כל ענייני השכר והעונש, המובאים בפי אנשי הדת, הם לשם הפחדה ושליטה על ציבור מאמיניהם.

אין לך דבר שיכול להפחיד את ההמון יותר מעולם נסתר המשאיר ליד הדמיון לשוות לו הנאה מרובה או יסורים גדולים.

עלייך לחשוב על חייך בעולם הזה, כיצד את חושבת שראוי לנהוג בו על פי שיקול דעתך וחוכמתך.

בדרך משל אביא את דרשת חז"ל העוסקת בשיח שבין אלהים לאדם הראשון:

"כל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי".(קהלת רבה (וילנא) פרשה ז)

כלומר חייך בעולם הזה שנתן לך "האלהים" תני דעתך ושיקלי היטב: מהי הדרך הישרה שיבור [לברור] לו האדם.

יש בפנייך יצירות אנושיות רבות, ערכים שונים וקוטביים ואת תצטרכי להחליט מהו הנכון לעשותו.

לפנייך ערך "כבוד האדם וחירותו" ללא הבדל גזע דת ומין. ובניגוד לו יש ערך שהעם היהודי הוא העם הנבחר ויש להבדיל בין יהודי לגוי, בין גבר לאישה ולאסור חופש דת ומצפון.

כל מי שאינו שם את תכליתו בעולם הזה ובמעשיו דומה לתינוק הלומד כדי לקבל שכר מהוריו, הנה כך כתב הרמב"ם בפירוש המשניות למסכת סנהדרין פרק עשירי: כל אדם שישים תכלית החכמה דבר אחר מלבד החכמה, ויאמר אלמד כדי שאשיג כבוד, חכמים מגדירים לימוד זה "שלא לשמה" כלומר שיעשה המצות וילמד וישתדל בתורה לא לאותו הדבר בעצמו אלא בשביל דבר אחר, והזהירו החכמים על נוהג זה ואמרו (אבות פ"ד מ"ה) 'לא תעשה עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בהם', כלומר שאין לתת תכלית אחרת לחכמה, ולא תהיה אצלו תכלית למוד החכמה אלא לדעת אותה בלבד, וכן אין תכלית האמת אלא שידע שהוא אמת והתורה אמת ותכלית ידיעתה לעשותה. ואסור לאדם השלם שיאמר: – כשאעשה אלה המצות שהם המדות טובות ואתרחק מן העבירות – איזה שכר אקבל? מפני שהוא דומה לנער האומר: 'אם אלמד, איזה שכר אקבל? והם משיבים לו: 'דבר פלוני' משום שאנו רואים שהוא לא ילמד אם לא יחשוב שיקבל שכר… והוא מה שאמר האיש השלם המשיג אמיתת העניינים (אבות פ"א מ"ג) אנטיגונוס איש סוכו אמר אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס אלא היו כעבדים המשמשים את הרב על מנת שלא לקבל פרס.

אם תביני היטב שתכלית חייך הם כאן בעולם הזה תשכילי לחשוב ולקחת אחריות לחייך ולקבל את הערכים הראויים לו לאדם לחיות את חיי החוכמה ולהנות מזיו "השכינה" פה בעולם הזה.

בברכה

דעת אמת