שמעתי היום חרדי ספרדי ששאלו אותו מה הולך לעשות הוא אמר מה שהרבנים יגידו לפי המצווה "ועשית ככל אשר יורוך "
מה הקשר בין "ועשית ככל אשר יורוך" לבין הפליות גזעניות איך הוא לא מבין שמדובר בתרבות גזענית
מה יש כאן להישמע לרב , הרי לא מדובר כאן במצוות של הדת ?
פלוני
בימינו החרדים (חסידים, ליטאים וספרדים) מחונכים לצייתנות טוטלית בכל תחומי החיים.
זכורני, בהיותי חרדי, היו אברכים רבים שהתייעצו אם לעבור דירה ולהיכן.
הרבנים של זמנינו הצליחו להטמיע היטב בלבבות תינוקות בית רבן – כגירסא דינקותא שאינה נעלמת – שעל כל צעד ושעל יש לשאול רבנים.
הם נטלו מהם חרות מחשבתית באופן גורף עד כדי כך שנהפכו לבובות הנמשכות בחוטי הרבנים.
ואין לך סכנה והסרת אחריות אישית כהמון שטוף. מזלנו שיש בניהם (בין הרבנים) מחלוקות ואין גוש אחד כחטיבה אחת וגדוד אחד אלא גושי גושים מהופנטים. אם כי יש מקרים שיבואו כל הגושים לאחדות זמנית ועתידנו מי ישורנו.
הכאב עמוק ומתעצם שבמעשה ידינו הבאנו עלינו את העגל הזה.
מדינת ישראל מתקצבת מערכת חינוך חרדית שבאופן מובנה ואידיאלוגי מתנגדת לאינטגרציה.
דוגלת בחינוך קפדני ולא יותרו על פסיק למען הביחד עם האחר.
דוגלים הם בשינאת המדינה במובנה הפשוט ביותר – שינאה אידיאולוגית שחדרה ללבבות עד שקשה יהיה לנטרל שינאתם זאת בעתיד.
וכמה נפלאו דרכי מוסדות המדינה שזורעים קוצים משקים ומזבלים וכשהקוץ דוקר מתפלאים על נבזותו.
מדינת ישראל נותנת תקציבי עתק לחינוך לשינאה, לבידול, לאהבת האני, לפלפולי הבל, לדקדקנות מאוסה…
מעיי מעיי חמרמרו בראותי את העוול הנעשה מאז קום המדינה.
זכורני שהחברותא שלי המו"צ של הקהילה, שהוא ידיד נפש וחבר, אמר לי את המשפט הבא: "יש האומרים שלספרדים יש רגשי נחיתות והם לא מבינים שהם באמת נחותים".
העוול הנעשה לספרדים היה מאז ומעולם ולולא שבנו של עובדיה יוסף, שהוא עצמו קורבן לשטיפת המוח הדתית, היה עותר המדינה הייתה מחרישה. וכך היא נוהגת בכל עניין – עוצמת עיניה אוטמת אוזניה וממתינה לנקודת האל חזור.
בברכה
דעת – אמת
אני חושב שאנחנו מממנים מספיק אברכים ולא צריכים לממן גם אסירים חרדים.
האפליה שלהם נוגעת לקהילה הסגורה שלהם ולא אלינו. שיאכלו אחד את השני בעמנואל עד שיתפוצצו כמו סיר לחץ או עד שלפחות חלק מהם יתעוררו ויעזבו.
זו דעתי לפחות.
