קראתי ב – YNET שיש רבנים שתורתם קודמת לדמוקרטיה.
האם החוק נאמנות למדינה יהודית דמוקרטית אינו חל עליהם?
תיקי
החוק מתייחס רק לאינם יהודים הרוצים לקבל אזרחות. כוונתו לחזק את יהודיות המדינה ולא את הדמוקרטיה. המילה דמוקרטיה הוספה כמסווה דיפלומטי.
עיננו רואות שכוחם של אלה החשים עצמם "מיעוטים": חרדים, מתנחלים, מוסלמים… הולך ומתעצם והם אינם חשים אחריות אמיתית לקיומה של המדינה. הם מעדיפים את טובת אמונתם וקהילתם על-פני המדינה. במצב זה, שהאזרחים מעדיפים את טובתם האישית בכל מחיר על-פני טובת הכלל, אין סיכוי שהמדינה תשרוד. איני מתכוון לומר שאידיאת המדינה עדיפה על הפרט אלא הסדר החברתי הנקבע בחוק, הוא למעשה יביא לטובת הפרט. זהו למעשה הרעיון שאנשים מתאחדים ומייסדים מדינה עם חוקים ותקנות. במעשה זה הם מעבירים את זכות הפרט לטובת הסדר החברתי כדי שיביא לאושרו של הפרט. אחרת, וזה כל בר דעת מבין, איש את אחיו חיים בלעו והאנדרלמוסיה חוגגת ואושרו של הפרט ניזוק.
איני מזכיר את החוצפה של הרבנים המקבלים משכורתם מחוקי המדינה ומרהיבים עוז לקדם את חוקי ההלכה האווילית והגזענית בשם "האמת המוחלטת". דבר זה ידוע לגולשי דעת-אמת.
אך נקודה שהזכרתי לעיל, כאשר קהילות גדולות חשות "מיעוטים" כלומר, כל פעילותם לטובת עצמם אף על חשבון התרסקותה של המדינה, צריכה לעורר כל אדם החפץ לשמור על ביתו וחירותו.
הדברים שאמרתי היטיב לבטא ראש המועצה האזורית שומרון, גרשון מסיקה: "דרך של 'באהבה ננצח' לא יכולה להצליח" וביקש להביא ראייה ממיעוטים אחרים, כדרוזים וחרדים, שגם במאבקים פחות עקרוניים אינם נכנעים לממשלה ולרשויות החוק. "השלטון יודע להעריך את זה", טען מסיקה, "וכל שליט עושה לעצמו את החשבון".
כאשר אזרחים רבים חשים מיעוט, אף שלמעשה הם עוד מעט רוב, ומסירים מעצמם אחריות קולקטיבית אמיתית כולנו ניפול לתהום הנשייה. כשאין רצון לסדר חברתי וכל אחד מושך לכיוונו כולם נמצאים ללא תאוותם בידם. מספיק להיווכח בצומת מרכזית שהרמזורים פסקו מלכוון וכל נהג רוצה טובתו נשארים כולם תקועים בצומת.
דעת – אמת
לפני מאה שנה האמת המוחלטת הזאת גרמה ליהודים אדוקים לקרוע קריעה ולשבת שבעה על כל בן שנתפס לציונות ועלה לישראל, עד היום החרדים רואים בהקמת המדינה סוג של תקלה אם לא אסון אבל אנשי הכיפות הסרוגות טוענים ש'האמת המוחלטת' אוסרת וויתור על חלקי מולדת, ככה זה עם האמת המוחלטת של הדת היהודית היא משתנה בצורה מדהימה בעקבות מעשיהם של חילונים כופרים ועמי ארצות.
עדו
ועוד לא הגענו לאמת המוחלטת של האיסלם הסוני והשיעי ומה עם האחמדים והבהאים, הנוצרים על מגוון סיעותיהם ופלגיהם. כן לאלוהים ה-מ-ו-ן נציגים וקולות וכל מי שמביט על כך מבחוץ ללא מעורבות רגשית מבין שרוב האנושות טועה, מטעה ולוקה בנפשה באופן וברמות כאלה ואחרות.
ןבהמשך לשאלה "האם כולם טועים" התשובה היא כמעט כולם. רק 6.6% אתיאיסטים בכל האנושות צודקים. לא נורא לאט לאט המספר יגדל כי בסה"כ האנושות מתקדמת למרות שיש נסיגות קשות לעיתים.
עמית הצדיק
אבל לא ידוע מספרם של האגנוסטיקנים.
אגנוסטיקן צעיר,היודע שהאמת לא מונחת בכיס של אף חכם.
שי ג'
איני יודע מהו אגנוסטיקן ומהו נשוא אי ידיעתו.
א-אלוהים הוא א-ידיעת הקיום.
האם אתה מטיל ספק בחיוך החתול, ללא חתול, שברא את היקום?
באיזו נקודה אתה מוכן להודות ולומר ש"האמת" בכיסך?
האם אתה מטיל ספק בעצם קיומך? כפי שניסה דיקרט לטעון?
דעת – אמת
לטעמי תגלה שאין הבדל גדול ולצורך העניין ההבדל בין אגנוסטיקן לאתיאיסט הוא זניח וחסר משמעות. הרי בכל סוגיה שדורשת אמונה עקב חוסר ידיעה ניתן לאמר זאת.
לגבי חייזרים אתה אגנוסטיקן ואני אתיאיסט: יש הבדל ממשי ??
סתם הגדרות וסמנטיקה לשונית. לצורך העניין מוכן להיות אגנוסטיקן גם, מה 'כפת לי.
עמית הצדיק