לולא שצויין שנת הוצאת הספר סבורים היינו שטקסט של מגילות קומראן לפנינו, המגלם את מלחמת "בני האור בבני החושך". אלמלא ניתנו הסכמות ודברי עידוד לספר, מפי ראשי ישיבת "לייקווד" בארה"ב ומראש ישיבת "סלבודקה" בבני ברק, תולים היינו שנכתב על ידי אנשי היתנחלות  תמהוניים וביזרים.

אך לא כך פני הדברים, הספר, שאתמצת את דבריו בלשון השווה לכל נפש, מבוסס על  גדולי הרבנים שבימינו ובדורות האחרונים.

תוכנו המזעזע – מבחינה ערכית – של הספר, מקבל משנה תוקף בדברי הקדמתו : "כמה טהרת הלב ונקיות הדעת דרוש להבנת אמתיות ענייני השקפת התורה על בוריים, ומחמת זה אכן נאה לתורה להיות יוצאה מפי זקנים".

כך ממש, הדברים שידירו שינה מעיני שוחרי השוויון , חירות והחופש נאמרו מתוך "טהרת לב" , "נקיות דעת" ו"מפי זקנים". לא אוסיף דברי ביקורת משל עצמי משום שתוכנו של הספר מדבר בעד עצמו. לכן רק אסכם את עיקרי הדברים בו המחבר מציג את השקפת העולם הטוטלית –  הטובים מול הרעים –  של האורתודוכסיה הרבנית בארץ ובחוצה לארץ, של רבנים הנחשבים לממשיכי דרכם של הגאון מווילנא , הרב חיים וולוז'ין, החפץ חיים והחזון אי"ש (הזרם הליטאי). חשוב להדגיש הדברים המובאים להלן הם פרי השקפת עולם הרווחת בקרב הציבור החרדי.

מטרת הספר: לתת לציבור "בני תורה" כלים להתמודד מפני "הנסיונות הגדולים בזמן הזה – הדמוקרטיה" בגלות האחרונה לפני ביאת המשיח. לשון אחרת: כיצד לשמר את התפיסה הדתית של העולם הישן (ימי הבניים), מפני תפיסת העולם הנאור של העת החדשה.

וזהו תוכנו של הספר:

ההבדל בין יהודי לגוי הוא הבדל מהותי [גנטי, תורשתי] ואינו הבדל אמוני דתי –  לאחר חטא האדם הראשון האוכלוסיה האנושית התפצלה לשתי חטיבות, היהודי מחד ושאר אומות העולם מהצד האחר.

העם היהודי שהוא מזרע אברהם בבחינת אנושיות ממעלה גבוהה ושאר אומות העולם בבחינת אנושיות שפלה.

אומות העולם שורשם ומהותם רע – שורש הרע של עשיו הוא ברציחה, של עמון ומואב בניאוף, של ישמעאל בגניבה. אפילו "חסידי אומות העולם" שעושים טוב לישראל אינו משום שיש בהם טוב אלא בזכות הקדוש ברוך הוא שמצילנו מידם. צדקה וחסד שאומות העולם עושים לישראל מסוכן הוא לישראל. ואילו עם ישראל – שורשו ומהותו הוא טוב. כלומר היהודי אינו גוי טוב, אלא, יהודי הוא סוג מרומם יותר, אחר לגמרי מגוי, שני מינים נפרדים לגמרי.

