אני נער חרדי בן 20 אני אינני שומר מצוות ואני סולד מכך גם .לפני שלוש שנים הגעתי בצורה תבונית שאין אלוהים ואין דת .אולם אני חי עדיין בתוך מסגרת ישיבתית חרדית אני לומד אומנם באוניברסיטה הפתוחה אבל אני עודני חרדי לבוש כחרדי רק לא שומר על מצוות.
בסיס שאלתי היא למה שאפסיק להיות כזה זה ממש לא נוח אומנם אבל יהיה לי וודאי יותר לא נוח לעזוב את משפחתי ולהסב נזק כבד להורי
העולם החילוני הוא איננו עולם כמו העולם החרדי אין בו מוסכמות ואין בו ערכים לא שזה לא טוב אבל יש בזה צדדים מאד מורכבים אנשים יכולים להיות מאד לא סובלניים אני יצטרך לשרת בצבא ויהיה לי קשה מאוד לבלות בקרב אוכלוסיה חופשית אומנם אבל מאוד זולה .
אני מקווה שאני מבהיר את שאלתי הרעיון שדת היא אסון הוא מאוד יפה אבל יש חלקים שא'א להתעלם מהם שאנשים דתיים מעבר לדת הם מוסריים ונוחים והעולם הפתוח הוא רווי באנשים אפלים.
צבי
המשך בדרכך עד שהדברים יתלבנו בפיך ובלבבך.
יחסך לעולם החילוני נובע מחינוך ואווירה שינקת בצעירותך – עם הזמן הכל ישתנה; עם התבגרותך, הכרת העולם הגדול, החושב, הפתוח, המגוון ויצירתי.
החיים יזמנו בפניך מרחב של הצעות ובידך לבחור את דרכך.
דעת -אמת
עזוב אותך מכל הפילפולים, התחלת לקבל הצעות לשידעך? כשתתחיל לצאת לשידוכים אולי יפול לך האסימון שלא תוכל להמשיך לחיות כך לעד, בשלב זה כבר תצטרך לבחור את דרכך וזהותך.
וכפי שהתורה מצווה "ובחרת בחיים" והרי אין חיים אלא כאדם חופשי נטול עול הרבנים, התורה והמצוות. מנסיון.
בהצלחה.
תלמיד חכם
החברה החילונית, היא למעשה הכל.
בדיוק ההפך מחברות סגורות ומנותקות כעת אתה רשאי לבחור את דרכך ללא כפייה ואף ללא ביקורת.
כתוצאה מכך שכל האפשריות פתוחות בפנייך ניתן למעוד וליפול, אך אין זה אומר שחברה מסוגרת ומנותקת כמו החברה החרדית היא אלטרנטיבה עדיפה. ההפך הרחוק מכך.
תחיה תתאמצץ ותפרוץ קדימה, ותלמד להכיר את כל סודות החיים ולהבין את היופי בלהיות אדם חופשי.
חופשי מאותם משקולות שהיו עלייך כל אותם שנים.
בהצלחה,
סארגון
פנית לעמית,המתן לו אם כך,רציתי רק להציע לך תיקון מספר שגיאות ,ברשותך.
בעברית -שפת הקודש- נהוג לומר אני אצטרך.לא -אני יצטרך.
האנשים המכונים בפיך חילוניים. רובם הם אנשים בעלי ערכים,וכולם אנשים עם מוסכמות.מי יכול להתקיים ללא מוסכמות.
אנשים אפלים ישנם גם בין שומרי המצוות, למרבה הצער,שיש בכלל רשע ואופל- אכן יש ויש בעולמינו.
זו מצווה וגם חובה אנושית ואזרחית לשרת בצבא,תוכל לחפש מסגרת מגוננת ,כדי שתוכל להחזיק יותר בקלות מעמד בזמן השירות הצבאי,ממליצה לך להתייעץ ישירות עם הרב הצבאי רפי פרץ,קצין קרבי בחיל האוויר,איש טוב,מן הסתם ימצא דרך לעזור לך.
אתה במדינה חופשית-לא בתקופת האנוסים.
תהיה יהודי וישראלי מכובד-אל תפחד.
