שלום נחמן,

בזמננו המעבר מקהילה סגורה לחיי חרות ודרור קלים יותר.

רבים כבר פרצו את המחסום הפסיכולוגי הזה וכל שעליך לעשות זה לאזור אומץ ולעשות זאת.

אתה נמצא, יחסית, במצב טוב לאחר שחקרת היטב את הדת והגעת למסקנה שכולה הבלים ורעות רוח הן לאדם כפרט והן לחברה ככלל.

מבחינה טכנית כל שעליך לעשות זה ליצור אתנו קשר או עם ארגון הלל או שתבחר לצאת בדרך עצמאית.

תחושת "הריקנות" אינה אלא תחושה הנובעת מחינוך שקיבלת משחר ינקותך.

אם תתבונן היטב בסדר היום של בחור ישיבה בפונוביז' תמצא בו ריקנות ממוסדת.

אסור לו אינטרנט, תיאטרון, סטירה, לימודים אקדמיים,אומנות, עונג טבעי, סקרנות.

וכל המגבלות הנ"ל כדי שתשב ותלמד את הבלי התלמוד: מה דין "פתח פתוח מצאתי" והאם צריך לבדוק את הבית שוב לאחר שנראה עכבר ובפיו חמץ נכנס לבית, והאם מותר להרוג כינה בשבת, ואסור להסתכל באצבע קטנה של אישה, ולא לעבור בדרך שנשים מכבסות בנהר, ומה דין אריה שאכל כבשה המשלם נזק שלם או חצי נזק… וכו' וכו' האין זה ריקנות הגובלת בסהרוריות?

בהצלחה,

דעת – אמת

זה שוב אני נחמן,

קודם כל תודה על התשובה פשוט תשובה מספקת מאוד,ועוד אני רוצה להוסיף עוד משהוא פעם חשבתי שצריך לעלות את הרמת היהדות דהינו על ידי לימוד תורה אבל אכשיו היבנתי שצריך לעלות את רמת הנאורות וההשכלה מעלה מעלה ולא כהעולם השני בורות והבל הבלים,פשוט אני מודה לכם מקרב לב על האתר הנפלא שמראה את האמת לאנשים פשוט ישר כח תמשיכו כך. ועוד מה שהשבתם לי שבחור ישיבה בפונובי'ז אסור לו אינטרנט אז בואו ואחדש לכם חידוש שאני אישית מכיר מאות בחורים בישיבה שמכניסים מחשב לישיבה ומשוטטים להם שם באינטרנט, וכן ידוע לי על בחורים שמחללים שבת מעשנים וכ"ו וזה לא מיעוט אלא הרוב ותשמחו מאוד יש שם הרבה בחורים בתהליכי חזרה בשאלה, ואני אחד מהם בתודה נחמן.

שלום נחמן,

מודעים אנו למה שמתחולל בחדרי בטנה של הישיבה.

אך עדיין אנחנו זקוקים למסה של צעירים שיבואו וינערו את החברה הישראלית מתרדמתה.

בחורי הישיבה דהיום יכולים לעשות היסטוריה, בידם לצאת מארון הקודש אל ארון הנאורות ולעשות מה שעשו מיסדי הציונות שעזבו את פתפותי הביצים של התלמוד ונהרו אחר אור התבונה והתשוקה הטבעית.

דעת – אמת

נחמן,

כל הכבוד על האומץ, אני מאחל לך כי תצליח בכל דרכיך ותמצא את סגנון החיים המתאים לך ואת המסגרת החברתית התומכת לה אתה זקוק.

דומני שאתה ודעת אמת קצת מגזימים ב'קטילת' המקורות. לא הכל "הבל הבלים". בסה"כ התורה והתלמוד הן יצירות אנושיות חשובות ביותר מבחינה היסטורית ותרבותית, פגומות ככל שיהיו. ולצד הלכות אנכרוניסטיות יש בהן גם הרבה היגדים שקידמו את זכויות האדם ביחס לתקופות ברבריות יותר.

