"ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו וכו' כל נפש בניו ובנותיו שלשים ושלש" ( בראשית מו' ח' ).

וכתב רש"י "ובפרטן אי אתה מוצא אלא שלשים ושנים, אלא זו יוכבד שנולדה בין החומות בכניסתן לעיר " והוא מגמרא בבא בתרא קכג ע"ב.

ותמה על זה אבן עזרא, שאם אמנם כך "למה לא הזכיר הכתוב הפלא שנעשה עמה, שהולידה משה והיא בת 130 שנה… ( שהרי משה בן 80 בצאת ישראל ממצרים, ובני ישראל שהו 210 שנים במצרים) ולמה הזכיר דבר שרה שהיתה בת תשעים?".

והאבן עזרא כדרכו חולק ללא מורא על חז"ל ומסביר ששלושים ושלוש נפש הם יחד עם יעקב אביהם, וכן כתב הרשבם " לפי הפשט שלשים ושלש עם יעקב". נמצאת למד שלא יוכבד וגם לא יולדת בת 130 יש כאן.

והרמבן משיב על שאלתו של אבן עזרא כדי לקיים בכל מחיר דברי חכמים "כל יסודות התורה בנסים נסתרים הם וכו' מפני שרצה האלוהים לגאול את ישראל ע"י האחים האלה (משה ואהרן) ולא הגיע הקץ, איחר לידתם ימים רבים עד כי זקנה אמם ולא יפלא מה' דבר". ואתה תבחר את הדרך הישרה בעינך, אגדות על ניסים של לידה בגיל 130 ועל נס איחורי הלידה בימים רבים או פשטי הדברים המורים על שבוש קל בדברי המקרא.

אמנם הכתוב  "ויהי כל נפש יוצאי ירך יעקב שבעים נפש" (שמות א' ה' ), סותר את פירושו של אבן עזרא שהרי יעקב עצמו אינו יוצאי ירכו, ועל כך השיב אבן עזרא " דע כי הכתוב לא חשש להוציא אחד משבעים, כאשר אמר אשר יולד לו בפדן ארם (לה כו) ולא נולד לו בנימין שם".

וכן הרמבן כתב שהתורה מדברת "על הרוב", דהיינו בהכללה, ולא בדיוק מוחלט (בראשית לו יב) "וטעם אלה בני עדה על הרוב כי עמלק איננו בנה, וכן אלה בני יעקב אשר ילד לו בפדן ארם איננו על בנימין"

וכאן למדונו רבותינו דבר גדול מאד: שהתורה מדברת בהכללות ולאו דוקא מדייקת בפרטים, ואם במילים שלמות אינה מדייקת וכותבת שבעים במקום 69, מה נאמר על אותיותיה וכן על תגיה? והרי זה בניגוד גמור לאגדה שהובאה במסכת עירובין כא' ע"א "קווצותיו תלתלים אמר רב חסדא אמר מר עוקבא מלמד שיש לדרוש על כל קוץ וקוץ תילי תילים של הלכות" וכתב המהרש"א "יש לדרוש בהם תילי תילים של הלכות הנוגע בנגלה", ובמנחות כט ע"ב מבואר שהקוץ המדובר הוא התגין שבאותיות התורה.

אבל כשתבדוק, אתה מבקש האמת, ותדרוש היטב תמצא שאין שום הלכה או מנהג שיצא מן התגין. ואם כך את מה דרש ר' עקיבא כאשר מצאו משה דורש על כל קוץ וקוץ תילי תילים של הלכות, אלא על כורחך תאמר שדברי אגדה דרשו, דברים שאין להם שחר. וראיה לדברינו משו"ת מהר"י בי רב סימן סב "למה לנו לזלזל בכבוד ספר תורה בחינם ללמוד מתוכו שלא לצורך כיוון שאין אנו לומדים כלום מחסרות ויתרות ותגין ופסקי טעמים כבימיהם".

הרי האמת הידועה היא שאף בדבר הלכה הניתן למדידה ודיוק לא דייקו חז"ל כלל. והוא מגמרא בסוכה ח ע"א  ר' יוחנן הכשיר סוכה עגולה אם יש בהיקפה כדי לישב בה 24 בני אדם, ולמסקנת הגמרא ר' יוחנן לא דק באמה וחמישית, ואם בדבר הוראה כזה הניתן לדיוק לא הקפידו חכמים לדייק, מה נאמר ומה נגיד בדברים של אומד הדעת וסברת הלב?

ועוד גמרות רבות יש כיוצא באלה.

כבר נאמר בחולין צ ע"ב "אמר רב אמי דברה תורה לשון הואי (גוזמא) דברו נביאים בלשון הואי דברו חכמים לשון הואי" ואיך יתישבו דברים אלה אם כל האמונות בדבר הדיוק המוחלט והאלהי של כל מילה, אות, תו וקוץ בדברי התורה? הנה מדברי חכמים וראשונים נראה שאין לכל זה רגליים כלל, והמבין יבין.

דבר דעת אמת