שלום אסף,

אנסה לעשות סדר בשאלה כי הבנת השאלה תבהיר מאליה את התשובה .

קצת ארחיב בהקדמות כדי שתהיה תשובה מסודרת וברורה גם לשואלים בעתיד.

הצורך בהגדרות נעשה לצרכים אנושיים להבנת העולם, להתחקות אחרי "חוקי" טבע ולהטיב עם החברה. הטבע אדיש להגדרות ולחוקים שיוצר האדם.

הטבע יוצר אנשים והאנשים יוצרים עמים ולאומים.

יצירת העמים באה תוך כדי החיים מבלי שתהיה הגדרה מלאכותית אלא העם מובחן מתוך עצמו מהאנשים שהם חלק מהעם ומאנשים שמחוצה לו. לאחר שעם מסוים מובחן וברור באים אנתרופולוגים וסוציולוגים ומנסים לתת מאפיינים של העם, ולעולם לא תמצא תמימות דעים כי הזהות הקולקטיבית מתחום הנפש שאינה ניתנת להגדרה ברורה אלא לאפיון גס וכולל. מאפיינים אלה משתנים מזמן לזמן בצורה טבעית בלי שינתנו הגדרות מלאכותיות ונוקשות.

מה שחשוב להבין שמאפיינים אלה, שאנשים משתדלים לאפיין, חסרי משמעות מעשית כי האפיון בא לאחר שקיים העם, ואין בהם נפקותא. לשון אחר, העם יוצר איפיונים ואין האיפיונים יוצרים את העם, לשון נוספת, האיפיון תולדה של העם ואין העם תולדה של האיפיון.

הגדרות נוקשות יבואו כשקבוצת אנשים רוצה להתארגן ולהעניק זכויות וחובות לחבריה ולשלול זכויות וחובות ממי שאינו נמנה כחבר.

הגדרה תבוא לקבוע מיהו חבר.

לדוגמה: לאחר חורבן בית שני אנשים רבים באותה תקופה הרגישו עצמם כחלק מהעם היהודי ואם היו אנתרופולוגים וסוציולוגים הם היו קובעים מאפיינים משותפים.

מתוך מכלול האנשים שהרגישו חלק מהקולקטיב היהודי הייתה קהילה יהודית-רבנית (פרושים ובזמננו אורתודוכסים) שרצו לארגן עצמם כקהילה מובחנת ולהעניק זכויות וחובות לאלה שנמנים מבני הקהילה היהודית רבנית. היות וצריכים להעניק חובות וזכויות – מתן צדקה, השתתפות בטקסי תפילה, להיות מחויבים לבטחונו … – קבעו הגדרות ליהודי שיחשב חבר בקהילה הרבנית – יהודית: נולד לאם יהודייה, שומר שבת בפרהסיא, תנאים למצטרף (גיור)… וכך הלאה.

הגדרה זו יפה אך ורק לארגון הקטן (הפרושי, אורתודוכסי) בזמנו אף שאנתרופולוגים וסוציולוגים היו כוללים את הנוצרים היהודים, היהודים ההלניסטים, איסיים, צדוקים….כמאפיינים לעם היהודי בזמנו.

כך לגבי כל ארגון או מועדון יבואו הגדרות אך ורק כדי לקבוע מי חבר המגיע לו זכויות וחובות.

הוא הדין לגבי מדינה –כארגון חברתי המעניק זכויות וחובות לאזרח- יבואו הגדרות לקבוע מיהו אזרח המגיע לו זכויות וחובות.

אחזור לשאלתך: מהי לדעתכם ההגדרה של יהודי?

הגדרת היהודי לצורך מה? (הגדרה באה לספק הגדרת חבר בארגון כל שהוא כדי לתת לו זכויות או חובות).

למשל, מדינת ישראל קבעה בחוק השבות שלכל יהודי יש זכות התאזרחות בישראל.

מכוח חוק זה מדינת ישראל נאלצת להגדיר "מיהו יהודי" כדי לתת את זכות ההתאזרחות – מדינת ישראל קבעה שכל אדם הנולד לאב או אם יהודים הרי הוא יהודי לצורך חוק השבות.

בדומה לכך, מדינת ישראל קבעה שדיני נישואים יעשו רק בין בני זוג מאותה עדה (יהודים, מוסלמים, נוצרים…) לצורך חוק הנישואים צריך להגדיר מיהו יהודי – מדינת ישראל קבעה שיהודי הוא רק הנולד לאם יהודייה (תן דעתך שההגדרה שונה מהגדרה דלעיל).

כיוצא בו, היטלר ותנועתו הנאצית רצו להשמיד את היהודים מעל פני האדמה. לצורך כך הם היו צריכים להגדיר "מיהו יהודי" שאותו הם ישמידו.

וכך ארגון וקהילה כל אחת מגדירה את היהודי לצרכים הארגוניים שלה – הרפורמים מגדירים יהודי בשונה מהאורתודוכסים כדי לקבוע מי יכול להיות חבר בארגון הרפורמי.

אתן לך דוגמה שונה קצת. נניח שקבוצת אנשים המזהים עצמם כתימנים יקימו מועדון "התימנים" ויחליטו שהחברים במועדון חייבים להיות תימנים. ברגע שקיבלו החלטה זו הם יצטרכו להגדיר "מיהו תימני" כדי שיוכלו לאשר את חברותו.