גם אם ננתח את כתביו של שפינוזה נוכל לשים ללעג וקלס את ידיעותיו המדעיות (הפיסיקאי הדגול ריצ'ארד פיינמן עשה בדיוק את זה) אך אין זה אומר שכל דבריו הבל הם. כנ"ל לגבי כתבי אפלטון ואריסטו שידיעותיהם המדעיות ותפיסת עולמם האתית אינם עומדים במבחן הזמן, ובכל זאת אנו מכירים בגדולתם ומוקירים את חוכמתם.

טוב יעשה היהודי החופשי אם ילמד תורה אך יברור לעצמו מה הם ההבלים ומה הן הפנינים לאור התבונה והמוסר העכשווי.

בברכה,

דובי

שלום נחמן.

אני קורא את מכתבך ומרגיש את מצוקתך. למעשה, אתה נוהג כרגע כפי שנהגו האנוסים בספרד: מחזיק בדת כלפי חוץ בעוד שאינך מקבל את מושאי הדת כנכונים. ורבים-רבים ישנם כמותך, אנוסים בתוך קהילותיהם.

אני מסכים עם דברי ירון באשר לכך שהרגשת אי הנוחות שלך נובעת כולה מן החינוך שקיבלת. ראה את הדברים שכתבתי לשלומי בתשובה "אמונה זה דבר שנולדים איתו" [נא ליצור קישור https://daat-emet.sentice.com/questions/index.cfm?MESSAGEID=5046 ]

החינוך שקיבלת מצייר את העולם החילוני כעל עולם מופקר והדוניסטי בו אין בחיים דבר מלבד הנאת הרגע, בו כולם חוטאים בכל פעם שיש להם הזדמנות תוך ניצול הידיעה שאין אלוהים שצופה בהם. כך דיברו גם הרבנים בישיבה בה למדתי אני על כל החילונים בניסיון לצחוק עליהם ולהכפיש אותם, ובעיקר, להראות לנו התלמידים עד כמה אנחנו "טובים יותר". אך זה לחלוטין אינו כך. הכל תלוי בסופו של דבר באדם עצמו, ולמי שיש בידו הרצון העולם החילוני יכול להיות עולם בו יש אינספור אפשרויות ליצירה וללימוד ולהתפתחות אישית. אני רוצה ללמוד עוד על העולם ולהשאיר משהו אחרי לדורות הבאים. אני רוצה להקים משפחה, לבנות בית, לגדל כמה ילדים קטנים וכלב ולבנות לי עתיד עם אהבת חיי. כל החיים הם חוויה, אז למה לחיות אותם כמסדרון שלפני הטרקלין כשברור לך שהטרקלין אינו שם?

לשלוות הנפש שלי אני זוכה ברגעים של חסד, בזמן שלפחות האידיאל אומר שאני צריך למצות את חיי עד תום ולהספיק כמה שיותר – כי אלו החיים היחידים שיש לי. ברגע שאתה מוצא את הכח להודות שאין שום אלוהים שמהווה יד מכוונת, אתה מוצא גם את ההבנה שרק אתה האדון לגורלך, ונושא את כל האחריות על כך, לטוב ולרע. ברגע שאתה מוצא את הכח להודות שכל אותו הזמן שעסקת במתן מס שפתיים להבל וריק ולאל לא יושיע הינו זמן מבוזבז, הרי אתה מונע מעצמך בזבוז ניכר אף יותר של זמן וכוחות נפש בעתיד. פתאום אתה מסיר את עטיפת הסוכריה שכיסתה לך את המציאות, ויכול לראותה כפי שהיא – וזה דבר ששווה זהב. דבר ששווה לחיות בעבורו.

אז אתה מרגיש רע וריקנות על כך שחווית קצת חופש? אתה רוצה לחיות חיים טובים ומלאים יותר? אז תחייה אותם! מלא אותם בתוכן!

