שלום גידי

חז"ל הפכו את שמירת השבת לריטואל של דקדוקי עניות ויותר משבקשו להביא מנוחה ומרגוע ביקשו לשעבד את היהודי.

כדי לשעבד את היהודי לדקדוקי עניות, במקום לתת מנוחה לעובד והעמל, הם "דרשו" והמציאו 39 אבות מלאכות ומהם אינסוף תולדות של איסורים כדי להקשות במקום לענג.

הם לקחו את המילה "מלאכה" הכתובה בתורה החלו לספור כמה פעמים היא מופיעה והגיעו ל – 39. מכאן קבעו שיש 39 מלאכות. אומנם דבריהם שגויים והמילים המופיעות בתורה הרבה יותר כפי שהסברנו "בפרשת ויקהל". אך לא זאת הנקודה המרכזית. מה שחשוב שחז"ל לקחו את הרעיון בתורה: "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר " (שבת, כג; 12).

ובמקום זאת התפלפלו בדיוני סרק כמו: ,באיזו אבן מותר לקנח את פי הטבעת ביום שבת",

"פקוח נפש של גוי לא דוחה שבת"

האם מותר לפסוע בצעדים גדולים בשבת

"האם מותר לקשור רסן לזקן התיש בשבת"

וכאלה הבלים רבים.

כאילו התנתקו מהרעיון המקורי של השבת והחלו לעסוק בתפל ובבזוי.

גידי, הכתוב בתורה או בכל מערכת חוקים מהעבר אינה צריכה להגביל את הבנתנו מה הם החוקים הראויים לנו כיום.

מערכת חוקים, גם הכתובים בתורה, הנם חוקים כדי שהחברה תנוהל באופן תקין. ובכל דור ודור משתנים החוקים והם תואמים את ערכיו והנורמות המוסריות שלו.

בימינו, בעידן האורות, שלכל אדם זכות טבעית לחרות,עונג ואושר החוקים יחוקקו על-פי נורמות אלו. וכך גם יום השבת.

בברכה

דעת – אמת

ודווקא את הפלפולים המיותרים והדפוקים ביותר לא הכנסת לרשימה:

"המשתין בשבת מראש הגג לרשות הרבים כשגופו ברשות יחיד ואיבר מינו ברשות הרבים"

"בעילת בתולה בשבת: מותר או אסור?"

"האם מותר לאישה לצאת בשבת עם טמפון?"

"מהו שיעור מינימום להוצאת שמן זית ביום שבת?"

שאו ברכה,

ליאור הלפרין