שלום enigma

נתחיל בכך שאכן כושים, לבקנים, נשים ונכים פסולים לעבודת המקדש. ויתירה מכך, אסור להם להיכנס לבית המקדש אפילו סתם כדי לראות אף שאינם מתכוונים לקחת חלק בפולחן.

נרחיב קצת,

משפחת הכהונה היא משפחה מיוחסת, אליטיסטית העוברת מאב לבן מאהרון הכהן: אין אפשרות של גיור לכהונה. משפחה זו היא היחידה המורשית לעסוק בפולחן בבית המקדש, מי שאין לו יחוס, מאב לבן עד אהרון הכהן, אינו נוטל חלק פעיל בפולחן.

כחלק מתפיסת העליונות של "בית האלוהים" אין הם רואים בעין יפה שישרת "בקודש" כוהן נכה או יותר מדויק כל מי שאינו נראה טוב ומושלם על-פי הנורמות של התקופה.

הנה, כך הנביא מלאכי כשרצה להוכיח את הכוהנים על מעשיהם הרעים דימה אותם להבאת קורבנות בעלי מומים. כלומר, כשם שברור שאין אלוהים חפץ בנכים ואין הוא מעוניין בחולים שיקריבום על המזבח כך אינו מעוניין בכוהנים הבזים לעבודה.

"וְכִי תַגִּשׁוּן עִוֵּר לִזְבֹּחַ [האם] אֵין [זה] רָע? וְכִי תַגִּישׁוּ פִּסֵּחַ וְחֹלֶה [האם] אֵין [זה] רָע? הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ [ האם תגישו בעל מום למלך?] הֲיִרְצְךָ אוֹ הֲיִשָּׂא פָנֶיךָ אָמַר ה' צְבָאוֹת?" (מלאכי, א; 8). ומטעם זה, שאין ראוי שיבוא מום בבית המקדש נאסר גם לכוהן בעל מום לשרת במקדש:

"כִּי כָל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא יִקְרָב אִישׁ עִוֵּר אוֹ פִסֵּחַ אוֹ חָרֻם אוֹ שָׂרוּעַ: אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ שֶׁבֶר רָגֶל אוֹ שֶׁבֶר יָד: אוֹ גִבֵּן אוֹ דַק אוֹ תְּבַלֻּל בְּעֵינוֹ אוֹ גָרָב אוֹ יַלֶּפֶת אוֹ מְרוֹחַ אָשֶׁךְ: (ויקרא, כא; 18-20). והוסיף רש"י: "כי כל איש אשר בו מום לא יקרב – אינו דין שיקרב, כמו (מלאכי א ח) הקריבהו נא לפחתך" (רש"י, ויקרא כא; 18) .

הרמב"ם (הלכות ביאת המקדש, פרקים ח-ט) מונה 140 מומים הפוסלים את הכוהנים לעבוד בבית המקדש. וכפי שאתה רואה אפילו הם מומים קלים כגון שבר רגל. ואפילו אם עין אחת גדולה ועין אחת קטנה נחשב כבעל מום. או אם עיניו גדולות הרבה כשל עגל, ואפילו חולה אפילפסיה… וכיוצא בזה דוגמאות של מומים עיין שם ברמב"ם.

מבין המומים שמונה הרמב"ם הוא צבעי העור: " הכושי, הלבן ביותר כמו גבינה [לבקן], האדום כשני" (הלכות ביאת המקדש, פרק ח, הלכה טו). ומקורו במשנה : "הכושי והגיחור [אדום] והלבקן והקפח [ גבוה ורזה מאוד] והננס והחרש והשוטה והשכור … פסולין באדם (בכורות, פרק ז, משנה ו ).

נמצא שאתיופים (לא ידוע לי אם יש בניהם הטוענים שהם כוהנים, נראה מוזר שמצאצאי אהרון הלבן יצא כושי) פסולים לעבוד במקדש.

המדאיג הוא שיש בקרבנו אנשים דתיים הפועלים באופן אקטיבי להשיב את עבודת המקדש. בזמננו שאנחנו מתרחקים מהפלייה על רקע מגדרי, נכות, צבע עור….הם מתפללים להשיב את ההפליה כקדם. בעידן שכל אדם – ולא משנה צבעו – כשר וראוי לעשות כל עבודה שהוא מסוגל לעשותה ורוצה בה, הם רוצים לפוסלו ולהשיב את הנורמות של עברם האפל.

בברכה

דעת – אמת