בבקשה, אתה בהחלט מסוגל! אתה בסופו של דבר הוא האדם שיקבע לעצמו את דרך חייו ויתן לה מטרות ומשמעויות. אתה רוצה לחיות חיים ערכיים? רוצה לתרום לזולת ולעסוק בדברים חשובים ולא רק בהנאות החיים? זה מעולה! יש לך את ברכתי, אפילו.

אבל אתה בהחלט יכול לעשות את זה בלי המתווך של הדת.

קח מהיהדות את הטוב ונפה את הרע. קח את ציוויי המוסר, הצדקה והחסד והשלך לפח את ההסתגרות מהעולם ואת שנאת השונה. קח את הטוב מכל עושר התרבויות שבעולם, עד כמה שאני יכול להציע. אתה חכם מספיק בשביל להחליט בעצמך מה טוב ומה לא טוב מתוך כל זה. אם הדת היא שגויה – אם כל הדתות הן שגויות – מה הטעם לך להוסיף ולנהוג בפולחנים סרי הטעם והפואנטה ולהתפלל אל האוויר הריק? קח משם את הטוב והיפטר מן המתווך, ותתחיל לחיות חיים חופשיים, יציבים ומלאים בהם אתה האדון לגורלך והקובע היחידי של אורחות חייך.

בברכה ובהצלחה,

ליאור הלפרין

תוכן:   תודה, ליאור אני מודה לך מקרב לב וכך כבר החלטתי מזמן שאני בוחר בחיי חופש חרות, אבל יש בעיה אחת שכאשר שאני אחליט באמת שאני עוזב את הישיבה יהיה לי הרבה בעיות הן מצד הבית אבא שלי יסלק אותי מהבית, זה בושה בשבילו הוא רב עיר, ואני יצטרך להשלים בגרות לעבוד להרויח כסף כדי לממן את עצמי לשלם שכירות התנתקות מהמשפחה מהאחים אחיות פשוט נידוי אחד גדול דרך אגב אני בגיל של שידוכים 22 לפני איזה חצי שנה פגשתי בחורה אפשר להגיד דווקא בחורה נחמדה ושיתפתי אותה במחשבות שלי בהתחלה היא הסתכלה על זה מוזר אבל לאחר מיכן זרמה איתי וסגרנו וורוד אירוסים ולאחר איזה כמה זמן שהחלטתי שזהו אני מסיים אם העולם הזה נמאס לי וכי אני יכול לחיות בשקר וכי ככה אני רוצה להקים משפחה ביטלתי את הוורוד לעיני המשפחה שלי זה היה ובעיקר לאבי בושה כי נפגשתי עם בחורה מסימנר חשוב ואביה ראש ישיבה חשוב הוא היתבייש מאוד אבל אני עשיתי את שלי המצאתי תירוצים שהיא לא מתאימה לי היא לא מספיק בוגרת וזהו. תיראה בתכלס אני רוצה באמת לחזור בשאלה חיים מאושרים אבל אני לוקח בחשבון את המשפחה על הגב שלי לא רוצה להיות מנותק מהמשפחה. אם תוכלו לעזור לי אשמח מאוד. נחמן

