תוכן:   שלום סם

כל ההתעסקות עם פרשנות פסוקים כאלה ואחרים הנמצאים בתנ"ך אינם אלא תחביב אינטלקטואלי של הבנת הנקרא, ואין בהם תועלת של ממש (לכן אין דעת – אמת מתעסקת בזה).

נבאר את דברינו, מי שמתייחס לספר התנ"ך "ככתבי הקודש" כלומר, יצירה "אלוהית" ולא אנושית, אין לו טעם להתעסק בו, לקרוא בו ולפרשן אותו. וכי מה יכול אדם, שיש לו שכל אנושי, להבין בכתבי הקודש שהם דברי אלהים חיים?

כפי שציין "קצות החושן" בהקדמה לספרו: וכי מה לשכל אנושי להבין בתורת ה'?

ומי שמתייחס לספר התנ"ך כיצירה אנושית, גם בזה איני רואה טעם לנבור ולהתעמק בפירושי פסוקים סתומים וחתומים. הנה כך כתב פרופ' ישעיהו ליבוביץ ז"ל: "מבחינת עולמם של הערכים האנושיים אין כל הצדקה לראיה זו של התנ"ך: כאמצעי חינוך למוסר אולי "אניטוגני" של סופוקלס או תורת המידות של קאנט עולות עליו, כפילוסופיה – אפלטון ושוב קאנט חשובים הימנו; כשירה – אולי סופוקלס או שקספיר עולים עליו, כהיסטוריה – ודאי תוקידידס מעניין ומעמיק ממנו" (יהדות, עם יהודי ומדינת ישראל עמ' 21).

בברכה

דעת – אמת