שאלות ותשובותקטגוריה: דעת אמתמהי האלטרנטיבה לפני ששוללים את הדת
16 שנים • Anon
שלום

אני אדם דתי, כהבנתי את הדת, מקיים את המצוות שהורגלתי (בבחינת מצוות אנשים מלומדה)ומקפיד בעיקר על האדם לחברו.

להבנתי לעתיד לבוא או לפחות בביאת גואל יתבררו כל השאלות.

השאלה אם לא עדיף להתמודד עם הממסד לא במלחמה … אלא בהסברה?

אני אישית בחור ישיבה לשעבר שנשוי באושר לחילונית מהשורה תמיד מוצא את עצמי הן במפגשים חבריים והן במפגשים משפחתיים בעמדת המותקף.

ואני מוצא את עצמי מתנער מכל סממן שנודף ממנו "חרדיות".

האם לא עדיף קודם להציע אלטרנטיבה שכלית?

מאחר ואתם ושוללים את כל מערכת האמונה והמוסר שאדם גדל עליה?

לאחרונה נחשפתי לכתביו של ליבוביץ' המנוח ואני מרגיש אישית שאליי הוא דיבר.

ולמה אני מעלה את זה… מאחר ואתם רוצים לשלול את הדת דבר שהוא משימה שמעל, לעניות דעתי, לכוחכם

עליכם קודם להציע אלטרנטיבה במסגרת העם ואני בטוח שלא חסרים לכם הן הידיעות והן הרצון.

בברכה

א.

1 Answers
16 שנים • jsadmin צוות
שלום א' ,

תודה על מכתבך, פנייה מאדם כמותך מועילה מאוד לחיים משותפים ונעימים.

אתחיל באלטרנטיבה – שעיקרה קידום הנאורות, ההשכלה וההומניות ושחרור מהדת. נחדד יותר את הדברים, אם כוונתך לאלטרנטיבה ממסדית-שלטונית הרי זו קיימת כבר מאות בשנים רצוני לומר, שלטון דמוקרטי המבוסס על עקרון השוויון ללא הבדל דת, מוצא ומין. משמעות הדבר שצריך להפריד את הדת מהמדינה ולספק את צורכי האזרחים על בסיס שוויוני – זאת כל התורה כולה והיא פשוטה למדיי.

אם כוונתך לאלטרנטיבה של הגשמה עצמית או תחושת משמעות פרטית – כפי שהאמונה מתיימרת לספק. גם אלטרנטיבה זו קיימת כבר אלפי שנים והיא נגזרת מהאנשים עצמם. לכן יש שינויים ותמורות באמונות, בטקסים ובתרבויות. דעת-אמת אינה מתיימרת להציע אלטרנטיבה מוגדרת אלא לציין שהאפשרויות אינן מוגבלות לפרט; יש שיתעלה ביצירה ספרותית, ויש שירגיש דבק באלוהיו כשקורא פרק תהילים ולבו בדאגות היומיומית.

נפש האדם אינה מובנת לנו דייה והיא מלאה פרדוקסים. אם תיתן דרור מוחלט לנפש הרי שתרגיש אבודה ואם תחייבה למסגרת ומשמעת תרגיש כלואה וצריך איזון בין הדברים, שלא תמיד נכונים לציבור רחב, ומה שטוב לאלמוני רע לפלונית, והדברים ידועים. אם ננסח זאת במינוח של "אושר" הרי שיש שיהיו מאושרים מחקירת האמת, אף שיודעים שאין לשכל אדם אפשרות להשיגה, ויש שיהיו מאושרים מאתגרים ריגושיים, ויש שיקבלו סיפוק מרדיפת תענוגות; נשים, כסף וכבוד. אך כל אלה צריכים להיעשות תחת המטרייה של הנאורות; איש באמונתו יחיה.

בדבריך אתה מעלה שיש לנקוט בהסברה ולא במלחמה. זה בדיוק מה שדעת – אמת עושה מסבירה לציבור הדתי שאמונתם היא גחמת בשר ודם. ולציבור החילוני אנחנו מסבירים שמדינה נאורה צריכה חוקה על בסיס השוויון האזרחי והפרדת הדת מהמדינה עם חובות וזכויות שווים כפי שמפלגת "אור" מציעה.

לגבי משנתו של פרופ' ליבוביץ – אדם גדול לכל הדעות – צריך לזכור שהציבור הדתי לא קיבל דעתו. משמעות הדבר שליבוביץ נותר יחיד הקורא במדבר וזה חסר משמעות. כי לדידו הציבור הדתי יכול להוות אלטרנטיבה רק כאשר יבטל את השולחן ערוך (שנקבע במציאות של יהדות גלותית) ויפעל, מתוך יראת שמיים, לקבוע חוקים חדשים; מעמד האישה, היחס למדינה, מעמד החילוני, הגוי וצער בעלי חיים. פרופ' ליבוביץ מציג בספרו בצורה פשוטה את הבעיות שהעולם הנאור מציב בפני הדת היהודית המאובנת עדיין. ושינוי זה יכול לבוא מהציבור ולא מקריאות יחיד או בודדים.

בברכה

דעת-אמת