איני בא לחדש דבר מהמציאות העובדתית. העיתונאי אברמוביץ הגדיר את המצב: הציבור מופקר מלבד שני "מגזרים" שיש להם כתובת – חרדים ומתנחלים (אני מוסיף את התנועות האסלאמיות).
האש בוערת ומסכנת חיי אדם והשר הממונה הלך לאכול בביתו ולקדש את השבת. הוא איננו!
זו שעתו של הציבור!
יודע אני שהטפה ישירה כוחה מתאדה מהלב, אך יש רגעים שיש לעשות מעשה.
צריך הנהגה חדשה למדינה. הדבר לא יבוא ביום אחד אך צריך להתחיל לעשות מעשה בכיוון הזה.
התשתית הממסדית קרועה למגזרים ואנו מוצאים עצמנו חסרי אונים.
אם לא ישתנו הדברים מהיסוד נמצא עצמנו באותה מציאות.
קיבלתי מייל לחתום על עצומה לפיטורי השר, עוד תגובה נקודתית, במקום לשנות את המסד ולהצטרף למפלגה המתכוונת לעשות שינוי זה.
התשתית הפוליטית מושחתת, שסועה, אגואיסטית ומפקירה את ביטחוננו, רכושנו וערכינו בכל התחומים.
אם המציאות הטרגית של האש נגע/ה בך עליך לחשוב על מעשה שיביא לשינוי. לא חתימה על עצומה, לא הפגנה, לא צקצוק אלא משהו מהותי וממשי יותר.
דעת – אמת
אני לא יודע אם האשמה באירוע האחרון צריכה ליפול כל כולה על כתפיו של השר אלי ישי.
אך אינטנסיביות רצף אירועים בזמן האחרון הקשורים בקשר ההדוק והחונק של דת ומדינה, מובילה למסקנה שיש צורך בהול בשינויי הסדר הקיים.
אתמול צפיתי בסרטון בו ישעיהו ליבוביץ דיבר בחיוב על ההצעה שהעלתה מפלגת העבודה (ע"י בורג) להפרדת דת ומדינה. כמה זמן עבר וכמה אנו רחוקים..
השאלה היא איך ניתן לתרגם את הכוח הפוליטי הגדול (שכבר קיים, אך מפולג) בכדי להניע את המהלך. נראה גם לי שזוהי שעת כושר.
משה עברי
אלי ישי הוא סימפטום המייצג את כל הקורה בממסד.
תרגום הכוח הוא להצטרף למפלגה. אין פתרון אחר.
כשרוצים להתפרנס עובדים כשרוצים לעשות שינוי במדינה מצטרפים למפלגה.
על אחת כמה וכמה כשרוצים לעשות שינוי מהותי כמו הפרדת דת ממדינה.
מפלגה כזו צריכה תמיכה אמיתית מבחינה כמותית ואיכותית כדי לעמוד בפרץ האלימות שיבוא מאנשים האוחזים באמונות שווא בכל מאודם.
דעת – אמת