדתות השונות, ובארצנו – בעיקר של הזרמים האורתודוקסיים ביהדות.

יעקב סתר

דעת אמת