תוכן:   נחמן היקר שלום..אני שוקל כבר הרבה זמן מה לענות לך ואייך??אבל אני אנסה..בתור אינדודואל דתי קצת קשה לי להבין חוזרים בשאלה כמו חוזרים בתשובה כי אני לא מסתכל על הדברים כבתוך מסגרת אלא ביותר עצמאיות בביקורת גם לכאן וגם לכאן. ביקורתי את העולם החרדי והחילוני לא צריך לשאול אפשר לקרוא במאמרים שאני כותב כאן ואין אני חוסך שבט לשוני לא מאלו ולא מאלו גם החרדים והדתיים יש להם מה לשפר ועל אחת כמה וכמה גם החילונים…באותה מידה שברמה האישית אני דתי כי אני רואה בזה ערך לשמור מצוות אפילו שאייני נמנה לא כאן ולא כאן..אני נזכר שבתקופתי נרצח יצחק רבין ואז הייתי בישיבה קטנה ויום למחרת נכנס ראש הישיבה לבית מדרש ואמר מי שיילך להלוויה יסולק לאלתר מהישיבה..ואני כקונפורמיסט אמיתי לא דפקתי חשבון והלכתי להלויה כמובן שיום למחרת עפתי מהישיבה ושתבין אני הייתי בין המתמידים בישיבה ולמדן לא קטן אבל??זה לא עזר זרקו וכמובן שאחר כך החזירו..ולמה אני מספר לך זאת?מכיוון שאתה צריך להבין בניגוד למה שיגידו לך חברים כאן העולם החילוני בלשון המעטה לא משהוא היום נו..מה לעשות[ללכת עם בחורות ולמועדון זה לא נקרא חילוני ודיי למבין] חילונים במהות אין היום איך אמרתי פעם למישהוא שטען שהוא כופר אמרתי לו בשביל להיות כופר אתה צריך להיות גאון ואתה לא נראה כזה…מה שאני בא לומר זה שגם אם אתה בוחר ולא משנה איזה כיוון תיקח את הדברים הטובים והמועילים מכאן ומכאן ואז תהיה האדם השלם שזה אומר תלמד מקצוע בשביל שתפרנס את משפחתך ולא תהיה נטל על החברה תתגייס לצה"ל בזמן שתוכל או מקסימום תתרום מזמנך בדברים שעוזרים לחברה [לא כל מי שלא מתגייס לצבא הכיבוש הוא בהכרח שולי יש עוד דרכים לתרום]…תיקח את הטוב שיש בחברה החרדית את הכיבוד הורים את ספרי המוסר שמסבירים לך אייך להיות בן אדם יותר טוב ואז תעשה שילוב בין זה לזה בלי קיצוניות ושנאת ייתר לשום גורם ולשום חברה…[בעולם הישיבות לומדים את תרבותו של עם ישראל לא פחות מבתיי הספר החילוניים]..ואז תראה אייך אתה לאט לאט לוקח גם מכאן וגם מכאן. ואתה עושה שילוב של כבוד לאישה כאישה..כבוד לזר כבוד גם ללא יהודי[אפשר לדעת כמה מתוכיינו יהודיים מהמקור כולה עיירוב גזעים]..ובאותה מידה לומד על תרבותו של העם היהודי שלולא פתיחותו ושמירת צביונו לא אתה ולא אבותיך או רוב החברים כאן לא היינו…ותמיד אני אוהב לצטט את ר" יוחנן בן זכאי שבזמן החורבן ביקש מהנציב הרומאי את ייבנה וחכמיה וכך הציל לפחות את שארית הפליטה..שמשם היה המשכו של העם היהודי עד היום. לסיכום קח את הטוב מכאן ומכאן וזרוק את הרע כי בכל חברה כחברה יש דברים טובים ודברים רעים ואז תראה אייך שגם אביך גאה בך כי בתוך תוכו הוא יודע שיש הרבה מה לשנות בחברה החרדית באותה מידה שהחברים כאן בדעת אמת יודעים שיש הרבה מה לשנות בחברה החילונית בברכה והצלחה לך בכל דרך שתבחר רק זכור עדיף דרך המלך או כמו שהגדיר הרמב"ם דרך האמצע …בברכה לך שוב יוסי..

תוכן:   שלום נחמן, וסלח לי על שתשובתי לך התעכבה עד כה.

אני מרגיש את מצוקתך. המצב של רבים וטובים שבאים מהעולם הזה אינו שונה מזה שלך, וגם המצב שלי לא היה שונה בהרבה. אנחנו באים מרקע קצת אחר, אבל גם אני חוויתי בזמנו את אותן החוויות הרגשיות: החשש מתגובת המשפחה, מאכזבתם, מזעמם, ומאיום ההתנתקות והקריעה שעומד באוויר. ההטלה הזו באחת לעולם חדש וזר שחיים בקהילה מסוגרת לא הכינו אותך אליו, הצורך לבנות מהקרקע את כל עולם המושגים שלך מחדש… כל אלו הם דברים קשים ביותר. צריך הרבה אומץ, כוח רצון ובגרות כדי להתייצב למול הדברים הללו ולהתמודד איתם.

