תומר,

אני מקווה שאינך מייחס את אמונות ההבל המסוכנות לעובדיה יוסף.

עובדיה אינו אלא צינור המעביר את המסרים של התלמוד לציבור הרחב.

חז"ל בתלמוד הפליגו בשטויות מעין אלו למכביר כדוגמת: ליקוי לבנה סימן רע לישראל.

כל הדתות מאמינות כאילו כל תופעת טבע היא מסרים מפיקציה שדמיינו לעצמם.

אני כותב את הדברים כדי שהגולשים יפנימו שהבעיה אינה עובדיה, שהוא עובד דואר של חז"ל, אלא התשתית הדתית, כל דת. כדי שאנשים יתחילו להבין שסכנת הדת עצמה היא היא לרועץ לנו.

דעת – אמת

ירון –

פה אני דווקא חולק עליך קטנות.

דתות ואמונות היו מבין הדברים היותר מטופלים בהשכלתי בשלושים השנים האחרונות.

לא "כל הדתות" – למשל הדת הבהאית המופלאה בעיניי.

ובאשר לאדון עובדיה יוסף תקוותי הכנה כי יגיע במהרה למוסד גיאטרי הולם, ויפתור את קהל מאמיניו מדברי האיוולת שלו. היהדות התלמודית מטבע הדברים יש בה גם דברים יפים, הבעיה היא שרואים אותם רק ממבט מהצד.

בכל מקרה, ושלא אובן חלילה אחרת –

דרכך דרכי ואלוהיך אלוהי.

בברכה ובברכות –

רביב"ש

לרביב"ש: צודק. אני סבור כי כל ה"חופשיים" כאן שותפים לדעתך ואני הצעתי הגדרה: לראות במסורת ובכל הכתבים למיניהם-כולל הספרים החיצוניים- כמקור השראה, חלק ממסורתינו לטוב ולרע.

ה-בעיה אליה מתייחסים באתר היא כשמתייחסים לדברים "ברצינות": הופכים אותם לקדושים, לדברי אלוהים, לצו מחייב, למעשים הזויים כאלה ואחרים (אני מדבר על המזיקים בהם לא על מילמול והנחת תפילין זה מטופש בעיני, נעלה וייחודי בעיני האחר-לכולנו זכות לראות זאת כל אחד בעיניו ובדרכו). זו הבעיה.

ראוי וצריך ללמוד במערכת החינוך גם פרקים מהמסורת ולא כחינוך דתי-הלכתי-אמוני, אלא כלימוד המסורת, המקורות וההיסטוריה שלנו. כך ראוי. ואז מי שאינו דתי לא יעמוד בבורות מול כל דתי מצוי שיחוש נעלה על החילוני הבור במקורותיו שלו.

ע. הצדיק היהודי

גם אני חולק על 'דעת אמת' כאן, עובדיה יוסף לא סתם מצטט פסוקים מהמקורות, הוא יוצא להגנתו של בן טיפוחיו, שר הפנים אלי ישי. הרי אם השריפה נגרמה בגלל חילול שבת אין מה לבוא בטענות לישי שלא דאג לשירותי הכבאות כמו שצריך.

עדו

לטעמי, ולא בציניות-

לקח מרכזי מאד לחברה הישיבתית חרדית מאירועי הכרמל.

הואיל ותפילותיהם ולימודם לא הצליחו למנוע את הצרה הזו

מאחיהם , בניגוד לתפיסתם המוצהרת שהם משתדלים לשכנע את עצמם כי אינם זקוקים להגנות אנושיות,בהיות המצווה מגינה ומצילה ,כך לטעמם. אשר על כן, יקומו אמיצים מתוכם וישתפו פעולה עם מוסדות המדינה ויובילו לביצוע גיוס חובה של 98% מתלמידי הישיבות לשרות כצוותי כיבוי אש והצלה.

התלמידים ימשיכו ללמוד רוב הזמן בישיבות ,ויצאו לקורסים והשתלמיות קצרות,ובעיקר ימלאו תפקיד של כונן כיבוי והצלה.

סוג כזה של שיתוף פעולה יביא שידרוג ממשי לבריאות חברתית

בתוך החברה הישראלית.

האם יש איכפתיות בקרב בני הישיבות –אם כן זו הזדמנות פז

בזמן אמת. קומו והחלצו לעזרת ישראל אחיכם.

כותב , האגנוסטיקן התמים והנאיבי

שי ג'

עמית ידידי –

הבעיה היא בעיה ממשית ועמוקה, ומן הראוי להגיב אליה בתבונה זהירה ולא מתוך הרגש.

כשאתה אומר מסורת למה אתה מתכוון בעצם? איך אני אמור למשל לחגוג את חג האביב? האם עלי לקרוא בהגדה? שהרי אני בטוח שאין שם ולא מילה אחת שהיא אמת…, אבל זאת מסורת. בביתי מברכים על המזון בנוסח – "תודה לאבא ואימא על האוכל הטעים…" . מדליקים נרות חנוכה בגלל המסורת, אבל האם עלי להפוך לקופירייטר של כל החגים היהודיים? בשבת זה קל, מברכים על הלחם ועל היין ועל המזון, מדליקים נרות – אבל אין שם בכלל אלוהים, רק פולחן-שבת-ביתי לחלוטין.

הילדים הגדולים עלו לתורה ע"פ בחירתם. האם התרגשתי שם – ממש לא, הייתי מוותר ברצון אבל זאת הייתה בחירתם הם. בשבוע שעבר הייתי בטקס חלוקת הכומתה הסגולה לבן השני והאמן לי שהתרגשתי הרבה יותר.