תורת ישראל דרכיה דרכי נועם. אולי בבני ברק שכחו זאת.
רק רציתי להזכיר
ציפי
כל אחד מוצא את הדרך שלו לצאת מכבליי הדת וכל אחד מאיתנו יכול לספר לך איך הם הצליחו אבל רק אתה יודע באמת איך לעשות את זה . אולי לא בדיוק עכשיו אבל אתה תפתור את הבעיה הזאת.
אני ממליץ בחום על הספר של ג'ידו קרישנמורטי "החופש מהידוע" שעזר לי המון. האמת שיש בזה עצות טובות וגם לפי דעתי גם שטויות, ואני בהחלט לא מסכים אתו בכל נושא אבל ככה מתבגרים.
חג שמח
מיכאל
לא אחזור על מה שענו לך אחרים, כולם דברים טובים ונכונים. אני רוצה להתייחס לשני דברים שכתבת: "בסיס שאלתי היא למה שאפסיק להיות כזה זה ממש לא נוח אומנם, אבל יהיה לי וודאי יותר לא נוח לעזוב את משפחתי ולהסב נזק כבד להורי". במשפטים אלה סיכמת אולי שני "ערכים" מעוותים לחלוטין בעולם הדתי-חרדי. הערך הראשון: הקרבה עצמית (של הגוף והנפש) למען מראית עין של נוחיות, והשני: הימנעות מלעשות מה שמצפונך מורה לך פן ייגרם נזק כבד להוריך. הקרבה עצמית- היא בעצם חיים בשקר, כיוון שאתה מקריב את הדבר היקר ביותר לך – חייך ומצפונך – בתמורה למשהו שהוא פחות מחייך -דעתם או כעסם של הוריך או, משפחתך או הרב שלך. מה מצער הדבר שבחירה של אדם להיות חופשי גוררת תוצאה כה מצערת כמו התנתקות של ההורים או הסבת נזק להם. זהו עיוות של הדת ואינך צריך להשלים אתו אם אתה רוצה להיות אדם חופשי ומצפוני. עצתי לך: אל תירא! אינך צריך לשמר את עיוותי הדת וחטאיה. אינך חייב להגן על ערכים שהופכים אדם ישר (כמוך) לעבריין. אתה צריך למצוא בתוכך את האומץ לנתק את העיוות הזה שהופך את חייך לתלויים בדעתם של אחרים. זה אפשרי. הרבה אנשים עשו זאת לפניך, וגם אתה תצליח. אם תהיה אמיץ ותהיה נאמן לעצמך. ברוך הבא לעולם הערכים של האנשים החופשיים. העולם האמיתי.
יעקב
לא טוב להיות חילוני, עדיף בהרבה להיות דתי, למעשה עדיף להיות חרדי. אני זוכר את כל הפגישות שהיו לי (כשכבר היו..) עם בחורות שהסתיימו בלא כלום. כמה פשוט וכמה קל לקבל בחורה ארוזה יפה ב'שידוך' וזהו, היא שלך ואתה שלה ולא צריך להתאמץ יותר. היה לי הרבה יותר פשוט לשבת ולנתח סוגיות בגמרא יום שלם במקום לעבוד בכל מיני עבודות כדי להתפרנס כשאף אחד לא מבטיח לי שלא יפטרו אותי אם לא עבדתי טוב. שלא לדבר על הצבא (נכון, יש שם חבר'ה שלא בהכרח באים עסוקים במצוות ומעשים טובים כל היום) בקיצור הרבה יותר נוח לחיות בחממה (שלא לומר בית כלא) מאשר לפגוש את העולם שבחוץ שאכן הוא לפעמים קשה ולא נעים. אני מניח שגם לאפרוח נעים וחם בתוך הביצה אבל משום מה הוא מנקר את דרכו החוצה בדיוק כפי שאתה עושה עכשיו ומאותה סיבה בדיוק.
עדו
ראשית אצטט תגובה של דתל"ש מאתר הידען (הציטוט המלא, אם תרצה מופיע בשאלה:"התלמוד קודש קודשים":
"מאת אחד שמילמל בעבר:
15-09-2010 בשעה 15:48
אבי היקר, אתה עושה עבודה חשובה מאוד. אם אני הייתי מנסח את הכתבה הייתי פחות עדין.
