תגובות אנשי הדת לטיעונים תבוניים הם מהדברים המשעשעים ומעוררי גיחוך. השתדלותם הרבה להעמיד את אמונתם בקנה אחד עם הראצינליות מראה בעליל עד כמה אדם יכול לשבש ולעקם את שכלו כדי להגן על גחמת ליבו (אמונתו). כך לדוגמה את הרבי מילובביטש המנסה להגן על טעות חז"ל, באומרם שכינים נוצרים מעפר ואדמה ואין להם זכר ונקבה וכך הוא משיב: ("אמונה ומדע" עמ' 131) "בנוגע לתולעים המתהוות מעצמן, העניין פשוט. ניסויים אכן מאפשרים לעקוב אחר תהליך של התפתחות תולעת מביצה, וכאשר ישנן גם תצפיות של תהליך הטלת ביצים אלו, זה מאפשר לקבוע שהתולעת המסוימת נוצרה בדרך של הולדה, אולם כאשר בדגימה של רקב נמצאו ביצים שזוהו כשייכת למין מסוים, וכן תולעים בעלות סימני זיהוי של אותו מין, הרי עובדות אלו אינן מוכיחות כלל את אי האפשרות של הופעת תולעים גם ללא הולדה, בדרך של התהוות מעצמן". כלומר, הרבי מחב"ד מערער את המיתודה המדעית כדי לקיים את אמונתו. למרות שבחייו המעשיים נוהג הוא וחסידיו על פי המיתודה המדעית. הם ירכשו חומר קוטל כינים על פי מסקנת המדע שכינים מתרבים על ידי זכר ונקבה ולא על פי מסקנת חז"ל שהם נוצרים מזיעת האדם.

כך כתב פרופ' ישעיהו ליבוביץ ז"ל: "השתדלותם (של נציגי הדת) המגוחכת "להציל" (כביכול) את אמיתות התורה על ידי הטלת ספק בוודאות של תוצאות השימוש במיתודה המדעית, או על ידי ההסברה ש"אמת מדעית" אינה עניין של וודאות, אלא של הסתברות בלבד, ואילו האמת של התורה מוחלטת – כל אלה הם טעויות גמורות בהבנת מהות המדע ומישגים חמורים מבחינה דתית אמונית" (יהדות, עם יהודי ומדינת ישראל עמ' 339).

לגבי תגובתם של הרבנים שהזכרת עיין במאמרינו "דרכי ההתמודדות עם סתירות הקיימות בין התורה והתבונה".

בברכה

דעת – אמת