שלום אהרון

במאמר: "המוסר היהודי בהלכה" בארנו: "שאע"פ שיש ערכי מוסר טבעיים ומשותפים לרוב יצורי אנוש כמו חמלה ונדיבות, האדם היהודי עושה מקפיד לעשותם אך ורק מפני שצווה לעשות כך בחוקי ההלכה, כחלק מעבודת ה', ולא מפני שכך מרגיש מטבעו! כך נכתב בתלמוד: מדותיו של הקדוש ברוך הוא אינן אלא גזירות (מגילה כה ע"א) ופרש"י: "להטיל עלינו עולו להודיע שאנחנו עבדיו ושומרי מצוותיו". כלומר, לא רק שאורחות חייו של היהודי צריכים להיות מנוהלים על פי דרישת הרבנים, אלא גם טבעו, תחושתו ורגש החמלה צריך להיות מנוהל על פי דרישת הרבנים. לשון אחר: היהודי הדתי, גופו ונפשו הם כלים לציות הרבנים.

דוגמה מאלפת לכך, הוא השיח של חכמי התלמוד על איסור חסימת פי השור בעת דישתו: "לא תחסם שור בדישו" (דברים,כה;4). ציווי המראה על רגישות התורה לצער בעלי חיים, כפי שהטיב לבאר בספר "החינוך" (מצווה תקצו): "משרשי המצוה ללמד עצמנו להיות נפשנו נפש יפה בוחרת היושר ומדבקת בו ורודפת אחר החסד והחמלה, ובהרגילנו אותה על זה אף על הבהמות שלא נבראו רק לשמשנו לחוס עליהן, לחלק להן חלק מיגיעת בשרן, תקח לה הנפש דרכה בהרגל זה להטיב אל בני אדם … וזה הדרך ראויה ילכו בה עם הקודש הנבחר".

אף על פי כן, חכמי התלמוד (בבא מציעא צ ע"א) דנים: האם מותר ליהודי לתת את פרתו לגוי ולבקשו שיחסום את שורו בעת הדישה (כלומר, להערים על "אלהים" ולהצליח לדוש עם השור מבלי שיאכל את התבואה). ומסקנתם שמותר לעשות כך מן התורה אך חכמים אסרו זאת.

שים לב היטב לשני דברים:

1. על פי חכמי התלמוד , דרישת הרחמים, לצער בעלי חיים, היא רק מהיהודים ואילו הגויים מותרים לנהוג באכזריות. וכי איזה חמלה אלוהית על בעלי חיים יש כאן, כאשר "אלוהי ישראל" מתיר לרוב אוכלוסיית העולם (גויים), לצער בעלי חיים. הלזה יקרה "צדק אלוהי". משל למה הדבר דומה, אילו מדינת ישראל תחוקק חוק האוסר לפטם אווזים כדי לא לצערם, אך יחילו את החוק על היהודים בלבד, וכל השומע יצחק…

2. היהודי שנדרש לנהוג בחמלה לבעלי חיים, מחבר התורה, נותן לו פתח להתאכזר אליהם.

הרי לך שאנשי הדת היהודית אף בדברים של חסד וחמלה, אינם פועלים מתוך טבע אנושי , אלא מתוך ציווי וחוק "אלוהי". שאילו רגש החמלה היה בראש מעיינם לא היו מעיזים לשאול ולהסתפק כלל בנידון דלעיל.

נביא לפניך עוד כמה מן השיח של אנשי התלמוד בנושא זה (בבא מציעא צ ע"ב):

1. נכנס קוץ בפיה של הפרה, כך שאינה יכולה לאכול, האם צריך להוציא את הקוץ לפני הדישה או לא.

2. היה עומד אריה בקירבת הדישה, ומחמת האימה אינה יכולה לאכול, צריך להבריח את הארי או לא.

3. פרס עור על גבי הדייש, כדי שלא תאכל, האם עובר על איסור התורה או לא.

בברכה

דעת-אמת

השאלה ששאלתם מדוע לא ניתן איסור גם לגויים לצער בעלי חיים, ההסבר הוא שאולי תשאל שאלה יותר טובה: מדוע נתן ה' בחיה רצון להרוג חיה יותר חלשה הרי זה לא רחמים והרי זו אינה שאלה. והנה גויים אינם בעלי חשיבות שהיא יותר מבעלי חיים שהרי התורה מחשיבה אותם כחמורים לכן זה כמו כל חיה לעומת זאת היהודי האמיתי[לא מדברים עליך] הוא חשוב והוא נשגב לכן לו ראוי להינתן הדין צער בעלי חיים ואם תתעמק בזה זה לא ישמע לך יומרני .

שלום לך

אתה מחזק את דברינו, הציבור הדתי בשם "צדק אלוהי" עושה את העוול והפשע הגדול ביותר:מגדיר כל מי שאינו יהודי כבהמה.

כדבריך כתב הרב קוק בס' 'אורות', אורות ישראל פ"ה פיסקה י (ע' קנו): "ההבדל שבין הנשמה הישראלית, עצמיותה, מאוייה הפנימיים, שאיפתה, תכונתה ועמדתה, ובין נשמת הגוים כולם, לכל דרגותיהם, הוא יותר גדול ועמוק, מההבדל שבין נפש האדם ונפש הבהמה, שבין האחרונים רק הבדל כמותי נמצא, אבל בין הראשונים שורר הבדל עצמי איכותי".

אין לך נבזות ורשעות גדולה יותר מאשר סילוף העובדות באמצעות מילים: לעשות פשע ולקרוא לזה צדק, להפלות את הנשים ולקרוא לזה שוויון, לרצוח בני אדם ולקרוא לזה "קנאת אלוהים".

בברכה

דעת-אמת