בתור אחד שהתחיל כחרדי, הדרדר לכיפה סרוגה והיום, רחמנא לצלן, כופר בעיקר, תרשו לי להבהיר כמה דברים:
חילוני זו הגדרה מטומטמת של דתיים כדי שיוכלו להכליל בקבוצה אחת את כל מי שהוא לא הם. זו הגדרה גרועה וחסרת הגיון שהרי אנחנו לא מאורגנים בקבוצה, אין לנו בית כנסת בו אנחנו צועקים לאל חסר כיפה. אין לנו בכלל שום דבר במשותף מעבר לשלילת הקשקושים הדתיים.
ועם כל הצער שבדבר, אכן, החיים "החילוניים" ריקניים מטבעם. כל אחד ימלא אותם במה שטוב לו. אין אידאולוגיה חילונית, אין ערכים חילוניים וכל זאת מפני שאין מישהו המכתיב כללים (רב, רנטגן, נביא, כומר, אימאם או שניצל)
לעומת זאת אם אני אומר למשל: "אני שונא מוסלמים / חרדים / אורן זריפים" – זוהי הכללה לגיטימית. כל אחד בקבוצה הזו יכול להשליך מעליו את ההזיות ולהצטרף אליי באופן מיידי.
הכללה זו היא לגיטימית, מפני שההכללה אינה חיצונית. לא אני המכליל אלא הדתי "מתכלל" – וכשאני אומר דתיים, זה אומר חרדים, מסורתיים, נוצרים פגאנים, כאלו שמדברים עם חתול או כל אדם המחליט כי הוא פועל באיזושהי צורה כי אמרו לו ולא כי הצורה הזו מוכחת כנכונה. לאלו אפשר לצרף עדרים אחרים שהולכים בעקבות אידאולגיה לא מוכחת – נאציזם, הומאופטיה, רואי עבמים למיניהם – אני נאלץ לפרט אך קצרה היריעה מלהכיל את כל ההזויים."
עד כאן התגובה המדברת בעד עצמה ואוכל להוסיף משלי: חילוני, בעיני, היא הגדרה דתית לכל מי שאינו דתי ומקיים מצוות כהלכתן. ניתן, כיום, להגדיר את החילוני בישראל כאדם בור ונבער שמלא אמונות טפלות ותפלות (אגב כל האמונות הן טפלות כי הן אמונות…..כולל כמובן האמונה באלוהים שלא שונה מאמונה בדרקונים, פיות שדים ורוחות). לכן לא טוב היות האדם חילוני או דתי…..
טוב ואפילו טוב מאד היות האדם חופשי: חופשי מאמונות הבל טפלות ותפלות, מכבלי הדת, משוחרר משלטון רבנים, כמרים, אימאמים ושאר צרות, פנוי מעריצות ההלכה, חופשי לחיות בעולם ולהינות משפעו וטובו הרבים, חופשי לתת דרור ליצרו, אופיו, כישוריו ונטיותיו הטבעיים הטבועים בו, להגשים עצמו כאדם באופן מלא וכולל. זה טוב ומצוין. אדם כזה יחיה טוב עם אצמו ועם סביבתו ויהנה מחייו. בכנות ומכל הלב טוב לי בחיי הפ]רטיים והאישיים ולא שאין בעיות, מועקות, קשיים וצרות. תאמין לי יש. לכל אדם יש. העניין הוא איך אתה מקבל אותם וכיצד מתמודד עם הנקרה בדרכך. בכך יש לחיי הדת יתרון מסוים ומוגבל: היא סוגרת אותך בכלוב של זהב ויש לה פתרונות מוכנים באופן מסוים ומוגבל ולרוב האנשים ניתן להתאים את חיי הדת בלי בעיות יוצאות דופן. האדם מהיישוב לא מתעניין ולא בודק וחי את חייו (כמו הבהמות שאמנון יצחק ושאר מחזירים בתשובה אוהבים לדבר עליהם……). הם "בהמות" במובן זה שאינם שואלים שאלות ומקבלים את הקיים וממשיכים ללחך את העשב באדישות. א-ב-ל אם אתה קצת מרומם מההמון אין לך סיכוי בעולם הדת. שם אתה תימעך, תימחץ ותיעלם (גם תיאלם) אלא אם תיחלץ מעולם הדת. בעולם החילוני-חופשי תוכל לתור, לברר ולבדוק בדיקת אמת. בנוסף אם קשייך קצת חורגים מהרגיל והמצוי חייך יהפכו לגיהנום בעולם הדת בעוד שמצבך ייטב בעולם החופשי.