מה אתה רוצה שילמדו במערכת החינוך בדיוק? תלמוד? כנראה שלא. אז תנ"ך כלשהו וקצת היסטוריה מלמדים גם היום.

איזה מסורת אתה רוצה ללמד את ילדיך אתה? של התימנים, האתיופים, האשכנזים…., ואולי נקודות ההשקה? אז זאת כבר לא מסורת. זה מתקרב להיות מה שאתה בעצם מנסה להתרחק ממנו.

לסיום –

למד את התנ"ך – או אז, יעמוד מולך החרדי המצוי בבורות שיחוש נחות על בורותו במקורותיו שלו.

בידידות כנה –

רביב"ש

תוכן:   ראשית כל, רביבו"ש אשמח לקבל את המייל שלך לדיון פרטי אם לא אכפת לך.

לגופו של עניין, אין טעם בביקורת על חז"ל עצמם, בדיוק כמו שאין טעם בבקורת על המיתולוגיה היוונית.

יש להניח להם לנפשם.

יש להלחם באלו אשר רואים בכתבים הללו חכמה אלוהית ואמת ממשית – הם הבעיה.

סארגון

תוכן:   המייל שלי : rbibsbi@gmail.com

Reuven Ben Isaac Ben Solomon Ben Isaac

רביב"ש

תוכן:   לרביב"ש היקר השלום והברכה: הבעיה אכן ממשית, עמוקה ויש להתמודד איתה ויפה שעה אחת קודם. אבותינו הציונים הניחו הבעיה לפתחינו כשהם הסירו ידיהם מטיפול בה. כבר אחד העם דיבר על הצורך ביהדות רוחנית שתשמש "אור לגויים" על בסיס מוסר הנביאים. ברם אולם צרכי מידיים ופיזיים דחקו העיסוק ברוחניות והדבר נזנח והופקר. היות ואין ואקום מתקיים בעולמינו לתוך הואקום הערכי שנוצר עם שוך הלהט המהפכני של הקמת המדינה והסוציאליזם חדרה הדת. האורתודוכסית. לשם נפלו טובי בנינו, רבים מבני מחזורי עטו שחורים ונעלמו ב"חור השחור" של הדת שבלע אותם ולא נודע כי באו לקרבו.

[מעניין שאתמול שוחחתי עם אמו של בני הבכור ששני אחיה (…!!!…) חזרו בתשובה והם מהברסלבים של שינקין. לאחר 20 שנה כחרדים הם מרגישים לא שייכים לא לעולם החילוני ולא לחרדי וחיים תלושים בין העולמות….מי שאמר שאין אלוהים שמעניש וגומל לאדם כחטאו….]. זה היה בסוגריים.

אני טוען שלנו המלאכה הקשה מנשוא וסביר להניח שלא דור אחד ידרש לעסוק בכך. כפי שהציונות יצרה "יש מאין" ובנתה חברה עם שפה, תרבות, הקימה מדינה על מוסדותיה, ביססה דמוקרטיה, פיתחה עוצמה צבאית וכלכלית מרשימה כך עלינו הרואים עצמינו ממשיכי אבות הציונות היהודים להמשיך ולמלא בתוכן ערכי, מוסרי, תוכני ו"רוחני" את תרבותינו היהודית.

היות ואנו יהודים-בזהותינו היהודית ותרבותינו- יש ליצור תרבות שמהווה המשך של הקיים. ניתן ליצוק תוכן חדש לסמלים ישנים ולתכנים עליהם אבד הכלח. מאסנו בדת, בהלכה וברבנות. מאוס מאסנו. לצערי אין לי "מתכונים" איך וכיצד בדיוק יש לקיים המסורת אבל מסגרת רעיונית יש ויש:

כיהודים, בני יהודים, יש לנו מורשת אדירה ועצומה של הגות ממנה ניתן לשאוב. מה העקרונות והבסיס לכך ?

ראשית ההבנה שחברה-כל חברה חייבת טקסים המאחדים, מקרבים ויוצרים תחושת זהות, שייכות וקירבה אחרת לא תהיה קהילה. שנית ההבנה הברורה ש"אין אלוהים" במובן הדתי. כלומר ללא קשר לאמונה האישית בקיומו של האל ובשאלת הבריאה / יצירה של העולם ההנחה שאין אל פרסונלי ש"רוצה" שנניח תפילין ו"נעבוד אותו". אבל – כעם – יש לנו היסטוריה עם אירועים מכוננים, יש לנו הגות ויש מה לציין ולחגוג. ניתן, בהחלט, להיצמד לקיים ולשנות התוכן.

למשל פסח נחוג בקריאת אגדה שאבד עליה הכלח. מזמן. הרעיונות והשפה שחלקה ארמית לא "מדברים" אלינו. יש ליצור חדשה. כזו שתיתן גם למשה, למשל, מקום ראוי בה. כזו שתדון, באופן עממי, ברעיונות החירות והחופש….למשל.

השבת גם בביתי נחגגת בהדלקת נרות וארוחה משפחתית כי אלוהים לא שורה במעונינו. אין צורך לותר על היצירה היהודית כי היא שלנו. של בני העם גם אם אין לנו דת כלשהי.

טוב זו רק טעימה ודוגמה יש עוד הרבה אך קצרה היריעה ולא חפצתי להלאות הקוראים.

ע. הצדיק היהודי.