16 שנים • Anon רציתי לדעת איך תגיבו לטענתו של מנחם בן בנוגע לקיומו של אלוהים והנה הטענה:"נגיד שאתם הולכים במדבר, חול וחול וחול מסביב, רק חול, והנה אתם מגלים פתאום, באמצע הישימון, כמה אבנים מסודרות במעגל. מה המחשבה הראשונה שתעלה בדעתכם? אין ספק: שמישהו כבר היה כאן לפניכם. שמישהו בעל תבונה סידר את זה. עכשיו תחשבו רגע על האישון בעיניכם: הוא מכיל שני עיגולים מושלמים, העיגול הגדול והעיגול הקטן, שניהם צבועים תמיד בצבעים נפלאים, צבעי העין. עכשיו תחשבו רגע: אם על מעגל מחוספס, לא מושלם, פשוט, של אבנים במדבר, אמרתם שמישהו סידר את זה, בוודאות, איך אתם יכולים לחשוב ברצינות שאף אחד לא סידר את העיגולים המושלמים בתוך העין שלכם? איך אפשר להאמין לרגע שהם "נוצרו מעצמם, בהשפעת האוולוציה" , נניח, כגירסה הדארוויניסטית השוטה מאין כמוה?
וזה כמובן משל לכל הטבע: תסתכלו על הכתר בראש הדוכיפת. לא אלוהים צייר את זה? האם מישהו יכול להעלות בדעתו הניקלֵית שזה צוייר מעצמו? תסתכלו על הכלנית, על הנמר, על החתול. אף אחד לא צייר את זה? אף אחד לא פיסל את זה? 47 מיליון דולר שילמו על ציור החמניות של ואן גוך. ומה בסך הכל רואים בציור? נכון, חמניות, שוואן גוך הצליח איכשהו בכישרונו הציירי ללכוד משהו מן הזוהר החי שלהן. אבל מה על האיכות האמנותית של החמניות עצמן? מתי בפעם האחרונה הסתכלתם על חמניות השדה עצמן – בדרככם למוזיאון כלשהו, נניח, אולי אפילו למוזיאון ואן-גוך – והתפעלתם מהן עצמן? והרי ברור שהאיכות האמנותית של החמניות החיות, חמניות השדה, עולה לאין ערוך על האיכות האמנותית של החמניות שצייר ואן-גוך. הרי פרט לכל יופיין של החמניות האמיתיות, הן גם צומחות וזזות ומסתכלות לשמש וצומחות כל שנה מחדש. אז איך אפשר להשוות אותן לחמניות דוממות מצויירות על דף? נו, ומי צייר את החמניות אם לא אלוהים?".
עמי
צוות
לפני שתקרא את תגובתי כאן עיין בתשובה "איך הגיוני שאין אלוהים".
(לאחר שקראת)
אשאל גם אני שאלה, כדי ללבן את הנושא דיו.
[קשה לי להתייחס למשהו שאיני יודע מה הוא, מי הוא…כי נראה שמנחם בן המיר את המילים "איני יודע" ל"אלוהים"].
אז מי הוא אלוהים?
לפני ימים מספר ביקרו אצלי שניים החפצים בדעת ושאלוני: כיצד אתה מגדיר את אלוהים?
השבתי: איני יכול להגדיר משהו שאינו, התעשתו השניים ושאלו כיצד מגדירים אנשים אחרים את אלוהים?
השבתי: כל אחד כיד הדמיון השורה עליו בהתאם לזמן והמקום בו הוא נמצא.
הדיאלוג ביני לבין מנחם בן יהיה כך:
אנחנו מבקרים במוזיאון, רואים חמנייה מצויירת להפליא ויודעים שציירה ואן גוך.
ממשיכים בטיול ורואים חמנייה גדלה בשדה, יפיפייה להפליא, ואיננו יודעים מי עיצבה וציירה.
מי עיצבה? שואלני מנחם, ואני משיב "לא יודע" עשה אותה!!
ומי הוא זה "לא יודע"? מתעקש מנחם, ושוב אני משיב: איני יודע.
אלוהים!!! צועק מנחם, זה חייב להיות אלוהים!!!
ומי זה אלוהים? אני שואל את מנחם,
לא יודע!!! משיב מנחם.
למד לשונך לומר איני יודע (ברכות ד ע"א).
בברכה
דעת – אמת
"המביא דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם"
שמוליק
הטיעון שלך איננו מוכיח דבר, אין אי-ידיעה כידיעה. כמו שאיננו מאמינים כי יצרה את הירח חד-קרן ורודה בלתי נראית, כך גם אין שום סיבה שנאמין כי אלוהים יצר את החמניות.
