14 שנים • aou aiu אתמול ראיתי את הסרט באתר שלך ("הרצאה של ירון ידען הרב שחזר בשאלה") ועדיין הוא מהדהד בתוכי.
שאלות החזרה בתשובה והחזרה בשאלה נוגעות בי אישית ומעסיקות אותי זמן רב.
הנושא אמנם מוכר בציבור ונדון לעיתים קרובות במדיה, אבל זו אחת הפעמים הבודדות ששמעתי שיחה כה מעמיקה מפי אדם
שחווה את התהליך ממקור ראשון.
ההרצאה האנושית והחכמה שלך עונה לי על שאלות רבות.
תרשה לי להוסיף עוד שתי קושיות שלגביהן חסרה לי ההתייחסות שלך:
1. ציינת שהסיבה העיקרית שבשלה חזרת בתשובה היתה בכך שהגעת למצב שבו נתקעת ללא מענה עם השאלה "מה המשמעות
והמטרה של החיים?". אמרת שבנעוריך נראתה לך היהדות כמי שנותנת תשובה מספקת. אחת הסיבות שגרמו לך לחזור בשאלה
היתה כשהגעת למסקנה שהתשובה היהודית היא מוטעית.
שאלותי אליך: האם אתה תקוע עכשיו שוב עם השאלה ההיא? עכשיו יש לך תשובה? המצב מתסכל אותך כמו אז?
2. אתה מפרט מלוא הטנא של שאלות נוספות אשר היהדות עונה עליהן תשובות מוטעות עובדתית (כמו: מבנה מערכת הנשימה של
פרה, ועוד), או שאלות שמעמתות אותך מול אנושיות בסיסית (למשל: מדוע לקדש הלכות שמשמעותן גזענות נוראית כלפי גויים?, ועוד), או שאלות שהיהדות מתחמקת מהן (כמו: מדוע לעיתים התירו לעצמם חכמי התלמוד לסתור את דברי התורה?, מדוע עלינו לקיים את מצוות ההלכה, למרות שנכתבו בידי אדם?, ועוד). ועוד ועוד
אציין כאן שהתשובות שנתן לך לייבוביץ אינן נראות לי. הוא מתחמק או עוצם עיניים נוכח התיסכול שכנראה מתעורר אצלו.
שאלותי אלייך: קרוב לוודאי שדנת בשאלות הכבדות הללו, בשיחותיך עם בכירים וחכמים בעולם התורה. מה הם ענו לך? איך הם ניסו להניא אותך, הרב, מהחטא הנוראי של כפירה בעיקר?, מדוע לא השתכנעת? (אנא פרט ספציפית מה היו התשובות שלהם ואיך סתרת אותן).
תודה,
יצחק
אני שמח מאוד לשמוע שאני מסייע במשהו ותודה על המחווה.
לשאלותיך:
בצעירותי שאלת קיום החיים ומשמעותו טלטלה את נפשי מאוד.
הנפש הרכה לא עמדה במשא הכבד והייתה זקוקה להמציא "דובי".
בחיפושי אחר "הדובי" לקחתי אתי מד אושר ודילגתי מהר לגבעה ומגבעה לעמק עד שיצא הדובי מהמערה בדמות "יהדות". היא הציעה אושר נצחי עם עבר מפואר.
רצוני לומר, ששאלת זמניות חיינו וקיומנו הבר חלוף, אילץ אותי לבדות פיקציה כדי לשרוד את הטלטלה.
לאחר שעברתי את המסע האישי , אחרי צלילה לעמקי הדת, נפשי התבגרה והתחזקה. כלומר, ביכולתי לקבל את החיים כהוויתם ללא פיקציה.
וזו המתנה הגדולה שקיבלתי; היכולת להשלים עם המציאות המרה – חיי הבל – ובתוך הזמן הקצר, החולף ביעף, להגשים את היכולות האנושיות שלי ולהיות מאושר – כי זה כל האדם.
המעניין והמרתק שאדם המקבל את המציאות כפי שהיא ומשלים עמה ברמה הרגשית יש בידו לחיות חיי שלווה, קידמה והתפתחות.
לשאלתך השנייה: תלמידי חכמים וגדולי הדור אינם מתעסקים עם שאלות אלה. לפחות לא בגלוי.
הם אינם מסוגלים ולא מעוניינים להתמודד עם שאלות מסוג ששאלתי.
דבר זה הביע משגיח רוחני מישיבת נחלת הלוויים בחיפה באומרו לתלמידיו: עדיף להיות חתול שומר מצוות מאשר אדם חושב ואינו שומר מצוות.
בברכה
דעת – אמת
משום מה נראה לי שלא לכך כיוונת והתכוונת.
החלק השני מדויק- האדם והוא בלבד נותן משמעות לחייו כפי שלימד יפה ויקטור פרנקל בספרו "האדם מחפש משמעות".
