תוכן:   שלום עופר

עיין במאמר "פרשנות האמוראים למשנה תמוהה ומוזרה" שם תראה פלפולי הבל מדיני נזיקין.

נביא כאן דוגמה נוספת:

התלמוד (בבא קמא טז ע"ב) מביא דעתו של שמואל הסובר שאריה (בבעלות אדם) שהלך ברשות הרבים ואכל כבשה בעודה חיה ונושמת, פטור מתשלום הנזק שכן דרך האריה "לדרוס ולאכול בעודה חיה".

אך אם הרגה ואחר כך אכלה משלם חצי נזק משום שאין דרך האריה להרוג לפני שאוכל.

על דבריו של שמואל אלה שואלת הגמרא: הרי יש ברייתא הקובעת שאריה שנכנס לחצר הניזק והרג את החיה ואחר כך אכלה משלם נזק שלם, משמע דרכו של אריה להרוג ואחר כך לאכול.

מבלי להיכנס לתאורי "הנשיונל גאוגרפיק" השגויים של חז"ל, שים לב לתשובה המגוחכת של הגמרא:הברייתא מחייבת בתשלום משום שמדובר באריה שהרג את החיה כשבכוונתו להצניעה לגוריו (וזה אחד מדרכיו של האריה ולכן חייב לשלם נזק שלם)אך לא הייתה כוונתו לאוכלה מיד, ולבסוף נמלך בדעתו והחליט לאוכלה.

מלבד שאין לסוגיות האלה רלוונטיות לימינו, ראה כיצד החכמים דנים "בכוונותיו" של האריה ועל פי זה מנסים להכריע דיני נזיקין, ובהבלים אלה בחורי הישיבה יגעים ו"מתענגים" השכם והערב.

היות ובסוגיית נזקי חיות טורפות עסקינן נביא דבר נוסף.

המשנה (בבא קמא פ"א מ"ד) קובעת: "הזאב והארי והדוב והנמר והברדלס והנחש הרי אלו מועדין" כלומר בעליהם צריכים לשלם את מלוא ניזקיהם . כיצד חכמי התלמוד שחיו בבבל מזהים את החיה הנקראת במשנה ברדלס?

תשובה: הברדלס הוא צבוע זכר שלאחר 7 שנים נהפך לעטלף (בבא קמא טז ע"א). ובבא מציעא (כד ע"א) פירש רש"י שהוא נמיה. ובעלי התוספות כתבו (סנהדרין טו ע"ב) " שהוא מין נחש".

כך הרבנים שלאחר חתימת המשנה מגששים באפילה בזיהוי "הברדלס".

וראה זה פלא כותבי המשנה שחיו בארץ ישראל תחת שלטון רומי הכירו את "הברדלס" שהוא סוג של נמר מהיר ועז ושמו ברומאית Pardalis מילה המורכבת משתי מילים pard = נמר, allia = אחר, כלומר נמר אחר. (מנחם דור, "החי בימי המקרא המשנה והתלמוד" ערך ברדלס). ולא עברו אלא מאתיים שנה לערך וכבר נשכח זיהויו של הברדלס הכתוב במשנה (וליתר הרחבה עיין בנושא זה במאמר שכתבנו "מהו אתרוג ומהו הדס" ).

אך מה שחשוב לזכור, שטקסטים מבולבלים אלה הכתובים בתלמוד, מלמדים אותם בישיבות כאילו אנשים רמי מעלה ושאר רוח כתבו אותם ולכן הם יגעים על כל אות ותג, בעוד שאינם אלא אנשים שבדו מליבם חיות ומציאויות שאינם קיימים כלל ועיקר.

בברכה

דעת אמת

תוכן:   כתבת: "אך מה שחשוב לזכור, שטקסטים מבולבלים אלה הכתובים בתלמוד, מלמדים אותם בישיבות כאילו אנשים רמי מעלה ושאר רוח כתבו אותם ולכן הם יגעים על כל אות ותג, בעוד שאינם אלא אנשים שבדו מליבם חיות ומציאויות שאינם קיימים כלל ועיקר."

שאלתי: אם הם אלה שמיגעים את עצמם יומם וליל, לכאורה מבזבזים כל כך הרבה זמן לשווא, למה הם לא אלה שמצאו כל הפגמים אתה מעלה? בטח אנשים כאלה היו מוצאים עוד יותר בעיות והרבה יותר מהר!

קרייג פלדשטיין

תוכן:  

שלום קרייג

מערכת החינוך החרדית מנוהלת ככת סגורה מפני העולם החיצון, ומשעת לידתם מטיפים להם השכם והערב שאת התלמוד כתבו אנשים היכולים להחיות מתים, ומפנימים לתלמידים שאם אינך מבין את הטקסט הבעיה אצל הקורא ולא בטקסט. או כלשונם "אם ריק הוא מכם הוא ריק".

אם בחורי הישיבה יעשו אתנחתא קלה ולו לרגע קט ויאמרו בליבם "אלמד את התלמוד בעין בוחנת וביקורתית כפי שאלמד טקסט אקדמי" הרי שתיכף ומיד לא יצליח להבין כיצד שרד את הלימודים הישיבתיים כל כך הרבה שנים מבלי ששם לב ששטויות והבלים כתובים שם.

בברכה

דעת אמת