יוסי ג
הלכו חסידי עקקו"ם (עובדי קללות, קמיעות ומזלות) אל חסידי עקו"ם (עובדי קברים ומתים) וביקשו להסתופף תחת גגם. קיבלו עליהם חסידי עקקו"ם את עליונותם של עקו"ם ורצו ללמוד במוסדותיהם. אנו אנשי החופש והאור צריכים לשבת בשקט ולראות בשלווה כיצד אלה משפילים את אלה והכול במסגרת הדת. מי שבחר בחיים אלה, רוצה במסגרת הזאת מרצונו שישלם את מחיר הגזענות, ההשפלה והסבל. הרי מהו עם הבחירה לפי ההגות היהודית ? מה ייעודו וגורלו של העם היהודי ?? במה באה לביטוי "הבחירה" ? המוני הבורים מאמינים בהבל שאנו "מורמים" מכל שאר העמים. זו שטות. לא מבחינת האמונה, כמובן, הרי אין כל קשר בין אמונה המציאות ולעובדות. המאמינים מאמינים במה שבא להם בלי לתת לעובדות לקלקל להם את האמונה. אבל מי שעיניו בראשו רואה ומבין שה"בחירה" משמעה- סבל. סבל טהור ומזוכך. ראשית עובדתית זה נכון ומדויק העם הזה הוא העם שסובל הכי הרבה מכל העמים. שנית מבחינת האמונה וההגות היהודית המשך הבחירה בדרך הדת וההלכה למרות הסבל הנורא והקשה מוכיח כי העם הזה נבחר. הרי מה החוכמה להיות נבחר ולהינות ? כל אחד יבחר בזה. אבל לסבול ולהמשיך באותה דרך-זו הוכחה ל"נבחרות" העם. אז הנה הספרדים סובלים. מה, אנחנו החופשיים שהשתחררנו מאמונות ההבל נבוא ל"גאול" אותם ??? יש אלוהים ? שיתפללו אליו שיגאלם. הרי "אלוהים גדול, חזק ואין עליו". מי אנחנו שנילחם בשבילם.
טמטום החילונים ממשיך ו"מפאר" אותם כטיפשים למופת. אין כמעט "חופשיים" בעמנו האומלל. מספרם דל, וכוחם הפוליטי ובכלל זניח לחלוטין. רק תבונתם עומדת להם להתבונן בהשתאות, תדהמה והפתעה ולגחך לעצמם. אגב, אני אישית עושה את זה על כוס אספרסו כפול עם קצת חלב וקצף. זה יותר מהנה לראות איך אין חלק אחד חכם, צודק וטהור וכל אחד עם הטמטום והטיפשות שלו: החרדים-אשכנזים וספרדים מחד והחילוניים מאידך.
עמית הצדיק
שלומי
אתה רץ על המון נושאים, כולל פוליטיים ואשיב בקיצור: אני מכבד בני אדם באשר הם. כליברל הומניסט, דמוקרט, פלורליסט וגם כפטריוט יהודי חופשי אני לא מוצא ששום צורך לעמוד דום ולהצדיע לכל דבר הבל ושטות. עדיין אני לא קורא לפגוע או לשלול זכויות של דתיים ובכך בדיוק מתבטא הכבוד שלי. עדיין אני חולק לחלוטין על כל הגישה הדתית ואני מאד מעריך את הדת-לשלילה כמובן. אז הנה אני מכבד ומעריך גם יחד. אם לא הייתי מכבד אולי הייתי קורא להרוס ישיבות, לשבור בתי כנסת, לנתץ מקוואות, לגזור פאות של "תינוקות בית רבן" למנוע "לימודי דת" ועוד כהנה וכהנה. אגב, זה בדיוק מה שעשה אתא-טורק בטורקיה בשנות ה-20 וטורקיה היתה בדרך למודרניות אבל אז הסתבר שהדת מושרשת מדי ותראה מה קורה לטורקיה היום. זו דוגמה מצוינת. אבל אינך יכול למצוא שום אמירה או דעה שלי שבה אני קורא לפגוע בדת, חלילה. אין לי כל מחשבה שיש לפגוע בדת למרות שהיא, לטעמי, הבל ומבוססת על שקר, רמייה והונאה של הבריות. אינני בעד פגיעה באסטרולוגיה, קריאה בקפה, תורות הניו-אייג' או כל שאר הממבו-ג'מבו הרוחני למינהו. כאמור אני ליברל, הומניסט וכו'. אז אל תרוץ מהר להיפגע סתם יש לי הזכות לדעה עצמאית משלי גם אם היא לא מתאימה לך ולהשקפתך זוהי המשמעות של חילוקי דעות ואין זה אומר שאני לא "מכבד" את מי שחולק עלי.
