שלום פלוני,

יראת (פחד) שמיים אינה אלא קרדום לרדות בה את הנפשות.

אם יוצרי הדת יהיו ישרים אולי היא תועיל אך המציאות הוכיחה שיותר משהתיישרו על-ידה עקמימות הלב גברה.

הנביאים הכירו בכך שיראת שמיים אין בכוחה להביא להגינות, כי יצר לב האדם מוליכו שולל להחליף "יראת שמיים" בשמיים אחרים התואמים יצרו ותשוקתו: "הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו" (איכה רבה) . כי החוקים הם המרסנים את האדם ואכיפתם בידי אדם מרתיעה ולא יראת שמיים. כברכת רבי יוחנן בן זכאי את תלמידיו: "יהי רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם" (ברכות כח ע"א).

ומהי הדרך שיבור לו האדם? כלומר, מה הם החוקים, הנורמות והערכים הראויים וההגונים.

כל שעליך לעשות להתבונן התבוננות מרפרפת כדי להיווכח שיצירת האדם ללא אל עדיפה.

הסתכל בציבור הדתי ובחוקיו והעף מבט בציבור הנאור וחוקיו.

השווה את איראן לצרפת, את החרדים (אני ואפסי – הספרדים והנשים – עוד) לחילונים (הדוגלים באינטגרציה וחרות טבעית לכל אדם).

הדוגמה שהבאת, התלויה ביצר חמדת כסף, יראת שמיים לא מעלה ולא מורידה; שתשוקת האדם לעושר ותהילה הם תשוקות המניעות אותו. הקנאה והתאוה והכבוד טורדים את האדם מן העולם וגורמים לו לשכוח את יראת שמיים לכן "רוב בני אדם חשודים על הגזל" (רשב"ם, בבא בתרא קסה ע"א).

החינוך לריסון, מתוך הבנה עמוקה שכך יועיל לבריות לחיות בביטחון ובאושר, על עקרון השוויון: מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך(שוויון בשב ואל תעשה), ואהבת לרעך כמוך (שוויון בקום עשה) בצירוף אכיפת חוקים ויראת העונש הם המתכון האידיאלי.

יראת שמיים/חינוך אינה עוזרת ללא עונש בידי בשר ודם בגלל תשוקת האדם לעושר ותהילה.

משה רבנו לא היה מצליח להביא את עבדי מצרים לארץ כנען ללא אלימות פיזית: "וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי לֵוִי כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּפֹּל מִן הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִיש".

וללא חינוך לציות החוקים: "רַק שִׁמְרוּ מְאֹד לַעֲשׂוֹת אֶת הַמִּצְוָה וְאֶת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם מֹשֶׁה" (יהושע פרק כב).

אם כך, מה שאנו זקוקים לחברה הגונה הוא לחוקים טובים כחוקי הנאורות, לאכיפת החוקים ולחינוך מתוך הבנה ורצון טוב לציית לחוק.

בברכה

דעת – אמתׁ

אני מניח שהמחלוקת הזאת לעולם לא תוכרע באמת, נכון, לדת יש תופעות לוואי חיוביות לא מעטות, אם כך מה כל כך רע בה ?

התשובה היא שהדת אמורה להיות נכונה ולא בגלל שיש לה השלכות חיוביות, למעשה הדת מגדירה מחדש מהו חיובי ומה לא.

נניח שהילד שלי מתנהג בצורה פרועה ואילו הילד של השכנים מתנהג למופת כי הוריו סיפרו לו שמכשפה חוטפת את הילדים הרעים ואוכלת אותם, האם לא עדיף שגם אני אפחיד את הבן שלי בסיפורי בדים כדי שיתנהג טוב?

אתה חי בעולם החילוני , עולם שבו אין שום עיניים בשמיים שעוקבות אחריך לכל מקום ואתה חופשי לעשות גם דברים רעים,

זוהי הבחירה המוסרית האמיתית ומכיוון שיש אנשים רעים בעולם אז לפעמים אנשים ירמו אותך, האם עדיף לחיות בחברה שבה כולם חיים ברמאות עצמית אבל אף אחד לא מסדר את השני? שאלה קשה ואני לא ציני. בסופו של דבר השאלה היא 'מי שמך?' מי אתה שתקבע שאנשים יאמינו בדברים שאתה יודע שאינם נכונים רק כי יש לך רווח וביטחון מזה? גם אם החלטתי לספר לבן שלי שקרים שים לב שמדובר במבוגר שמחליט החלטות לגבי ילד קטן, איזו זכות יש לי להתייחס לאנשים מבוגרים כילדים קטנים שצריכים שקרים כדי להתנהג יפה?

עדו

בהמשך לנושא – תרמית והונאה, רציתי לציין שאתרים המוחזקים ע"י דתיים ובעיקר אתרים להחזרה בתשובה, לא רק שנוקטים בשיטת השקרים על ימין ועל שמאל, אלא גם לא מאפשרים תגובות המפריכות את שקריהם הנלוזים, לא מאפשרים הערות או אמירות חיוביות על תחומים הנוגדים את משנתם ומשתיקים אפילו קולות דתיים המתנגנים בגוון מעט שונה.

הגולשים התמימים מקבלים הרושם שאין התנגדויות והכל מסכימים עם הכתוב.

השאלה היא אם דתיים/גולשים/תומכים שלהם בכלל מודעים לעובדה שאין להם שם חופש ביטוי מינימלי, בעוד באתרים בודדים של חילוניים למהדרין קיימת אפשרות של הבעת דעות דתיות או מנוגדות לתוכן הכללי.

הרי רק מעצם מציאות זו אמורה להתרקם בהם התקוממות מסוימת, לפחות בתחילת גילוי ההבדל..ומשום מה אני לא רואה יותר מדי זועמים.

אני

לפלוני: כתבת- "תחבולות של תרמיות והונאות מעין אלו ניתנים להיפתר בעולם דת על ידי יראת שמיים." החוצפה הטמונה בשאלה אינה רק שלך כמובן אתה רק השליח. השאלה באה על רקע התרבות והגישה בעולם שמקשר-אוטומטית ללא חשיבה ומחשבה-את הדת עם מוסר, צדק והגינות. העובדה שההיסטוריה עד כה ואירועי ההווה מוכיחים בבירור כי אין כל קשר ושהדת שבתרמית, שקר והבל יסודה לא יכולה להבטיח עולם ללא תרמיות, תחבולות והונאות.

לכן זו שאלה מחציפה שמוטמעת בה ההנחה שאדם חסר דת, כופר ואפיקורוס-כמוני, למשל, הוא פחות מוסרי, הגון וישר מחובש כיפה מזדמן. בעצם כשאני חושב על כך זה כ"כ מטומטם ואני כ"כ מתעצבן שכדאי שאפסיק עכשיו.

עמית הצדיק