שלום אתאיסט,

יש כמה טעמים: הבערת אש, מעגל סגור כבנייה בשבת, מוליד [מושג הלכתי ליצירת דבר חדש]…

הבהרה לדבריך: " לא היה חשמל בימיי הביניים".

אומנם לא היה חשמל אך המערכת ההלכתית בנויה ללמוד דבר מתוך דבר: ללמוד מהלכה בתלמוד לטכנולוגיה חדשה.

פוסקי ההלכה הם למעשה יועצים משפטיים.

ההלכה היהודית ביסודה דומה מאוד לכל מערכת משפט המורכבת מ:

1. חוקים – הלכה.

2. שופטים – דיינים בבית דין.

3. יועצים משפטיים – פוסקי הלכה.

4. נידון משפטי – מתעוררת שאלה או תביעה.

הבעיה במערכת המשפטית של הדת היהודית שאין לה בית מחוקקים.

ומחתימת התלמוד כולם מקבלים את המסקנות ההלכתיות כחוק, כאילו חוקק בבית מחוקקים.

פוסקי ההלכה המאוחרים, הרמב"ם, שולחן ערוך…, עשו רק סדר בכתיבת החוקים כפי שהוכרעה בתלמוד.

כשם שבבית המשפט הישראלי, כאשר בא לפניהם נידון, לדוגמה: האם מותר למסעדה למכור חמץ בפסח.

השופטים יפתחו את לשון החוק יכירו את המציאות העובדתית של המסעדה ויכריעו כפי הבנתם את החוק והמציאות.

אין כאן יצירתיות.

הוא הדין כשבא נידון חדש שהמחוקק לא נתן דעתו עליו, על השופטים מוטלת משימה לדמות מילתא למילתא ולהכריע. ובמקרה שלא יצליחו יפנו לבית המחוקקים שיתייחסו לסוגיא ויקבעו חוק תואם.

כך גם בדת היהודית, כשבא לפני פוסק הלכה, שהוא מכהן למעשה כיועץ משפטי (השופט הוא אלוהים ויכריע דינו בעולם הבא) לאזרח הדתי, נידון כגון: הפעלת חשמל בשבת, הוא ילך לחוק (ההלכה), אם לא ימצא התייחסות מפורשת של החוק לנידון הוא יאלץ לדמות מילתא למילתא. הוא ילמד את חוקי השבת על אבות המלאכה שלה ותולדותיה, יכיר את המציאות של החשמל ועל פי הבנתו את החוק והמציאות יכריע.

במקרה שאי אפשר לדמות מילתא למילתא [ללמוד דבר מתוך דבר] , היות ואין להם בית מחוקקים, בדרך כלל הנטייה תהיה להחמיר, או להכריע על פי צרכי השעה כהבנתו את ההוראה הראויה לחיזוק הקהילה היהודית ושימורה.

לגבי עונג שבת: "וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ יְהֹוָה מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר. אָז תִּתְעַנַּג עַל יְהֹוָה…" (ישעיהו, נח; 13).

במה מענגו? – …: בתבשיל של תרדין, ודגים גדולים, וראשי שומין. רב חייא בר אשי אמר רב: אפילו דבר מועט, ולכבוד שבת עשאו – הרי זה עונג" (שבת קיח ע"ב).

ומאידך, נאסרה מלאכה בשבת. חז"ל, כדרכם בדקדקנות לזרא –הרחיבו את האיסורים עד ששכחו את הטעם העיקרי: "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר" (שמות, כג; 12).מתוך איגרא ערכית זו ירדו לבירתא עמיקתא ערכית ודנו בשאלה " המשתין בשבת מראש הגג לרשות הרבים כשגופו ברשות יחיד ואיבר מינו ברשות הרבים מותר/אסור".

ובדרך אגב קרא דבריי "בפרשת ויקהל" ותמצא שלחז"ל "נוסח" שונה בתורה שמתוכו למדו 39 מלאכות.

"עונג" הוא חוויה סובייקטיבית. האדם יכול לסבול פיזית בחום ללא מזגן, לא להתקלח, לא ללכת לבית הכנסת עם מטריה כשגשם זלעפות בחוץ… ולהפיח במעשה הסבל "עונג על יְהֹוָה ". הכל לפי הכוונה והתפיסה שאדם משווה למעשיו.

אישה יכולה להשתעבד לבעלה ולפנטז שהיא עובדת את האלוהים.

גבר יכול לשעבד עצמו ולציית טוטלית לאלוהים ולחשוב שהוא בן חורין.