גורם לך לחשוב כמה אנשים יש שם שכבר מזמן לא מאמינים אבל מתמהמהים עם הצעד בגלל החשש מהרגע שבו באמת יעשו משהו ומה יהיו ההשלכות של זה מבחינה משפחתי וחברתית. גם גורם לך לחשוב כמה אנשים יש שם שכמעט-כמעט הפסיקו להאמין, אבל עדיין נלחמים לשכנע את עצמם אחרת רק כדי להימלט מהדיסוננס הקוגנטיבי שגורם אותו הפחד..

ובאמת אני אגיד לך בכל הכנות שאם יש בנאדם שלא טוב לו בדת או שהוא חושב שירגיש יותר אושר בעולם החילוני, כלומר ששיקוליו הם שיקולי תועלת, אז שיעשה חשבון טוב מאוד לפני שהוא יוצא כי התהליך עצמו בטוח יהיה קשה, בעיקר מול המשפחה, ודווקא יכול להיות שהוא יפגע מזה יותר משיפיק מזה תועלת. בשביל לעשות שינוי כזה בחיים צריך להיות שלם עם עצמך, ולא לחשוב שהשינוי הזה יפתור את הבעיות. מי שחושב שזה מה שיפתור לו את הבעיות בוודאי שלא ימצא מנוח.

אבל אם בנאדם אמיתי עם עצמו ורואה שהדרך בה הוא חי היא לא נכונה, כשאין לא אמונה ולא ראציונל, והדבר היחיד שמחזיק אותך במקום הוא החשש מתגובת המשפחה – הו אז זה הזמן ללבוש את השיריון ולהתכונן לקרב של חייך, בגלל שאי הליכה אחרי האמת שלך ועשיית הצעד רק בגלל חשש מפגיעה בנוחות היא פחדנות לשמה שבסופו של דבר תסכן את רווחתך הנפשית יותר מכל.

כל חייו של המאמין מסתובבים מסביב לרעיון הזה של אלוהים ושל הדת, אבל אם כאשר אתה סבור שהאל לא שם והדת שגויה אז מה יש לחפש שם? באותו הכלא של פרקטיקות מיותרות הכובל גם את מוחך ואת ליבך? למכור את ריבונותך במחיר זה כמוה כקריאה לשים שרשראות על ידיך ועל רגליך וסביב צווארך. הקריאה הזו נראית בעיני כקריאת המצוקה הקשה ביותר שאדם יכול להשמיע. הבחירה המודעת לדכא את המחשבה ולדכא את הרוח החופשית.

אתה נמצא בצומת החשוב בחייך. ההודאה בפני עצמך בדבר אי-אמונתך במושאי הדת הוא הצעד הקשה ביותר ליוצא בשאלה, והוא כבר מאחוריך . עכשיו נותר לך לעשות עוד מספר צעדים אחרונים. הם קשים, הם צורבים והם מפחידים. נכון. אין חולק על כך.

אבל דע שניתן לעבור אותם, ושאתה לא חייב לעבור אותם לבד. אנחנו כאן, איתך, לשמוע כל מה שתרצה לחלוק איתנו. אני גם מצרף לך את כתובת האינטרנט ומספר הטלפון של עמותת ה.ל.ל. שמסייעת ליוצאים לשאלה. הם אנשי שיחה נפלאים שיכולים להדריך אותך לגבי העולם החילוני, ובמידה והרע ביותר קורה, הם יכולים לסייע במקום מגורים, מציאת עבודה וכדו'.

אתר ה.ל.ל:

http://www.hillel.org.il

מייל לפניות:

hillel1@zahav.net.il

הקו הפתוח:

1700-70-70-73

שמור על גחלת היושר העצמי,

מחזק את ידיך,

ליאור הלפרין