תוכן:  

שלום יהושע

חז"ל מודים בפה מלא שיש בכוחם לעקור דברי תורה וכך הם עשו לאורך כל הדרך.

קח לדוגמה את יום ראש השנה הממשמש ובא. בתורה נאמר: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי [תשרי] בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶש" (ויקרא, כג; 24)

הכתוב לא ביאר שצריך לתקוע בשופר ולא הזכיר את יום הדין, וכי קשה לכתוב בצורה ברורה יותר כך: "דבר אל בני ישראל לאמר בחודש השביעי באחד לחודש תעמדו לפני לדין ותקעתם בשופר למען תשמעו ותיראו".

ויתירה מכך, המילה תרועה מתפרשת במקומות רבים כקול שמחה של אנשים מבלי להזדקק לשופר כפי שכתוב באיוב:"עַד יְמַלֵּה שְׂחוֹק פִּיךָ וּשְׂפָתֶיךָ תְרוּעָה" (איוב ח; 21 ) וכן: "וירא פניו בתרועה" פירוש – כמו בשמחה (אבן עזרא, איוב, לג; 26)

וחיזוק לדבר נמצא כשעזרא הקריא את ספר התורה בפני העם, ביום ראש השנה, ולא הוזכר תקיעת שופר אלא יום שמחה בלבד: "וַיֵּאָסְפוּ כָל הָעָם כְּאִישׁ אֶחָד אֶל הָרְחוֹב אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר הַמָּיִם וַיֹּאמְרוּ לְעֶזְרָא הַסֹּפֵר לְהָבִיא אֶת סֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת יִשְׂרָאֵל…בְּיוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי (א' תשרי) :וַיִּקְרָא בוֹ לִפְנֵי הָרְחוֹב אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר הַמַּיִם מִן הָאוֹר עַד מַחֲצִית הַיּוֹם נֶגֶד הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַמְּבִינִים וְאָזְנֵי כָל הָעָם אֶל סֵפֶר הַתּוֹרָה:

…וַיֹּאמֶר נְחֶמְיָה… לְכָל הָעָם, הַיּוֹם קָדֹשׁ הוּא לַה' אֱלֹהֵיכֶם אַל תִּתְאַבְּלוּ וְאַל תִּבְכּוּ כִּי בוֹכִים כָּל הָעָם כְּשָׁמְעָם אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה:וַיֹּאמֶר לָהֶם לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם: וְהַלְוִיִּם מַחְשִׁים לְכָל הָעָם לֵאמֹר הַסּוּ כִּי הַיּוֹם קָדֹשׁ וְאַל תֵּעָצֵבוּ:

וַיֵּלְכוּ כָל הָעָם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וּלְשַׁלַּח מָנוֹת וְלַעֲשׂוֹת שִׂמְחָה גְדוֹלָה כִּי הֵבִינוּ בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר הוֹדִיעוּ לָהֶם" (נחמיה ח; 1-12)

הרי לך מפורש שמעלות השחר עד חצות היום קראו העם בתורה ולאחר מכן התבקשו לאכול ולשמוח מבלי להזכיר את אימת הדין ואת תקיעת השופר.

בברכה

דעת אמת

תוכן:   בתשובתכם בנידון בנושא תקיעת שופר לא הוספתם הערה שבאותו פסוק כתוב שראש השנה הוא יום אחד בלבד ואילו אנו נאלצים לסבול יומים והשנה גם 3. ומדוע בחו"ל עדין חוגגים יומיים כל החגים?

אהרון

תוכן:   שלום אהרון

הערתך במקום, בזמנם שקידשו על פי הראייה היה מקום – מחמת הספק – לקיים שני ימי חג. אך היות ובזמננו יש "לוח שנה" קבוע ואין ספק מתי חל אחד בתשרי (ראש השנה), הרי שאין סיבה מוצדקת לחגוג יומיים. אבל כדרכם של אנשי האמונה "המקדשים" את הישן, אין להם העוז והגבורה להתאים את החגים והזמנים למציאות המשתנה כפי שנהגו חכמי בבל.

בברכה

דעת אמת