ע. הצדיק היהודי
"הבל הבלים" של קהלת נוגע בדיוק בעניין זה של ארעיות החיים ללא משמעות מיוחדת (רק שאצל קהלת מסקנה שצריך לעבוד את אלוהים)
עוד על "הבל" תמצא כאן
http://www.daat.ac.il/daat/tanach/megilot/kohelet4.htm
הידיעה כי החיים הם דבר חולף, וכי סוף כל אדם למות, מביאה אותנו להכרת ערכו של כל רגע בחיים. כל רגע חולף לא ישוב. החיים חולפים כמו הבל. ימינו כצל עובר, ועל כן נצל כלשעה, מלא אותה בתוכן ובשמחה לפני שתחלוף ותעבור,והזקנה שתקפוץ עליך לא תאפשר לך להנות מרגעי חייך:
"כי אם שנים הרבה יחיה האדם בכולם ישמח, ויזכור את ימי החושך,
כי הרבה יהיו, כל שבא – הבל.
שמח בחור בילדותך, ויטיבך לבך בימי בחורותיך, והלך בדרכי לבך ובמראי עיניך…
והסר כעס מלבך, והעבר רעה מבשרך, כי הילדות והשחרות הבל. …
עד אשר לא יבואו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ.
…וישב העפר על הארץ כשהיה, והרוח תשוב אל האלוהים אשר נתנה.
הבל הבלים אמר הקוהלת הכל הבל."
משה עברי
תשובתך לשאלה הראשונה מספקת אותי (כולל ההבהרות של הצדיק ושל העברי).
באשר לשאלה איך מסבירים הרבנים את הסתירות והעוולות שבכתבי הקודש, כאן תשובתך היא קצרצרה ומשאירה אותי תוהה.
מאמרך "דרכי ההתמודדות של אנשי הדת עם סתירות בין התורה והמדע" הוא אמנם מאיר עיניים אבל עזר לי בנושא דנן רק באופן חלקי.
אנסה לסכם את התגובות הדתיות העיקריות שהצלחתי לאסוף בעניין הזה עד כה:
1. לערכים אין נימוק רציונאלי. אם אינך מקבל את הערכים ההלכתיים ללא עירעור, אז אתה נמצא במלחמת תרבות כנגד היהדות.(- ציטוט שלך את לייבוביץ)
2. אינך מבין מה שקוראות עינייך. כתבי הקודש הם נכונים מוסריים ונטולי סתירות. אסור להבין אותם כפשוטם. הבנתך את הפשט היא מוגבלת, ולכן עליך למצוא דרש שיענה על ספיקותיך. (- תשובה דתית מקובלת ששמעתי אותה עשרות פעמים).
3. אכן יש מספר הלכות שקשה מאד להבינן. תיק"ו. אבל הביקורת שלך איבדה כל קנה מידה. למה שלא תתמקד במהותה של היהדות וברובן המכריע של ההלכות שהן מוסריות וטובות? למה אתה יורק לבאר שממנה שתית מיים חיים המרווים את נפשך עד עצם היום הזה? (- ניגערתי ע"י מורה לתנ"ך)
4. עליך לקבל את הכתוב ולקדשו. זה בכלל אינו נושא המתאים לבירור/דיון. עדיף להיות חתול שומר מצוות מאשר אדם חושב ואינו
שומר מצוות. (- ציטוט שלך את המשגיח הרוחני מישיבת נחלת הלוויים בחיפה)
5. דברי הכפירה שלך הם כלי בידי השטן, ולכן יש בהם לכאורה מראית של הגיון. יש סיבה אלוקית מדוע דיבורים כאלו באים לאויר
העולם, אבל אסור להקשיב להם ובודאי שאסור להתייחס אליהם . (- אמירה שקראתי באחד האתרים החרדיים)
6. לא יכול להיות שאתה מאמין בשטויות האלו שיוצאות מפיך. אתה כנראה אדם מתוסכל ומתוסבך המשמיץ ומסלף מסיבות אישיות כדי לנקום בדתיים. (- שמעתי במהלך ויכוח סוער)
7… [… בטוחני שיש בנמצא תשובות דתיות נוספות. אשמח לשמוע אותן.]
ירון, האם תוכל להתייחס ספציפית לכל אחת מהתגובות הללו?
תודה,
איציק
לא הבנתי את בקשתך.
דעת – אמת
אני מניח שאינך מסכים עם הנטען בהן (גם אני לא מסכים).
מה אתה עונה לתגובות הללו? האם אתה מנסה לשכנע את המגיב שהוא טועה? איך?
תודה,
איציק
אתמול התקשרו אליי שני חוזרים בתשובה.
האחד ביקש לדעת מה דעתי על התורה החכמה?
השבתי לו למה הוא מתכוון באומרו תורה, ומה הוא מגדיר חכמה.
התברר שתורה כוונתו תלמוד. וחכמה הוא לא ידע לומר. ביקשתי דוגמה לחכמה ומשום מה לא נזכר ואמר: יש לי אלפי דוגמאות וכרגע זה נעלם.
אמרתי לו שאין צורך להשיב מיד, שב בבית חשוב בשקט ותחזור אליי.
ולצורך העניין נגדיר חכמה כדבר שאדם מצוי לא היה אומרו.
ועוד אמרתי לו כדי שתהיה ביננו תקשורת צריך שתהיה לנו שפה משותפת ומתודה של ניתוח ופרשנות משותפת. כלומר, שהבנת הנקרא תהיה סבירה כפי שנלמדת באקדמיה.
זוהי תשובתי לכל המאמינים שבענייני כתבי הקודש מתירים לעצמם לחרוג מהשפה המובנת ומהבנת הנקרא הפשוטה.
בברכה
דעת – אמת