יאיר
מערכת החוקים והאמונות הדתיות מושתתות ומבוססות על ההתגלות האלוהית לעם היהודי כעם נבחר.
מכוח אמונה יסודית זו נגזרות שני מסלולים של חוק ומשפט – ליהודים מחד ולשאר בני האדם מאידך. כך גם לגבי הלכות "איסורי ביאה (הניסוח בשאלתך "איסורי ביאה" הוא מדויק משום שזה איסור דתי הנובע מאמונה שיש להעניש גם אנשים בוגרים ואחראים העושים מעשיהם האינטימיים מתוך בחירה).
ההלכה קובעת שהמקיים יחסי מין עם אשת איש יהודייה דינם גזר דין עונש מוות אך המקיים יחסי מין עם אשת איש שאינה יהודייה אינו נענש בעונש מוות אך עובר על איסור המוגדר בנוסח ההלכה "עובר על עשה". מתוך שנאמר בסיפור בריאת אדם וחווה, שעדיין לא התייחד העם היהודי כעם נבחר: "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד" (בראשית, ב ; 24). דרשו חז"ל ודבק באשתו ולא באשת חברו, ואיסור זה חל על כל בני האדם. (בית שמואל, אבן העזר, סימן טז).
אם הגויה רווקה, קיום יחסי מין עמה נאסר מתקנת חכמים ועונשו מלקות, כפי שנהג רבי שילא, מחכמי בבל, שהעניש במלקות יהודי שקיים יחסי מין עם גויה (ברכות נח ע"א)
עיין עוד בשולחן ערוך, אבן העזר, סימן טז. ובמסכת סנהדרין פב ע"א).
בברכה
דעת – אמת
בפרשת ואתחנן מונה התורה כמה אמצעי זהירות שבהם יש לנקוט לפני הכניסה לארץ על מנת למנוע את השפעת תרבותם של יושבי הארץ הכנענים על האומה הישראלית הצעירה, שתרבותה וזהותה הלאומית טרם התפתחו וגובשו. אחד מאמצעי זהירות אלו הוא האיסור לבוא בקשרי חיתון עם יושבי הארץ – "לא תתחתן בם" (דברים ז', ג).
המחלוקת המשמעותית ביותר ביחס לאיסור היא המחלוקת על היקפו. הגמרא במסכת עבודה זרה (לו ע"ב) סבורה בתחילה כי האיסור חל רק על בני שבע האומות שחיו בארץ בזמן כיבושה, וכי אומות אחרות אסורות רק מדרבנן. דעה זו משקפת נאמנה את המשמעות הפשוטה העולה מהקשרו של הפסוק, הממוקם בחלק הפרשה המזהיר מפני סכנת ההתבוללות שתתעורר עם כיבוש הארץ ומציין את אמצעי הזהירות שיש לנקוט מפני השפעת העבודה הזרה, שהייתה מקובלת על עמי הארץ: השמדת מקומות הפולחן, הימנעות מחתימה על הסכמים עם יושבי הארץ, האיסור להיטיב להם ("לא תחנם") והאיסור להתקשר עמם בקשרי משפחה. נראה שבמסגרת זו משמש איסור לא תתחתן בעיקר כחיץ בין עם ישראל ובין העבודה הזרה.
בהמשך מביאה הגמרא את דעת רבי שמעון כי האיסור חל על כל האומות. הרחבה זו מלמדת שלאיסור יש אופי שונה, ואין מדובר רק בחיץ מפני עבודה זרה. במקרים רבים נאסרים נישואים או יחסי אישות מתוך מגמה לשמר את "קדושת ישראל". האיסור להתחתן עם ממזר או עם אדומי, למשל, איננו נובע מהיותם חשודים על עבודה זרה; זהו איסור ביאה שנועד לשמר את קדושת ישראל – את קדושתו המולדת של כל יהודי.
אמיר
כיפן
גויה אינה צריכה לטבול ולספור שבעה נקיים.
דעת – אמת