מלחמת הגויים ביהודים וההפך היא נצחית – כיוון שכלל ישראל ואומות העולם הם שני הפכים, עומדים בחזיתות נגדיות – טוב לעומת רע. וכשם שאין אור וחושך יכולים לשמש בערבוביה כך ישראל ואומות העולם, אם האחד מצליח ומשגשג השני נופל. כלומר המלחמה בין יהודים לגויים היא מציאות הכרחית, מלחמת בני החושך בבני האור, מלחמה בין הקדושה לטומאה בין הרוע לטוב. כשיש מלחמות בין הגויים עצמם היא נובעת מסיבה של עושק או ריב אחר וכשתסור סיבת המאבק תיפסק המלחמה, אך המאבק בין יהודים לגויים הוא נצחי. חיזוק להשקפה זו מביא המחבר מתורתו של היטלר בו הוא טוען: " עם ישראל הוא העם ההיסטורי של אל הרוח ולעומתו העם הגרמני הוא עם הבחירה החדש העובד לאל הטבע, ולכן אי אפשר ששני עמים אלו ישלימו זה עם זה" המחבר מייחס את האידיאולוגיה הנאצית לכל הגויים, אלא שיש מרבה ויש ממעיט הצד השווה הוא שכולם משורש הרע והטומאה. המחבר מחזק את דבריו של היטלר ואומר: "זהו העניין: מלחמת האומות בישראל היא מלחמה עמוקה ופנימית, מלחמת הרע עם הטוב, שהרע מנסה ומשתדל להשפיל ולעקור את הטוב". יתירה מכך המצב של "היטלריזים" הוא המצב הטבעי ואין זה מן הפליאה.

דרכי ההתמודדות של היהודים מפני המלחמה הנצחית שבינם לבין הגויים – התבדלות מוחלטת מהגויים בבחינת "הן עם לבדד ישכון" לא רק התבדלות בלבוש , במקום המגורים שזה דבר פשוט וברור: "כי כמו שאדם שפוי אינו מחקה מנהגי ואורח חייהם של חיות ובהמות, כן יהודי שפוי ביהדותו אינו מחקה את המנהגים ואורח החיים של הגויים". פרצופם האמיתי של הגויים, ואף גוי אינטלגנט , חכם ונימוסי אינו אלא לבוש, הכל חיצוניות. בפנים – הגוי הוא חיה רעה, מציאותו – רוצח ומשחית. ואין שום חילוק בין גוי לגרמני לגוי אמריקאי או אנגלי, כולם שווים. ההבדל היחידי בין גוי לגוי הוא: איזה תרבות מחסה את ה"חיה" שבו. לנו היהודים יש סוג אחר של חיים, מהלך אחר, שאיפות אחרות, מבט שונה על העולם הזה, לב אחר, רגש אחר, כל אורח חיינו שונה ומרומם מהם! למה שנשפיל עצמנו ונתערב בהם?

ולא רק מאורחות חיי הגויים ותרבותם צריכים להתרחק אלא אף מחוכמתם – ככל שמתרבה החכמה באומות גדלה הרשעות וההשחתה. הגויים עוסקים בחיצוניות בלבד ממילא הפנימיות נסתרת יותר, התוצאה : כפירה! התפתחות המדע והטכנולוגיה גורמים לתחושה של אדונים על הטבע ושוכחים את אלוהים. הטבע הוא מטעה ומסתיר את הקדוש ברוך הוא, ולא ניתן בעולם אלא כדי להטעות את אומות העולם שישקעו בזה ולא יראו ויכירו את הבורא יתברך.

החכמה האמיתית נמצאת בתורה הקדושה , העסק בתורה וקיום מצוותיה כראוי – מזככת את השכל ומי שיעסוק בתבונה הטבעית  לא יוכל להבין את ההגיון התורני- השכל הטבעי ושכל התורה הם סוגים שונים של שכל.

רק לימוד התורה מהווה מקלט והגנה עבורנו, מפני הגויים הבאים להרע לנו.

אסור לנו להתמרד בכוח כנגד האומות, את מציאות הגלות צריך לקבל בהכנעה ובכובד ראש , משום שמצב הגלות מציל אותנו מכליה גמורה. לשון אחרת: כל כוחינו וקיומינו הוא בהיותינו נרדפים ומושפלים, וחלילה לנו להיות במצב של רודפים שאז לא תהיה לנו תקומה כלל. ואם יש צרה הבאה מהגויים צריך להתפלל לה' ולתת לגויים מתנות כדי לרצות אותם.

הזכות על ארץ ישראל –  הערבים שהם מזרע ישמעאל (בנו של אברהם אבינו) נבדלים הם משאר אומות העולם. אם שאר הגויים אינם מוגדרים "אדם" אלא משולים לחיות, הרי שהערבים  מעלתם גבוהה יותר ומוגדרים כאדם אך לא אדם גמור, אלא נחשבים הם "פרא אדם" (בראשית , טז; 12) אדם, מפני שהם עושים ברית מילה, וכל המל יש לו חלק במלכות שמיים, פרא, משום שאינם עושים ברית שלמה (מלים ולא פורעים).

