בקצרה:

מדובר במינרלים שגדלים בסדקים בסלע. בדרך כלל מינרלים של תחמוצות מנגן. התופעה מוכרת מסלעים במקומות רבים בעולם. אם תכתוב ב-Google "manganese dendrites" ותבקש לראות תמונות, תוכל לראות עשרות דוגמאות. רוב הדוגמאות נוצרו בסלעים שגילם עתיק בהרבה מכמה אלפי שנים (ראה מאמרי באתר זה) ואין כל קשר בין התופעה המינרלוגית היפה הזו למעשה הסנה.

ובהרחבה:

מדובר בתופעה שנקראת בעברית "פרחי מנגן" אבל זה דומה יותר לענפים והיה טוב יותר לקרוא להם "עצי מנגן". הציור דמוי הצמח מצליח לבלבל אנשים רבים החושבים שמדובר בצמח או במאובן של צמח. אני חושב שהסיבה לכך היא שצמחים הם אחד מהביטויים המוכרים ביותר של איצבוע או התענפות – התפצלות של גזע, או קו בודד למספר ענפים, והתפצלותם הלאה לעוד ועוד ענפים. גם שמה הלועזי של התופעה – Dendrite פירושו ביווניות – דמוי עץ (עץDendron=). המילה משמשת לתיאור תופעות רבות (כולל ההתפצלות של תאי עצב בגוף ובמוח), אולם התופעה שראית היא משדה המינרלוגיה.

כאשר מינרל שגדל טוב בכיוון אחד מסוים גדל במהירות הוא עשוי לעבור מגידול בגוש רגיל לגידול דנדריטי. מקור ההתפצלות הוא ככל הנראה הדלדול בחומרים הדרושים בכיוון בו המינרל גדל מהר והימצאותם בצידי המינרל שם נותרו כאשר המינרל גדל קדימה בכיוון אחד מועדף.

התופעה מוכרת מגבישים רבים בעיקר במתכות שמגדלים מתוך סגסוגות שונות. הדוגמא המוכרת ביותר לציבור היא גבישי הקרח בשלג. אם תביט במיקרוסקופ או בזכוכית מגדלת על כפור אוורירי במקפיא, תוכל לראות גבישים כאלו.

הגבישים שראית בסלע הם גבישים של תחמוצת מנגן שהומסה במים שחלחלו דרך הסדק. התאדות המים הותירה את התחמוצת ששקעה במהירות. הגביש הראשון נוצר במקום כלשהו ואז גדל במהירות עוד לפני שאחרים הספיקו לגדול. הגידול המהיר הוביל להתפצלות וליצירת הדנדריט.

הדנדריטים בסלעים נחקרו על ידי ידיד שלי, פרופסור ג'ורג' רוסמן מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה. הוא מצא שיש מספר מינרלים נושאי מנגן שיוצרים את הדנדריטים ומכילים לעיתים יסודות נוספים כמו בריום ועוד.

לסיכום, עצי המנגן שראית הם ביטוי נוסף לתהליך מקובל שבו המדע מאפשר לנו לעבור מהסברים המבוססים על אגדות להסבר מדעי מוצק שניתן לבדיקה על ידי כל מי שלומד את הכלים המדעיים. אני יכול לקחת בעצמי סלע עם עצי מנגן, לבדוק אותו במעבדתי ולקבל את התוצאות שקיבל פרופסור רוסמן. מעבר לאפיון התופעה, ניתן גם לגדל גבישים אלו או גבישים דומים במעבדה ולהבין את מנגנון הגידול הדנדריטי או במילים אחרות את העקרונות הפיסיקלים שמובילים לגידול כזה.

ולסיום, מעט על הסיבות לקישור עצי המנגן אל הסנה. רוב סלעי ארצנו הם סלעי גיר שמכילים מעט מנגן ולכן עצי מנגן נדירים בהם. באזור אילת ובסיני נחשפים סלעים אחרים שנוצרו בעבר ברחוק ממאגמה מותכת והם עשירים יותר במנגן. גם הסלעים של אזור סנטה קתרינה, שמזוהה על ידי הנזירים עם הר סיני האגדי, הם סלעים מאגמתיים וגם בהם יש עצי מנגן. אני חושב שזה מקור הקישור לסנה, אולם כאמור, וכפי שתוכל לראות ב-Google התופעה אינה יחודית לאילת או לסיני והיא מוכרת ממקומות רבים בכל רחבי העולם.

אני שמח על סקרנותך ומקווה שתשובתי מספקת

פרופסור עודד נבון

המכון למדעי כדור הארץ

האוניברסיטה העברית בירושלים