המקורות העיקריים שעליהם מסתמכים ההיסטוריונים, בנושא מרד החשמונאים, הם: ספר המקבים א ,ספר המקבים ב, ספר דניאל וקדמוניות היהודים של יוסף בן מתיתיהו.
המשתמע ממקורות אלו שהסכסוך האידיאולוגי, חברתי, כלכלי ושלטוני בין האצולה היהודית ששאפה לתרבות יוונית לבין שומרי הדת גרם לגזרות אנטיוכוס המכונה תיאוס אפיפאנס (האל המתגלה).
המתיוונים בעזרת השלטון היווני הצליחו להדיר את הכהונה הגדולה מבית צדוק ולמנות כוהנים גדולים מבית בלגה (משפחה כהנית מתייוונת). הדברים התגלגלו עד שאנטיוכוס החליט לגזור גזירות דת; שלוש שנים נמשכו הגזרות, מסוף 167 עד סוף 164 לפנה"ס. במשך שלוש שנים אלו בטל קרבן התמיד, המקדש נטמא, נאסר ללמוד תורה וספרי תורה נשרפו. מי ששמר שבת או מל את בניו הסתכן בחייו. נדרש להשתתף בטקסים אליליים ואכילת חזיר.
החשמונאים, שתפיסתם הדתית היתה צדוקית, מרדו ביוונים והצליחו בשנת 140 לפנה"ס להקים מדינה עצמאית ביהודה עד שנת 63 לפנה"ס שנה בה פומפיוס, נציב רומא, כבש את ארץ ישראל.
מאז, התנועה החשמונאית הכוללת את הצדוקים הלכה ונדלדלה עד חורבן הבית ואז עלה קרנם של הפרושים (הרבנים). במשך שלטון החשמונאים הפרושים (הרבנים) התנגדו לתפיסה הדתית של שליטי החשמונאים ויתכן והתנגדו לעצם קיומה של מדינה יהודית תחת שלטון שלא בא מבית דוד.
אם שמת לב, הידיעות שלנו על קורות מרד החשמונאים באו מספרים שהרבנים צנזרו [להרחבה תוכל לעיין במאמר של גדליה אלון: "ההשכיחה האומה וחכמיה את החשמונאים"?, מחקרים בתולדות ארץ ישראלל א, עמ' 15-25). רק בזכות הנצרות, שכללה ספרים אלה בתוך "כתבי הקודש" שלהם, הם השתמרו. וכשבא תור ההשכלה ופרץ גם את חומות הדת הרבנית, יהודים משכילים החלו ללמוד את ההיסטוריה היהודית ותרגמו ספרים אלה לעברית.
כלומר הידיעות שלנו על מרד החשמונאים הם בזכות "המתיוונים" המודרניים, אלה שהחליטו לחקור את ההיסטוריה על-פי מתודה אקדמית ולא להישאר בבועה אמונית שפתרה עצמה בהמצאה של נס פך השמן.
אני מקווה שהציבור החילוני, זה שעדיין הגה השלטון בידיו, ישכיל להפריד דת ממדינה, לחנך את כל אזרחי ישראל להשכלה ולערכי ההומניזם, כדי להצליח לשמר את מדינת היהודים; הבית הלאומי של היהודים החפצים במדינה נאורה שחוקיה שוויוניים ורוצה את טובת כל האזרחים ללא הבדל אמונה, דת, מוצא ומין. שמא תחזור ההיסטוריה ושומרי הדת ימרדו בשלטון הנאור ויביא על כולם כלייה.
בברכה
דעת – אמת
בית חשמונאי חולל מהפכה בתפיסת השלטון המסורתית ואיחד בין כהונת הכהן הגדול ומנהיג העם שנקרא "נשיא". בכלל בית חשמונאי שמוצאו ממשמרת יהויריב לא היה זכאי לכהונת הכהן הגדול שהיתה שייכת למשמרת יהוידע…. ככל הנראה פלג זה של הכהונה הגדולה היגר למדבר יהודה שם שימר את מסורות הפולחן בבית המקדש, לוח השנה היהודי שהתבסס על שמש ושנה בת 364 יומים וכל זה התגלה במגילות הגנוזות רק במאה ה-20……
ובכלל חושב לדעת החשמונאים ש"נלחמו" נגד מגמות ההתיונות התייונו בעצמם כך שמאבקם, אם אכן היה כנגד ההתיונות נכשל לחלוטין ובאופן חרוץ כי הם עצמם התייונו ורק שמותיהם מעידים על כך בבירור. המוני העם התרחקו משליטי החשמונאים וקרנם של הפרושים עלתה והתחזקה בקרב ההמונים. כך נוצרו 3 סיעות עיקריות: בשליטים בני חשמונאי והמקורבים אליהם, הצדוקים שהיו "בעלי הזכויות" לכהונה הגדולה ולאחר נישולם היגרו למדבר יהודה שם המשיכו לשמר מסורתם והפרושים.
אז מה שמעניין שמכל חנוכה שאנו חוגגים על תבוסת היוונים והמתיונים נכון באופן היסטורי רק חלק אחד-הניצחון על היונים או בית סלוקוס.. המתיונים ניצחו בכך שבית חשמונאי עצמו התייון והשפעות ההלניזם חדרו והשפיעו על התרבות.
ע. הצדיק היהודי