האדם יכול להפיח משמעות בטבע ובמעשיו ללא תלות בממשות ופעמים רבות סותרת. לכן אדם יכול לרצוח נואפת ולחשוב שעשה מצווה גדולה (פנחס הכהן), לשלוח את אשתו ובנו למדבר עם בקבוק מים ופיסת לחם [אברהם שילח את הגר ובנו] ולשוות בלבו שעשה מעשה מרומם של ציות לאל, אנשים יכולים ללמוד דיני בעילת בתולה בשבת – במקום להתפרנס ולהגן על עצמם מפני אויבים – ולדמות שבזכותם המגינים הגנו והעמלים נשכרו…

בברכה

דעת – אמת

שלום רב אני סבור (לא מאמין) סבור כפי שחקירתי מגעת, שיש בורא והיה מעמד הר סיני. וממילא כל הנגזרות לכך. (גילוי נאות)

שבת אני שומר. אבל חשמל אצלי הוא חופשי לא ראיתי שום הקשר הלכתי בעניין, שיגרום לאסור. חוץ מדמיונות ופילפולי הבל של אחרונים הזויים לחלוטין.

גם את מרן הבית יוסף והרמבם אני לוקח בעירבון מוגבל.

אע"פ שהם קרובים לאמת עשרות מונים מאיתנו.

ישנם הרבה פסקים שהם יצירת הווי קהילתי. ולא שורש רצון האלוהים, שטרח ליצור איתנו קשר ולהביע רצונו.

לא שזה פסול פסיקה כזאת. אבל בעולם מודרני ופיכח יותר שומה עלינו להתרכז בעיקר, ולא בהווי קהילתי או פסקים העולים מרצון לשמור על הווי מסויים.

מקווה שעזרתי לך להבין איפה הדברים עומדים. גם למי שחקר ודרש ורוצה לקיים דברי תורת אלוהים. לא נמצאו האיסורים האלו.

אלא רק פילפולים הזויים.

אפי

לאפי: הממממ…ובכן אתה "סבור" לאור "חקירה" שביצעת שיש יהוה + היה מעמד הר סיני..!!!! יפה. נשמע מדעי ורציני. כאתיאיסט, כופר שבטוח שכל זה אלה סיפורי ילדים שיצאו לחלוטין משליטה אשמח א תוכל לשתף אותי, בעצם אותנו כל מי שקורא כאן, על מהות החקירה איזה סוג של "חקירה" ומה הראיות שמצאת.

בנוסף- המר"ן והרמבם קרובים ל"אמת" עשרות מונים מאיתנו אך אתה לוקח אותם בע"מ, נשמע קצת סתירה. כיצד אתה קובע מתי הפ קרובים לאותה ,אמת" ומתי להקשיב להם ?, מהי אותה "אמת" בכלל ????

הכי חשוב:מהו "שורש רצון האלוהים".

אפי תבין כל המושגים והדברים שלך נשמעים כמו מילות קוד לאדם שכמותי ואשמח אם תעזור לי /לנו להבין הדברים והכוונה.

עמית הצדיק

לעניות דעתי ועד כמה שדנו בכך בהיותי תלמיד ישיבה, האיסור נובע מחשש ל"לא תבערו…"

הענין הוא שאם הגדרת "בעירה" ככילוי חומר , קרי התחמצנות של מולקולות החומר, הרי שבסגירת מעגל חשמלי אין בפועל שום התחמצנות חומר, קרי-בעירה.

בעת הפעלת מתג חשמל

קיים רק ניצוץ חשמלי שהוא ממילא פועל יוצא של כל פעילותינו כתוצאה מהתחככות בגופים בעלי מטען חשמלי סטאטי.

יוצא מכך שלהימנעות מניצוץ חשמלי יש לשבת ללא תנועה, ולא היא.

איסור שני להפעל מתגי חשמל הוא מטעם "הנאה מחילול שבת" כיוון שמפעלי החשמל מאוישים ביהודים שאינם שומרי שבת.

אבל ממילא אנו משתמשים במקרר או במזגן או בכל אמצעי ויוצא שכל שומר שבת , הוא בעצם נהנה מחילול שבת שלפחות על פי תפישתי הוא גרוע מחילול שבת גופא.

אבל זה חלק מהצביעות הדתית וההתעלמות האמיתית של קובעי ההלכה ממציאות האל עצמו.

אגב בעיני הכופרים האמיתיים הם הרבנים עצמם , שלוא היה הקב"ה במציאות היה נפרע מהם תחילה.

ועוד דבר בנוגע לבעירה:

בכל מקום פירוש של בעירה הוא כליה אובדן , השמדה (של יבולים עי בעירים , של חמץ בפסח , של הרע בקרביך "וביערת הרע מקירבך")

כך שלטעמי האיסור הוא על כיבוי האש ולא על הבערתה.

תודה.ישראל.