אין לי תשובה לעניין הניתוק מהמשפחה. זו בעיה. ישנם שיצאו מהדת ומשפחתם ניתקה עימם קשר ויש כאלה ששומרים על קשר. לא יודע מה מצבך האישי. משפחה היא דבר חשוב ברם האם תנציח את המצב גם לדור הבא – לילדיך ? בעיני זה פשע ורשע. ראה זה כמו מהגרים מארצם ומולדתם הניתקים מהוריהם וחווים קשיי הגירה לארץ ותרבות חדשים כדי שאולי ייטב להם בהמשך כי לא בטוח שלהם אישית ייטב ברם לצאצאיהם הם בטוחים שייטב ולכן מקריבים למען הדור הבא. כך סבי שניתקו עצמם מעולם הדת אי שם בעיירות אוקראינה ופולין ויצאו לחופשי. בסוף הם נהנו מאד וודאי שאנו צאצאיהם מודים להם על כך.
לא יודע מה אתה חושב על העולם החילוני אך יש בו טוב ורע כמו בעותם החרדי הרי לא הכל שם נוטף דבש.
אתה לא חייב לבחור כעת, דייך שהינך מודע למצב, חוקר, בודק ושואל ואפילו התעלית להכיר בהבל האמונה וחיי הדת.אשריך. אולי בעתיד תבחר שוב בשינוי כשיעצמו מעיינותיך הפנימיים ומה שאתה רואה או חושב כקושי כעת יהפוך למה בכך.
בכל מקרה – הרבה, הצלחה, אושר, השגת מאווים ומילוי רצונות.
עמית הצדיק
ראשית אני יציג את עצמי.
כיום אני בן 21 לפני כשנה היה לי את אותה דילמה כמו שיש לך, גם אני חשבתי שאולי עדיף לחיות כחרדי למרות שזה רק הצגה כלפי חוץ ובתוך תוכי הנני חילוני ולא שומר תורה ומצוות.
יש לציין שמדובר אחרי תקופה של כמה שנים שלא קיימתי כלום, בערך מגיל 16. בסופו של דבר הידעתם למסקנא שעדיף לי לחיות את החיים שלי האמיתיים יותר מאשר לעבוד על כל העולם ולחיות איך שיותר קל לי.
היו לי בתחילה המון חששות, כי גם אני חשבתי כמוך ובצדק אחרי כל מה שמספרים לך בציבור החרדי על החילונים הייתי בטוח שזה אנשים בלי ערך לשום דבר, וכל מה שהם מחפשים זה רק להנות לבלות ולא לעשות שום דבר ערכי בחיים. בכל זאת החלטתי שאני כן מעונין לבדוק. ואני יכול לומר לך שכיום אחרי שמונה חודשים שאני חיי כחילוני, ההורים אומנם ניתקו עימי קשר, אבל אני נהנה בחיים הרבה יותר מאשר הייתי חיי בשקר. כיום גם התיחסתי לצבא ואני מאוד מרוצה.
ובקשר לערכיות שחשבתי שאין אצל החילונים זה פשוט לא נכון, יש אומנםערסים וכדומה שהם באמת הרבה פחות ערכיים. אבל מצד שני אם תסתכל על שאר האנשים יש להם המון ערכיות לחיים. רובם לומדים ועושים משהו באמת מועיל בחייהם יותר מאשר לשבת וללמוד בישיבה כל היום.
לסיכום: אני חושב שהדרך הנכונה אם אתה לא מעונין להיות חרדי זה פשוט להפסיק לשחק משחק, ולשבור את המסיכה ולעבור לחיות כבן אדם נורמלי וערכי…
שיהיה המון בהצלחה
שי