אגב, אני לא נלחם בעניין העובדים הזרים כי אני אדיש לנושא. המדינה המקולקלת שלנו שוגה, כרגיל, ברוב הדברים שהיא מבצעת וגם כאן. זו מדינת היהודים ואם רוצים עובדים זרים אפשר וצריך לעשות זאת באופן מסודר אבל זה נושא אחר.
ולנקודה האחרונה. כבר דנו, שנינו, בעניין המאה ה-20 וזוועותיה. אמנם הפעם אתה לא תולה את האשם באתיאיזם, מה שמלמד אותי שהפנמת וקיבלת ההסבר שלי. כעת אתה כבר יוצר שיוויון כאילו גם עם דת וגם ללא דת יהיה קטל בעולם. אבל זה לא נכון. אני יודע היסטוריה טוב לפחות כמוך אם לא יותר. הנאורות התפתחה במערב מאז המאה ה-16. היא החלה באופן מהוסס כשבתחילה רבים פשוט הועלו על המוקד ע"י הכנסיה או הוחרמו ע"י היהדות-ראה שפינוזה. ציון דרך קריטי וחשוב הם המהפכות הצרפתית והאמריקאית שהכניסו לממסד הפוליטי-מדיני את זכויות האדם והנאורות-הליברליזם, ההומניזם ועוד. במאה ה-19 התפשטה הנאורות והליברליזם באיטיות במערב אך המדובר בקרב קשה בין הנאורות והאור לכוחות החושך. כוחות החושך נחלקים לישנים קרי העולם הישן שהדת היא יסוד מוסד בו ולעולם החדש. בדיוק כמו באבולוציה בתהליך התפתחות הליברליזם והנאורות יש מוטציות, סטיות והפרעות. לא הכל הולך חלק בעולמנו. בתוך תרבות המערב המתגבשת צצו סטיות כאלה: קומוניזם, פשיזם, נאציזם. הם פרחו במאה ה-20 התפשטו כסרטן ועשו שמות וסיכנו את הישגי המערב הנאור והליברלי. אך כמו כל סרט הוליבודי בסוף הטובים ניצחו….. עד סוף המאה ה-20 הובסו וניגפו והושמדו כל המוטציות, המחלות וההפרעות שהפריעו לליברליזם ולנאורות. יתרה מכך המערב ודרכו מהווים השראה לכל העולם. כן לכל העולם. חוץ כמובן מפנאטים דתיים למיניהם, בעיקר באיסלם, קצת גם אצלנו, לצערנו. אז נכון ישנם נאורים שכמותך אבל אם אתה מסתכל על יותר ממאה אלף גברים (תחשוב כמה עוד הם מייצגים…) שיצאו לרחובות בתמיכה מלאה של רבניהם "גדולי ישראל" כפי שמכונים אתה מבין באיזו צרה אנחנו ושאנשים כמוך הם מיעוט קטן, זניח ולא משמעותי. אגב, בדיוק, כמוני ושכמותי יהודים חופשיים אנו מיעוט זניח וקטן בהמון החילוני שגם עליו יש לי דעה ברורה ומוצקה.
לסיכום, המאה ה-20 דווקא הוכיחה שלמרות סטיות קשות ומוטציות שצמחו בתרבות המערב הוא הצליח לנכש מתוכו את גידולי הפרא ולשמור על הנאורות והקידמה שיוצרת רווחה ואושר, גם עושר לבני האדם. אם אתה יודע היסטוריה טוב תראה כי מדינות ליברליות ודמוקרטיות כמעט לא יוצאות למלחמות אלא אם אלו נכפות עליהן. הן לא נלחמות אלה באלה אלא במשטרים אחרים. ברור שיש עוד הרבה לאן להתקדם, לא הכל שלם ומושלם ויש ביקורת רבה ובעיות קשות אבל הפתרון הוא להתקדם קדימה ולא לחזור לאחור, חלילה, לעבר החשוך שבו הדת הייתה העיקר.
