אני לא מזמן "חזרתי בשאלה", השתמשתי ב"גרשיים ", מכיוון ולא ממש הייתי דתי. אני מבית חילוני, לפני כ- 3 "חזרתי בתשובה", כלומר התחלתי לשמור שבת (לעיתים ראיתי טלויזיה שהדליקו), הנחת תפילין, ולעיתים תפילות… אני לעולם לא כיניתי עצמי דתי, כי לא הייתי מבצע מה שכתוב וצריך לבצע, אך כל פעם הזמן הרגשתי מאמין. לפני כחצי שנה בערך, החלטתי להפסיק עם זה, כי הרגשתי לא נכון ולא אמיתי, כביכול אני שומר שבת מתוך הרגל וצורך מסוים, ולא מתוך ה"אש הדתית" שבערה בתחילה- האמונה.
אל נא תקחו זאת ותצחקו, אני באמת נמצא בין הפטיש לסדן, אני מצד אחד מתחיל לתהות ולשאול שאלות, וככל שאני ממשיך, אני יותר ויותר מתרחק… קשה לי פתאום להבין את מורכבות העניין (הדת ומרכיביה), ומחשבותיי הן: אולי אם אעזוב את הדת לא אצליח… יש לי שאיפות ואני מרגיש שמה שאני מקבל, זה בגלל הידע שלי, אבל הרוב בגלל התפילות והשיחות שלי עם אלוקים…
וכל הזמן המחשבות שלי (ייתכן וזאת אובססיה) הן, שאם אני אפסיק לדבר ולהאמין בצורה הזאת, יקרו לי דברים רעים, אני אכשל בדברים, ולא אקבל יותר עזרה.
קראתי מספר שאלות באתר, שאלות קשות וקלות, מורכבות ופשוטות, אך בכל זאת ראיתי תשובה, תשובה מנומקת שאינה מתחמקת, מפורטת בעלת הסברים וציטוטים…
איך ניתן לעזוב עולם שכזה, רוב חבריי סבובים סביב הדת וגם אני, הרגשתי צורך לכתוב זאת, כי בכל זאת התעורר בי משהו כשקראתי את התגובות, תחושות מסוימות של צדקו אם זאת כעס מצד אחר על עצמי, שאני עוד מרשה לעצמי לחוש תחושות אלו.
איך פתאום אני יכול לא להאמין, אני מפחד מהמשך חיי, ומה יקרה אחרי? גיהנום, גן עדן, הרי אין נימוק ממשי ואמיתי שזה קיים, ישנם רוחות וסיאנס וכל הדברים הללו, אני לא מרגיש בנוח- מפחד, להמשיך ולחיות בצורה של אדם חילוני (למרות שאני לא דתי, אך הסברתי, איזה מין אדם אני בהתחלה…), איפה אני יהיה וכו'…???
תודה רבה על זמנכם!
שבוע טוב…
חסר שם
נראה שאתה מודע היטב למצבך הנפשי. אתה נמצא בחרדה ופחד הגורמים לך בלבול.
ואני מבין היטב ללבך, משום שהחרדות והפחדים נובעים מארגון עתיק יומין של שימוש בטקטיקת ההפחדות – בכל הדתות – והם קיבלו לגיטימציה בקרב המוני העם.
כדי להצליח להשתחרר מפחד שווא זה עליך לקרוא בצורה מסודרת את דברינו באתר.
לקרוא את הקונטרסים, מאמרים, הפלפול היומי…., וכך תגלה את שקרי הדת והבליה.
וכשאדם יודע ומכיר את מקור החרדה (במקרה שלך רבני הדת המשתמשים באלוהיהם האיום והנורא) יש בכוחו להשתחרר ממנה ולחיות חיים שלווים ונעימים ללא הזיות מפחידות.
כשם שאור דוחה חושך, הידע מסלק ספקות ואין שמחה גדולה יותר כהתרת הספקות.
ותמיד מומלץ לשוחח עם אדם הבקי בנושאים אלו בבחינת: "דאגה בלב איש ישיחנה".
בברכה
דעת-אמת
תחושותיך מובנות לחלוטין, עליך לשחרר את עצמך מהפחד האישי, וללכת אחר האמת(איזו אמת שזו תהיה, אחרי בדיקה מקיפה) בצורה חסרת אנוכיות(זאת אומרת, לא לחשוב על מה יקרה לך).