אם כך, השאלה "מיהו יהודי" כשהיא תלויה באוויר זו שאלה חסרת משמעות אלא אם התכוונת לשאול, כאנתרופולוג וסוציולוג, מהם המאפיין המשותף – אם יש בכלל – של היהודי העולמי. וזו שאלה לשעשוע אינטלקטואלי חסר משמעות ותמיד תשובות רבות ומגוונות יצוצו חדשות לבקרים.

בברכה

דעת – אמת

תשובה מקיפה ורצינית ובכל זאת תיקון קטן :

בתיקון לחוק השבות מ – 1970 ( סעיף 4 לחוק ) נאמר :

"יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר ואינו בן דת אחרת" .

קרי : רק מי שאביו יהודי אינו נחשב ליהודי על אף שהוא זכאי לעלות לארץ ולהתאזרח בה ( לפי חוק האזרחות ) .

בברכה ,

אלי כהן

שלום אלי,

הערתך נכונה מאוד.

אך תן דעתך שתיקון החוק אינו אלא מילים לרצות את הפוליטיקה הדתית, ובפועל חוק השבות מתייחס לרצון המדינה, כפי שהיה קודם תיקון החוק: "כל יהודי זכאי לעלות ארצה".

אצטט את דברי השופט חיים כהן ז"ל: "המצב המשפטי הוא שבית דין רבני מגדיר "יהודי" על פי ההלכה, ואילו בית המשפט מגדיר "יהודי" על-פי אמות מידה פרשניות לא הלכתיות (בג"צ 72/62 טז 2428, בג"צ 56/68 הנ"ל)….חוסר אחידות בין "יהודי" הנמצא בארץ ל"יהודי" הנמצא בחוץ לארץ אינו רק תוצאה מן המצב המשפטי השורר בישראל…" (חיים כהן, מבוא אישי, אוטוביוגרפיה, כנרת, זמורה ביתן, דביר. עמ' 249).

בברכה

דעת – אמת

זאת ועוד, אם יורשה לי להוסיף: במדינתנו קיים אבסורד לא מבוטל:

אדם שנתגייר גיור רפורמי/קונסרבטיבי בארץ לא נחשב כיהודי מבחינת חוק המדינה, ואילו התגייר גיור רפורמי/קונסרבטיביבחו"ל, אזי הוא אכן נחשב כיהודי, וגם זכאי לעלות מטע חוק השבות.

כך גם המדינה לא מכירה בטקס הנישואין רפורמי/קונסרבטיבי, אך אם תינשא בטקס רפורמי/קונסרבטיבי בח"ול, כשתחזור לארץ תיחשב כנשוי לכל דבר מבחינת החוק.

הדבר הפרדוקסלי הזה קורה משום עסקנותם הפוליטית של הזרמים האורתודוקסיים, שלקחו לעצמם מונופול על היהדות. כ-70% מיהודי התפוצות הם רפורמים, קונסרבטיביים או יהודים חופשיים-חילוניים, והנה בימנו אלו מנסים להעביר את חוק הגיור ("חוק רותם") שיבטל את מעמדם כיהודים! לפי חוק הגיור, מבחינת מדינת ישראל רק מי שעבר גיור *אורתודקסי* ומקיים *בפועל* חיי תורה ומצוות, ייחשב כבן העם היהודי! אוי לאותה בושה, ואוי לאותה חוצפה!

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/131/879.html?hp=1&cat=404

בחרון אף יוקד,

ליאור הלפרין

התשובה פשוטה מאד:

'יהודי הוא כל מי שאחרים יהודים ולא יהודים, קובעים שהוא יהודי'.

פוסק ההלכה הגדול ביותר בתחום הוא אדולף היטלר, לפי ההגדרות שלו נדחקו לאותו תא גזים יהודים דתיים, יהודים שהשילו מעצמם את הדת ונוצרים גמורים שגילו להפתעתם סבא יהודי ברשומות הרייך. אין מבחן יותר מציאותי מזה. אני יכול לטעון עכשיו שאינני יהודי, שאני בכלל מוסלמי (תגיד מה שתגיד על האיסלאם אבל הוא לא גזען, הם יקבלו אותי אם אחליט להתאסלם) שאני אנטישמי, כל זה לא היה עוזר לי בזמן השואה ואין לי שום ביטחון שאירוע כזה לא יחזור על עצמו, אם לא בזמני אז בזמן הנכד שלי. יש לי חבר שטוען בתוקף שיהודי אתיופיה אינם יהודים כי לא היה להם תלמוד, מבחינתי זה לא חשוב ולא מעניין, אלא רק מה היה צבע הטלאי שהיו מצמידים להם אם היטלר היה מגיע גם לאתיופיה, לא מעניין אותי גם אם ולידימיר שהיגר לאחרונה הנה ממוסקבה הוא בן לאם יהודיה או שרק סבו מצד האב יהודי, בשביל הנאצים הוא מספיק יהודי אז גם בשבילי ואם כאן במדינת ישראל הוא יצטרף לצבא וילחם איתי באותה שוחה כדי להגן עלי מפני אלו ששונאים אותי אז הוא גם יהודי טוב בהרבה מאלו שאי אפשר לסמוך עליהם שימנעו שואה שניה.

עדו