עמית הצדיק
אגב, שמע מדרש חילוני, בסגנון הדתי המוכר של משחק באותיות. צא ולמד שהאדם מחפש ורוצה ד-ע-ת. מה ההבדל בין ה"דת" ל"דעת" ?? הע'..!! העין שרואה ומסייעת לאדם לראות את העולם. בלעדי העיניים אנו עיוורים-סומים באפילה. והנה הדת זנחה את התבונה, ההגיון, המוסר האנושי ואימצה את – האמונה. "אמונה עיוורת" היא בדיוק המושג הראוי והנכון. הדת עקרה לאדם את העין, השאירה אותו סומא באפילה, מגשש את דרכו בחיים כשהוא כושל ונכשל. הגיע הזמן להחזיר את האור לאנושות ולאדם. לתת לאדם לראות. לדעת ולא להאמין.
לעניין ניטשה, הנאצים ושאר הדיקטטורים שהזכרת בנוגע לטיב האדם ומהותו- רע או טוב. ראשית שמתי לב שיש קצת אובססיה עם העניין הגרמני ניטשה, היטלר, נאצים). תשתחרר קצת, תרפה אחי. הטראומה הזו שכולנו סובלים ממנה, לא טובה אבל זה עניין להרחיב בו במאמר בפני עצמו על הטראומה של השואה והשפעתה עלינו עד כה. שנית, כמו כמעט כל האמירות השטחיות שמנסות להבין ולהגדיר תופעות מורכבות במשפט הן מחטיאות וחוטאות לאמת. "לב האדם" לא רע מנעוריו או טוב מנעוריו הוא גם וגם. אם תתבונן תראה כיצד אותו אדם בדיוק יכול להיות מלאך מחד ומפלצת מאידך. המון דוגמאות. קח לדוגמה את הפדופיל החרדי (יש המון כאלה, תבחר לך את האדם שנוח לך…)- הרי מחד עשה מעשה שלפי התורה יש להוציאו להורג ומאידך הוא עשה מעשי צדיקות לרוב, היה טוב לקשישים, ועוד כהנה וכהנה. דוגמא. האדם טוב ורע באותה ישות. נקודה חבל לבזבז זמן בויכוח עקר, פתרתי את הסוגיה.
ב. לעניין הדת יפה אמרת. אני מבין את הפרדוקס והקונפליקט שבו אתה חי. אתה לא היחיד. יש עוד כמה בודדים כמוך מחד דתיים מאידך מנסים לשמור על אנושיות, מוסר והגינות (אני בקשר במייל עם אחד כזה שכתב כאן לא מזמן….) אבל זו בעיה קשה כי אלו דברים המתנגשים עם הדת והדתיים בפועל, בחיי המעשה היומיומיים כפי שמתגלים לנו במציאות. צר לי עליך ואני מקוה ומאחל לך שתשמור על אנושיות בים הטירוף הדתי. אני אבל ממש לא חי בפרדוקס. בטח לא מהסוג שלך. אני שלם עם עצמי. ודאי שיש לי קונפליקטים ואני נאלץ לבחור-החיים לא פשוטים אבל אני שלם עם עצמי, דעתי ודרכי.
על החתום:
פטריוט יהודי חופשי וציוני גאה.
עמית הצדיק
אז היות ואנו דנים כאן רבות אולי תסביר, סוף סוף, במה אתה מאמין ולמה ? אתה מאמין במתן תורה בסיני שהאל התגלה מסר תורה למשה שהעבירה לזקנים וכולי ? וכך גם תושב"ע ש"רצה" ממשה ועד חז"ל ? מדוע אתה בוחר לציית לחוק הדתי קרי ההלכה והכיצד אתה בוחר מתוכו את הראוי, כפי שאמרת ?
