תומר שלום,

אנשי האמונה – נוצרים כיהודים ומוסלמים – אחוזי אמוק לבסס את גחמתם והם כתזזית מחזרים אחר כל "תגלית" ללא בחינה ובדיקה ולבסוף מוצאים עצמם יוצאים "בשן ועין".

רון ויאט הוא דוגמה נפלאה לכך. מדובר בשרלטן נעדר כל השכלה היסטורית או ארכיאולוגית. מידע עליו תוכל למצוא בוויקיפדיה.

ומה שחשוב שתתן דעתך עליו, מהימנות סיפורי התנ"ך כמסמך היסטורי כן/לא אין לה ולא כלום לגבי עצם הזייתם של המאמינים. וכי אם היה עם של עבדים שיצא ממצרים והיה להם מנהיג דגול כמשה, זו ראייה שמשה היה "בעל ניסים" ואלוהים התגלה לעם? לזה אין ממצאים ארכיאולוגיים, אלא היא גחמתם של אנשים הנוטים לפרש דברים טבעיים באופן הזוי שירגיע את פחדיהם.

בדיוק כפי שיש אנשים בזמננו המייחסים לרבנים שרלטנים ונוכלים כוחות על. הנה הרב "הרנטגן" הוא קיים במציאות אך אין זו ראייה שיש בו כוחות על אנושיים כפי שמיחסים לו בריות הזויות.

חשוב בעצמך דבר פלא זה, יש אנשים המספרים על הרב "הרנטגן" שריפא אותם. ואם תשאל את הרב הוא יודה שחז"ל בתלמוד גדולים ממנו בצדיקות וכמחוללי ניסים. והנה חז"ל עצמם "רוחניותם" לא סייעה בידם לרפא עצמם ואף הזו רפואות הבל. ללמדך שפרשנות המאמינים את ארועי ההיסטוריה אינה אלא גחמת לב.

דוגמה נוספת, בית מקדש שני היה קיים היסטורית על זה אין חולק. וכי בגלל שמציאות מקדש קיימת גם הניסים, שהוזי האמונה מייחסים, גם היו קיימים? וכי קיומו של מקדש מהווה ראייה על: "עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש לא הפילה אשה מריח בשר הקדש ולא הסריח בשר הקדש מעולם ולא נראה זבוב בבית המטבחים ולא אירע קרי לכהן גדול ביום הכפורים ולא כיבו גשמים אש של עצי המערכה ולא נצחה הרוח את עמוד העשן ולא נמצא פסול בעומר ובשתי הלחם ובלחם הפנים עומדים צפופים ומשתחוים רווחים ולא הזיק נחש ועקרב בירושלים מעולם ולא אמר אדם לחברו צר לי המקום שאלין בירושלים" (מסכת אבות, פרק ה, משנה ה ).

לגבי הבלוג הספציפי שקישרת אליו, מה שמופיע בו נראה כליקוט של מידע שגוי או חסר-בסיס. לדוגמא: האתר ששמו מתועתק בבלוג הנ"ל כ-ת'ארו אכן ידוע כמבצר מצרי בקצה הצפון-מזרחי של הדלתא של הנילוס; התעתיק הלועזי המקובל של שם המבצר הזה הוא Tjaru, אך לעתים מציינים את שמו גם כ- Sile, לפי הגירסה היוונית והרומית של השם הזה. זיהויו של האתר בשטח אינו ברור לגמרי (מה שברור הוא שהאתר שכן בקרבת השפך של הזרוע המזרחית ביותר של הדלתא – הזרוע הפֶּלוּסית, שכיום התייבשה לחלוטין). מכל מקום, יוספוס פלאוויוס אינו מזכיר בכתביו את Sile כאתר הקשור ליציאת מצרים, קל וחומר לא את Tjaru (שכן, יוספוס לא ידע מצרית) – בניגוד למה שנאמר בבלוג שקישרת אליו.

באופן כללי, שאלת האמינות ההיסטורית של יציאת מצרים היא שאלה מורכבת, ויש חוקרים רציניים הרואים יסודות מסוימים של הסיפור כמהימנים היסטורית ויש חוקרים האומרים שלא היה ולא נברא. אבל אף חוקר רציני אינו טוען שכל הסיפור התרחש, או יכול היה להתרחש, בדיוק כפי שמסופר בתורה.

ושוב, החשוב מכל, כל נושאי האמונה: קריעת ים סוף, התגלות אלוהים וכיוצא באלה אינם אלא תיעוד לאמונת האנשים בזמן כתיבת התורה ואינם תיעוד הסטורי.

ולשאלתך הנוספת, המקום היחיד בתנ"ך שבו נזכר גילו של משה הוא דברים לד, ז: "ומשה בן מאה ועשרים שנה במֹתו". לא נאמר שום דבר אחר על גילו של משה באיזשהו שלב של חייו.

בברכה,

דעת אמת

אני במקומך – לא הייתי "הולך" על Ron Wyatt.

הבחור הזה נוכל שעושה כסף על נוצרם אוונגליסטים תמימים.

השכלתו הפורמלית היא אח מרדים (anaesthetist) בלבד, וכמו Velikovsky, לא היה הסטוריון, ולא היה ארכאולוג – "גילה" במהלך 15 שנים של "חפירות ארכאולוגיות מאומצות" כל ממצא ב- Bible (המלה Bible בארה"ב היא כנוי לברית הישנה והחדשה מודפסים יחדיו בכריכה אחת)

תיבת נוח, ארון הברית, מקום המעבר בים סוף, הר סיני, מה לא..

