לפי אמונתם העיקר היא הנשמה שעוזבת את הגוף שנרקב וכלה. למה ועל מה מבוססת ההתנגדות לניתוח גופות לצורך ראיות משפטיות במקרי רצח ולצורך רפואה ומדע ?
עמית הצדיק
רוב האורתודוכסיה שבוייה בסורגי הפסיקה התלמודית; פסקי הלכה שנוצרו במציאות טרום התפתחות המדעית. כמה מצער שמדינת ישראל הולכת שולל אחרי האורתודוכסיה השבויה בדעות שאבד זיוום.
ונקודה זו היא שצריכה להטריד. הרבנים עדיין מתפלפלים להיתר ולאסור בדיני נפשות, מתוך עולמם של חז"ל.
בתלמוד נקבע, כהרגלם מתוך לימוד אווילי, שאסור ליהנות ולהשתמש במת (עבודה זרה כט ע"ב)
עוד קבעו שאין לנוול את המת ואפילו התירו להרוג עובר כדי שאמו לא תתנבל לאחר מותה (ערכין ז ע"א).
מתוך קביעה תלמודית זו מתפלפל, מי שהוסמך מטעם המדינה לכהן כרב ראשי, הרב ישראל מאיר לאו, בדיני הצלת חיים ופקוח נפש מתוך איסורים המוזכרים בתלמוד. ואין זה משנה אם נפסק להיתר או לאיסור אלא עצם העובדה שהתלמוד מהווה בסיס לדיון הוא פשע וכסילות. ( הדיון של הרב ארוך למדיי, והוא מביא דעות לכאן ולכאן ונטייתו להתיר, שו"ת יחל ישראל, סימן עז).
והנה נמצאו רבנים שאסרו נתיחת גופות לצורך מדע. נימוקם מתוך פלפול בית מדרשי: לנוול את המת להציל חולה לפנינו מותר אך כדי ללמוד רפואה וספק אם יצילו חולה אסור ובלשונו של הנודע ביהודה (מהדורה תניינא, יו"ד, סימן רי): "אבל בנדון דידן [נתיחה לאחר המוות לצורך לימוד רפואה] אין כאן שום חולה הצריך לזה, רק שרוצים ללמוד חכמה זו – אולי יזדמן חולה שיהיה צריך לזה". ואם כך, קל וחומר שאין לנתח כדי למצוא את סיבת המוות.
איני יודע כיצד לכלכל מציאות מעוותת זו. אנשים החיים ונהנים מהתפתחות הרפואה מעיזים לדון מתוך עולם אחר שלא הכיר במתודה הרפואית המודרנית. לו העולם היה נוהג כמצוות הרבנים אנשים היו ממשיכים למות ממגפות, להתייסר ממחלות ומכאבים.
כיצד יתכן, תמהה אני, שמדינת ישראל שהידע הרפואי בו מהטובים בעולם נזקק להזויי דעת ולאנשים העוסקים רוב זמנם באוננות דמוחין.
בתקווה שנפסיק איוולת זו,
דעת – אמת
כל עולם הדת והדתיים המשועבדים לאל, להלכה ולרבניהם נמצאים בתפיסה שגויה ומעוותת לגבי עניין המוות והמתים ואין מושיע-פרט לחופשיים הנאורים כמובן אבל להם אף דתי לא מקשיב ויתרה מכך שולל ופוסל דבריהם כי דברי רבו חשובים וקודמים כמובן………. טוב התסכול והכאב גדולים שרוב העם שלי סובל ממחלת הדת שאין מה להמשיך.
עמית הצדיק
בעיני חתימה על כרטיס אדי עולות בהרבה הרבה הרבה מונין (אינסוף) על כל "עבודת השם" כולה: התפילות, התפילין,וכל,כל כל המצוות ש"בין אדם למקום". מה שווה כל הדת אם אתה לא בנאדם ???? ומסתבר שהדת לא רק שלא עוזרת לך להיות בנאדם אלא מקשה עליך. מאד.
עמית הצדיק