רק היום התוודעתי לאתר שלכם בקישור מפורום דתי.
דנו בפסק הלכה שפסק בנו של הרב עובדיה הרב של חולון ופורסם בוואי-נט:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3942286,00.html
"השופט עצמו", טען הרב יוסף, "גם אם הוא יודע להתפלל מצויין, גם אם הוא יודע לעשות את הדברים בצורה המוצלחת ביותר – מאותו רגע שהוא התמנה להיות שופט, פסל את עצמו מלהצטרף למניין, וכל שכן וקל וחומר מלהיות שליח ציבור… אפילו אם הוא מבטיח שכל הפסקים שיוצאים מתחת ידו הם על פי השולחן ערוך, הוא עדיין נקרא 'מרים יד בתורת משה' ולא ראוי להצטרף לכל דבר שבקדושה".
שאלתי היא האם הרב צודק מבחינה הלכתית?
ניר
איני יודע ואיני מבין כיצד אינך מזדעזע מהעובדה שרב עיר בישראל שמונה מטעם מדינת ישראל, מקבל משכורתו ממדינת ישראל ואף על-פי כן דן את מערכת המשפט כמערכת עברנית שאין ראוי לפנות אליה, והוא ממשיך לכהן במשרתו כאילו לא אמר כלום.
רפיון הידיים, רפיסות מוחין, חולשת הדעת, חוסר הבנה, בורות ורשעות כל אלה יביאו עלינו כלייה.
מציאות עגומה זו גוררת אחריה אלימות ובזיון בית משפט.
הרי במערכת החינוך הכללית מזמינים רבני עיר לדרוש לקראת החגים – וכיצד יקבל התלמיד שאותו רב בז למערכת המשפט.
איני יודע כיצד להביע את רגשותיי בעניין זה, כי כשהתנהגות בני אדם גובלת באיוולת חמורה כזו פי נאלם דום.
אני מקווה שיבוא יום ותזדעזע ארץ ביום פקודה.
הציבור הנאור חייב לחבור יחד רק לשם מטרה זו: הפרדת דת ממדינה ולבטל את התועבה הזו של הרבנות הראשית.
ההלכה, שלדעתי, מסתמך עליה הרב כתובה במשנה ברורה (אורח חיים, סימן נה, סעיף יא, ס"ק מו) :
עבריין שעבר על גזירת הצבור או שעבר עבירה, אם לא נידוהו נמנה למנין עשרה.
כתב הפמ"ג דוקא עבירה שעבר לתיאבון אבל להכעיס אפילו בדבר אחד … דינו כעכו"ם ואינו מצטרף".
והרי אדם דתי שהתמנה להיות שופט מוגדר שעבר עבירה להכעיס ללכת להיות שופט על-פי ערכי השוויון, אהבת כל אדם ללא הפליית נשים.
בכאב
דעת – אמת
אני לא מבין מדוע אתה בכלל טורח לענות מה מקור ההלכה של הפארסה הזו.
איך לא מגישים בג"צ נגד "הרב" הזה בדרישה שלא יכהן בעמדה ציבורית? נראה שהתפוח נפל חצי מילימטר מהעץ.
אלי
הציבור צריך להבין שדת יהודית היא מערכת משפט.
הרבנות הראשית, יחד עם בתי הדין הרבני, היא למעשה מעין מוסד שיפוטי המבוסס על חוקי דת יהודית הכתובה בשולחן ערוך.
שלא יאמרו רבה של חולון הוא קיצוני וכך יפטרו עצמם ממאבק אמיתי.
דעת – אמת
"לווינרוט הוצע מספר פעמים לכהן בבית המשפט העליון, אך הוא סירב ליטול על עצמו תפקיד של שפיטה."
האם ייתכן שרתיעת היהדות החרדית בלשון המעטה ממערכת המשפט הישראלית היא הגורם?
אגב אשמח לקרוא את התיחסותה של "דעת אמת" המטיף באופן עקיף לאימוץ ה"משפט העברי".
המנצח על הגיתית
איני מכיר את וינרוט מלבד זה שהוא חובש כיפה.
"המשפט העברי" זהו ניסוח מודרני להלכה.
ההלכה אינה רלוונטית במציאות הריאלית. ובזמנה – שהיהודים חיו כקהילה מפוזרת וחסרת עצמאות – ההלכה היא מערכת חוקים המתיחסת לפרט ולקהילה ואינה מן המשובחות.
דעת – אמת