מתוך "ברכת הלבנה":
הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁו הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּו:
הַלְלוּהוּ בִּגְבוּרתָיו הַלְלוּהוּ כְּרב גֻּדְּלו:
הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁופָר הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּור:
הַלְלוּהוּ בְּתף וּמָחול הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעֻגָּב:
הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי שָׁמַע הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה:
כּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ:
משאלת הלב ורוממות אינה יכולה להוכיח כי אלוהים(או חד-קרן ורודה ובלתי נראית) יצר את הלבנה. משאלת הלב, התהילה, הקהילה, הרגשת העליזות שאנשים משיגים בקודשם את הלבנה בחברותא כן יכולים לגרום להם לחשוב כי אלוהים יצר את הירח.
למעשה, אין זו הוכחה לכלום.
אם על כל דבר שאיננו יודעים היינו פונים אל אגדות ומשלים, לא היינו מגיעים להישגים מדעיים. וכן, לא היינו מגיעים גם לירח וגורמים לפולמוס בן אנשי האמונה היהודית על "כשם שאני רוקד כנגדך ואיני יכול לנגוע בך".
ובכדי שתבין אל מה אני מתכוון אני מביא קטע זמר עברי עממי בכדי להמחיש לך למה אין זו הוכחה לדבר.
שם השיר "אל נבקש"
-מילים: תמי לוי
-לחן:משה נגר
-שירה:זוהר ארגוב
אל נבקש הכל לדעת
אל נסתקרן לגבי המחר
יש לפעמים שסיבה לא נודעת
יש לפעמים שנבצר הדבר
יש דברים נסתרים
לא נבין לא נדע
נעשה גם דברים
שנראים בלי סיבה
לא צריך כל דבר
לחקור ולשאול
לפעמים גם מותר
לא לדעת הכל
אל נבקש סיבה לכל צעד
אל נבקש לדעת כל סוד
יש לפעמים שסיבה לא נודעת
אל נתיאש, אל נפסיק לצעוד
יש בוודאי דברים שעשינו
ישנם כאלה לא מעטים
אם עדיין סיבה לכל זאת לא גילינו
אולי נגלה סיבתם בעתיד
אני מקווה שהשיר המחיש לך למה טענתו של מנחם בן איננה "מוכיחה דבר בקשר לקיום אלוהים.
בקיצור, אין אי-ידיעה כהוכחה לקיום אלוהים.
יום טוב
תורת האבולוציה היא תורה מדעית המובססת על מחקר המעוגן בהתבוננות במציאות. היא לא מחפשת תשובה ישירה ומהירה כמו "אלהים ברא את העין עגולה" אלא היא מחפשת ראיות לפני שהיא קופצת לתשובה.
במקרה של העיין, האבולוציה מתארת בצורה נהדרת כיצד היא נתהוותה במשך מאות מיליוני שנים! החל מתאי עור הרגישים לאור, עבור בשקעים הקולטים את כיוון העור, עבור בעיניים פרימיטיביות, וכלה בעין האנושית, שאגב פחות טובה מהרבה עיניים אחרות בטבע. ובאופן מדהים המאשש את התיאוריה הזאת ניתן למצוא בחיות הטבע הקיימות היום כמעט את כל השלבים של התפתחות העיין.
http://en.wikipedia.org/wiki/Evolution_of_the_eye
דובי
שנית, אף אבולוציוניסט לא טוען שדברים נוצרו "במקרה", או שהם פשוטים או שהופיעו כפי שהם – להיפך, ההסבר הוא מלא פרטים וראיות, מלא הגיון ומחשבה, חקר וחוכמה.
התהיל נקרא – ברירה טבעית. כדאי לקרוא על כך.
הטוענים ל"מקריות" הם המחזירים בתשובה, ושיטתם היא הגחכה של אפשרות שניה והצגתה כאפשרות נוספת הבלעדית מלבד הצעתם (דכוטומיה כוזבת).
מנחם עצמו מחריש בקולו ועוצם עיניו בביטול, בלי להבין את הטענות כלל.
כפי שכבר כתבו לך, נסה להחליף את המילה "אלוהים" ב"לא יודע" – ותראה שהשאלות נותרו זהות ובלתי פתירות כשהיו.
דבר נוסף – להתפעל מיופי הטבע (ממוצר מוגמר, בלי לצפות בכל הפאקים שקדמו לחיוניותו הנוכחית) ולהסיק מכך בורא – שקול לגילוי דברים מחרידים בטבע (כגון הטרף הנחוץ, חרקים מזוויעים, מחלות, מומים, מינים אינסופיים שלא שרדו ועוד..) והסקת עולם נטול אל.
על מנחם עצמו אפשר להקדיש זמן בפעם אחרת.
מרי