הואיל והבטחת ארץ ישראל הייתה לאברהם אבינו ולזרעו – נכללו יצחק וישמעאל – ולאחר מכן הובטחה לבני ישראל  בתנאי שנשמור תורה ומצוות ובלא קיום תנאי זה ההבטחה בטלה , אם כן אין ליהודים עדיפות על הערבים ששניהם בניו של אברהם, ויתירה מכך ישמעאל שנולד ראשון קודם הוא ליצחק בהבטחת הארץ!

לכן המלחמה בין היהודים לערבים על ריבונות בארץ ישראל אינה מלחמה "פוליטית" אלא זו מלחמה בין שרים בעולמות העליונים, שרו של ישמעאל תובע שליטה על ארץ ישראל מכח ההבטחה שניתנה לאברהם וישמעאל הוא בנו בכורו, ואם אנו רוצים לנצחם, עלינו להגביר את כוח ההבטחה שלנו על ארץ ישראל, על ידי קיום תורה ומצוות. לא יועיל לנו שום רכב וסוסים לסלק את הערבים מארץ ישראל ללא קיום תורה ומצוות. כדרכם של אנשי הדת הנותנים משמעויות דתיות לכל ארוע, מביא המחבר כסיוע את הגאון הצדיק ר' דן סגל שליט"א שפירש את כיבוש קבר יוסף בידי הפלשתינים כך: האינתפאדה השנייה החלה "בקבר יוסף", זה המקום הראשון שכבשו הפלשתינים ונטלוה משליטת בני ישראל. ומידת יוסף היא מידת "היסוד" (הספירה התשיעית מתוך 10 הספירות) , שהיא קדושת הברית – ומשם החלה המלחמה. וזה סימן ברור מן השמיים עם איזה כוח הערבים באים להילחם עם בני ישראל, ועל ידי איזה זכות הם באים ליטול את הארץ, על ידי הברית מילה הריקנית שלהם! ואנו צריכים שזכות המילה שלנו לא תהיה גם היא מילה ריקנית.

הדמוקרטיה כנסיון אחרון של הגלות – גלות אמריקה היא הגלות העשירית והאחרונה של עם ישראל לפני הגאולה. האידאולוגיה של אמריקה היא "דמוקרטיה",  שלטון הנותן לאזרחיו חופש ללא גבולות וכל איש חפשי לעשות כרצונו. וכשאין חוקים ומגבלות – כל אחד מחפש תאוות, ודרכים למלאותם, באין ומפריע. רוח הדמוקרטיה משפיעה גם עלינו היהודים, ירידה כזאת בעם ישראל, של פריקת עול – המכניסים אלמנטים של דמוקרטיה בעבודת ה' – עוד לא הייתה מעולם. זוהי המדרגה התחתונה ביותר. הפתרון לשרוד בגלות קשה זו: לעשות תשובה ללמוד תורה ולקיים מצוות בלב שלם.

עד כאן תמצית דברי הרב גראמה .

נסיים בדברי סיכום:

אדם שחונך על ברכי הערכים המודרנים מבית אולפנא של העת החדשה, קשה לו מאוד להבין ולהפנים את התפיסה של אנשים שחיו בימי הביניים. לכן ספר זה פותח אשנב לכל המעוניין להבין את הערכים, האמונות וההשקפות של תקופת העולם הישן. הציבור החרדי של היום מהווה מעין שבט אנשים ששימר בקפדנות ובפאנטיות את ההשקפות של תקופה זו. היסטוריון או אנתרופולוג בן זמננו הרוצה להבין את התפיסה הדתית של העת העתיקה ישים פעמיו לישיבת לייקווד שבארצות הברית או לכל ישיבה אחרת בארץ ישראל, ויבין וישכיל עד כמה קיים פער קוטבי שאינו ניתן לגישור בין התפיסה הדתית לבין התפיסה המערבית.

0