16 שנים • Anonymous
רציתי לשאול לפני שנתיים פירסם איזה פרופסור צבי מאמר לגבי פילגש ושמעתי שכולם אמרו שהוא טועה ומטעה ודחו אותו מה המשמעות של פילגש בתורה האם טוענים שלפי התורה היא מותרת רק למלכים איך מתחתנים איתה כמו חתונה רגילה ?

ואיך מתגרשים ממנה ?

מה ידוע לכם ?

פלוני

1 Answers
16 שנים • jsadmin צוות
שלום,

במקרא יש הבחנה ברורה בין אישה לפילגש:

"וַיֶּאֱהַב רְחַבְעָם אֶת מַעֲכָה בַת אַבְשָׁלוֹם מִכָּל נָשָׁיו וּפִילַגְשָׁיו כִּי נָשִׁים שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה נָשָׂא וּפִילַגְשִׁים שִׁשִּׁים" (דברי הימים ב פרק יא; 21).

כך גם לרחל ,אשת יעקב, הייתה שפחה ושמה בלהה והיא נתנה אותה ליעקב שתהיה לו לאישה: "וַתִּתֶּן לוֹ אֶת בִּלְהָה שִׁפְחָתָהּ לְאִשָּׁה" (בראשית, לה; 4) והיא מוגדרת במקרא פילגש:" וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו " (בראשית, לה; 22).

בתלמוד מבהירים שההבדל בין אישה לפילגש כך: מאי נשים ומאי פלגשים? – אמר רב יהודה אמר רב: נשים, בכתובה ובקידושין, פלגשים – בלא כתובה ובלא קידושין (סנהדרין כא ע"א)

[עיין רש"י ורמב"ן בפירושיהם על בראשית, כה; 6]. כלומר, לפילגש אין זכויות כבת זוג, ונראה שהפילגש אינה טעונה גט לכשיחליטו להיפרד (עיין שו"ת משנה הלכות, חלק ב ,סימן נב).

לדעת הרמב"ם פילגש מותרת למלך בלבד ואסורה לכל אדם:

"וכן לוקח [מלך] מכל גבול ישראל נשים ופלגשים, נשים בכתובה וקדושין, ופלגשים בלא כתובה ובלא קידושין אלא ביחוד בלבד קונה אותה ומותרת לו, אבל ההדיוט אסור בפילגש" (רמב"ם, הלכות מלכים, פרק ד, הלכה ד).

ואילו לדעת הרמב"ן פילגש מותרת לכל אדם, גם בזמנינו, ובלבד שייחד אותה כעין ידועה בציבור של זמננו: "אבל כשנכנסה בביתו, והיא מיוחדת וידועה לו, בניה נקראים על שמו, ומותרת" (שו"ת הרשב"א, המיוחסות לרמב"ן, סימן רפד).

רבי יעקב בן צבי עמדין (1697 – 1776), גרמניה, מתיר את הפילגש בזמננו:

אבל הפילגש הודאית המיוחדת קלא אית לה (ידועה בציבור היא), וליכא למיחש בה מזנות כמו באשה…בן חורין כשר הלוקח פלגש הדין תורה שמשגיח עליה. והיא גם היא אומרת אחי הוא. ואינה בוגדת בו כל זמן ששומר לה תנאיה. גם היא בריתה נאמנת לו, ולכן בניה דמיוחסים ג"כ אחריו…וכן אין לחוש לה לאיסור נדה, שאינה בושה לטבול. וגם אין פגם לבני משפחה, מאחר שהיתר גמור הוא, לכן אין כאן שום רמז לאסור הפילגש (שו"ת שאילת יעבץ, חלק ב, סימן טו)

מעניין לעניין באותו עניין, בזמן התלמוד התירו הרבנים לעצמם נישואים זמניים. כשהלכו למקום רחוק מנשותיהם, נשאו אישה לזמן קצוב כדי לספק את יצר המין שלהם, מעין זונה בהיתר הלכתי : רב, כשהזדמן לדרשיש, מכריז: מי רוצה להיות אישתי ליום אחד. רב נחמן כשהזדמן לשכנציב מכריז: מי רוצה להיות אישתי ליום אחד (יומא יח ע"ב).

היתר זה מיוחד רק לגדולי תורה מפורסמים, שאם יכניסנה להריון הכל ידעו שזה זרעו.

ועוד מענייני הנשואים, ממזר לשפחה. מי שהיה מועמד לכהן כרב הראשי לישראל התיר לממזר לקנות גויה שתשמש כשפחה והיא מותרת לו לחיי אישות.

בברכה

דעת – אמת