גישה חופשית חסרת פחד, אמיצה ועצמאית("מחשבה חופשית") ניטראלית ואובייקטיבית לאמת, ביקורת חופשית ניטראלית ואובייקטיבית לאמת, וגיבוש דיעה על האמת, אלו הדברים החשובים בכדי שתוכל להתגבר על ההגיגים שמפריעים לך.
סוחרי הדת בישראל, אינם אנשי אמת, ולכן הם לרוב מוכרים "סגנון חיים דתי", ו"אושר" אישי, תוך כדי פניה ליצרים האנוכיים יותר שלנו בני האדם. ולכן, צא לחופשי אל דרכך, ללא פחד וללא הגיגים על העצמי, ובחן את הדברים בצורה אובייקטיבית עד שתוכל לוודא את הדברים.
אתה מוזמן לבדוק כאן, אולי תמצא כאן משהו שיועיל לך:
http://www.hofesh.org.il/articles/books/hofesh-books.html
ברגע שתקרא מספיק, אולי זה יעזור לך.
שיהיה לך בהצלחה
יום טוב
קלף הפחד הוא הקלף הכי חזק בדת והשתמשו בו מהתחלה.
פחד ואיומים גורמים לאדם לעשות דברים שאינו רוצה.
הפחד מאל ש"מקשיב למחשבותיך" גורמות לך לרוב לא לחשוב בצורה חופשית ורציונלית.
גם חילונים שלא שומרים מצוות אך עדיין טוענים שמאמינים באלוהים
מפחדים מלחדול להאמין בו כי החדירו בהם שזה אחד החטאים הגדולים.
יש לי חברים שחזרו בתשובה שמשתמשים באופן קבוע בקלף הפחד (כמו שהמשתמשו בו כלפיהם), כדי לגרום לי להאמין.
אמרו לי שיקרה לי משהו בעולם הזה, או ב"עולם הבא".
כשהפסקתי להאמין גם אני פחדתי תקופה, אבל אחרי כמה זמן הבנתי שכל ה"טוב" וה"רע" שהיה בזמן שעוד האמנתי, קורה היום בדיוק באותה מידה- 50/50.
אני נותנת לעצמי משמעות לחיים, על ידי עזרה לאחרים ועל ידי צבירת חוויות, למידה, להספיק כמה שיותר, כדי להרגיש שהחיים כאן היו שווים כל רגע- והם שווים!!
להשאיר חותם בעולם לא אומר רק ילדים (למרות אין ספק שילדים דבר מדהים וחשוב) , אלא לדעת שגרמת אפילו בחלק קטן לשינוי בעולם.
החילונים (כמוני) בכלל או "דעת אמת" בפרט לא מכריחים אף אחד להאמין או להאמין אלא רק להראות לך את הדברים כמו שהם
(להראות את הדברים שהרבנים בכוח מנסים להסתיר כל כך)
ועם זה תעשה מה שברצונך לעשות.
כמו שאמר סטיבן הוקינג- "המדע תמיד ינצח את הדת"
ובשביל לסדר את העיניין
אני לא אומרת שכל הדתיים רעים, אני רק אומרת שהאמונה העיוורת הזאת, במיוחד בימינו עושה יותר רע מטוב.
ומי שבאמת מספיק פתוח כדי לקבל את האמת ואת הדברים כמו שהם יבין כמה אין צורך בדת כדי להיות אדם טוב
כי מוסר טבוע באדם. ואושר/ עושר הוא אינדבידואלי.
מי שרוצה להיות טוב יהיה טוב ומי שרוצה לעשות טוב יעשה טוב
ומי שדוגל כמו רבים בעולם החילוני לחינוך טוב יעשה זאת.
הגינויים של הרבנים כלפיי חילוניים, גויים וכדומה הן לרוב שטויות ורק כלי לקרב אנשים לדת.
כמו בכל עם כמו בכל דת וכמו במגזר החילוני או הדתי יש אנשים טובים וטובים פחות, יש אלימות, וחינוך לא טוב.
במקום לתת 121 מליון שקל בשנה לאברכים שילמדו תלמוד
יתנו אותם למוסדות לילדים עם קשיי למידה
לארגונים של נשים מוכות
לארגונים שמטפלים בבעיות סמים/ אלכוהול
לגיוס שוטרים
וכו
שיהיה בהצלחה
מיטל