הנה Ron Wyatt מסביר בקול נשבר מהתרגשות, כורע תחת עומס האמוציות, כיצד גילה את ארון הברית בחפירה בירושלים, ועל הכפורת שעליו – דמו החי עדיין של ישו שחלחל באדמה מאתר הצליבה שמעליו. שלוhttp://web.archive.org/web/20060211225337re_/www.arkdiscovery.com/ark_of_cov_,_pt__2.htm

ביעילות אפינית לו – גילה Ron Wyatt שני ארטיפקטים ביבליים "במכה אחת" במשלחת ארכאולוגית אחת. הלה כבר "גילה" את ארון הברית, וכדי לחסך חפירות מיותרות, סידר שיתגלה מעליו מקום צליבת ישו. אכן, איש אשכולות.

והנה התברר כי דמו של אדוננו ומושיענו, מי-יתן-וישוב-למלוך-עלינו-ולכונן-מלכות-שמים-עלי-אדמות-במהרה-בימינו-אמן, אשר זלג מפצעיו הפעורים, חלחל באדמה, בלי להספג בה, הגיע לחדר התת-קרקעי, וטפטף על הכפורת ונספג בה:

As they began viewing the cells under the electron microscope, they saw cells dividing before their eyes! The blood was alive! They couldn't believe what they were seeing! They continued with their tests and found the blood to be unique from any other blood! Each cell contains only 24 chromosomes compared to the normal count of 46 that you and I have. Christ received 23 chromosomes from Mary, and one … to designate a male child. Others in the lab were asked to come see for themselves. With tears in their eyes they asked whose blood this was, and Mr. Wyatt replied, "It is the blood of your Messiah"

ו"בבדיקת מעבדה" מטעם אנשים המוכרים אך ורק לו, הסתבר ל"חוקרים" ההמומים כי הדם עדיין חי, והתאים מתחלקים (חרף היותו אח מרדים מוסמך, לא שמע על כך שהדם נוצר במח העצם), ומכילים 24 כרומוסומים, 23 של מארי גבירתנו הטהורה, אשר הרתה בלא חטא וילדה, וכרומוסום Y אחד של אבינו שבשמים (כדי לגרום לכך שמינו של הילוד יהיה זכר).

והנה שוב מס’ דברים וקישורים שמראים עד כמה לא צריך לסמוך על ווייאט:

דברים שנאמרו על ווייאט ע"י מועצת אחוות גן הקבר הבריטית שממוקמת בלונדון:

"The Council of the Garden Tomb Association (London) totally refute the claim of Mr Wyatt to have discovered the original ! Ark of t he Covenant or any other biblical artifacts within the boundaries of the area known as the Garden Tomb Jerusalem. Though Mr Wyatt was allowed to dig within this privately owned garden on a number of occasions (the last occasion being the summer of 1991) staff members of the Association observed his progress and entered his excavated shaft. As far as we are aware nothing was ever discovered to support his claims nor have we seen any evidence of biblical artifacts or temple treasures."

וכן ארכאולוג מרשות העתיקות הישראלית בשם Joe Zias אמר את הדברים הבאים לגבי ווייאט:

"Ron Wyatt is neither an archaeologist nor has he ever carried out a legally licensed excavation in Israel or Jerusalem. In order to excavate one must have at least a BA in archaeology which he does not possess despite his claims to the contrary. … [His claims] fall into the category of trash which one finds in tabloids such as the National Enquirer, Sun etc"

להלן קישורים למקורות הנ"ל:

http://www.tentmaker.org/WAR/Zias.html

והנה עוד קישורים שמראים עד כמה טועה וויאט:

http://www2.andrews.edu/~merling/

http://www.tentmaker.org/WAR/

http://www.ldolphin.org/wyatt1.html

ועכשיו לנושא שלפניונו:

אותו רון וואייט מהאתר שלך טוען שבני ישראל חצו את מפרץ אילת מסיני לתוך ערב הסעודית, ומכאן שכל מסע ה 40 שנה במדבר בכלל לא התרחש במדבר סיני אלא בערב הסעודית. אבל כתוב בפירוש בתורה שבני ישראל נסעו במדבר סיני ושם קיבלו את התורה:

"בַּחֹדֶשׁ, הַשְּׁלִישִׁי, לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם – בַּיּוֹם הַזֶּה, בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי. וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים, וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי, וַיַּחֲנוּ, בַּמִּדְבָּר; וַיִּחַן-שָׁם יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד הָהָר" (שמות י"ט א').

אגב, האם אתה מודע לזה שאין שום תעודות מצריות לגבי יציאת מצריים? גם אין שום תעודות מצריות לשהיית בני ישראל במצריים או לכיבוש הארץ.

לא חסרים הסברים טובים יותר להימצאות שרידי כרכרות ועצמות אדם בקישור שבין הנילוס לים סוף, שכן הנילוס היה עורק תחבורה ראשי לסחורות ולחיילות, וכל מה שצריך כדי למצוא כמה גלגלים, משוורת, ושתי עצמות ירך זה תאונת שייט אחת קטנה.

הממצאים במאמר של הידברות לא קרובים אפילו למה שהיינו מצפים למצוא מצבא טבוע, ועל סמך לא-כלום זה אותו וואייט כבר שיכתב גם את התורה וגם את הארכיאולוגיה המודרנית.

בנושא "עמודי שלמה" משני צידי המקום המדובר:

אלו הוצבו בוודאות אחרי התקופה המיוחסת לשלטונו של שלמה (אחרת שמו לא היה מוזכר שם), ואז סיפור יציאת מצריים כבר נחשב כאתוס היסטורי לכל דבר. יתכן ומי שהציב אותו חשב גם הוא שזה המקום בו אירעה חציית הים, אך שים לב שיש מרחק של מאות שנים שבין הצבת האבן לבין האירוע אותו היא באה לתאר. אגב – מעניין לראות מה התיארוך האמיתי שלה.

בברכה,

ליאור הלפרין