האם אתה מבין שבעצם אתה, כמו כל מאמין ודתי ביקום (לא רק בכדור הארץ-זו אמת מוחלטת בכל היקום ובכל יקום אלטרנטיבי), בורא לך אל, דת וחוקים שנוחים לך ומתאימים לך ומקיים אותם ? האם אתה מבין שבעצם ה"דיבור" עם האל הוא דיבור לעצמך פנימה ? שכ-ל היצירה הדתית מקורה באדם פנימה וכדי לתת תוקף לדבריו וקביעותיו ברא לו אל ושם הדברים בפיו ?
נסה לענות בדיוק לשאלותי ותהיותי שנוכל להמשיך הדיון. תודה.
עמית הצדיק
אודה על האמת, לא נכנסתי כלל לפרטי הדיון סביב נושא עמנואל ומערכות החינוך שלו, לא בדקתי את טענות הצדדים, האם ישנה אפליה או איננה, ובמידה וישנה האם צודקת היא או פסולה, כל הטענות הללו יכולות היו להתברר, לפחות מבחינתי, אצל כל בורר מוסכם.
הרי מוסכם על כולם שאפליה פסולה, פסולה היא, וכל אפליה המתבססת על הבדלים לא רלונטיים פסולה היא, השאלות אם ישנם הבדלים והאם במידה וכן הם רלונטים או לא הינה שאלה מקומית שיש לדון בה בכל מקרה לגופו.
מאידך, מסכים אני לחלוטין עם המתריעים לבל יביע אדם דעה בנושא שלא התמחה בו או שאינו בקי דיו בפרטיו, ובכל זאת אביע דעה, כיון שהדיון המקומי ופרטיו אינם הנושא האמיתי.
הנושא האמיתי הוא הנסיון של הבג"ץ להעמיד עצמו מעל "דעת התורה" ולכפות את דעתו על אדם שרבו מורה לו לנהוג אחרת.
במילים אחרות הנידון הוא ידה של איזו מערכת חוק אמורה להיות על העליונה, ידה של המערכת החוקית מבית מדרשו של האדם, או ידה של מערכת החוק האלוקית.
כיון שאלה הם שני הצדדים, הרי ברור לכל מבין שיד המערכת האלוקית, שנוצרה על ידי יוצר העולם והאדם, תגבר ותכריע ללא עוררין.
גם אלה שאינם מאמינים באלוקים יבינו שאם מנגד עומד אדם המאמין באלוקים, כך יהיה עליו להכריע, ומכיון שבמדינה דמוקרטית אמור להיות מותר לאדם להאמין באלוקים, הרי כשהחוק כופה את האדם להכריע נגד מה שהוא מאמין שזה דבר האלוקים נוהג הוא בצורה לא דמוקרטית.
יאמרו: מי אמר שאלוקים אמר שיש לשמוע לרבנים יותר מאשר לדבר הבג"ץ, גם על זה ניתן להתוכח, להביא הוכחות לכאן ולכאן, אבל כיון שלא על זה התנהל הויכוח ולא נפתחה הסוגיא לדיון, יש לתת לטוענים כי דבר האלוקים מחייבם לציית לרבותיהם, להנות ולו מן הספק ("מן הספק" – לדעתו של הצדק השני כמובן, לא שבאמת יש בכך ספק כלשהו).
מכיון שהיהודי המאמין הוכיח זה אלפי שנים כי דבר לא יזיז אותו מעמדתו ומאמונתו ומנכונותו ללכת אחריה באש ובמים, מכיון שהצבור שומר המצוות הוכיח שצו רבותיו נמצא אצלו בעדיפות עליונה, הרבה מעבר לכל צו אנושי אחר, (וזאת לא מפני שרבותיו הינם מעל האנושי אלא מפני שהאלוק העל-אנושי ציוה לציית להם) הרי ברור ידו של מי תהיה על התחתונה במלחמת הכוחות המיותרת שהוכרזה. אשר על כן יש לתבוע את שופטי הבג"ץ על בזותם את בית המשפט ועל כי נגסו בכוחו ובמעמדו בעיני הצבור (ולא בפעם הראשונה) וזאת מפני שעתה כולם יראו שאין המילה שלהם מחיבת כפי שנדמה היה שאמורה היא להיות. אי אפשר לכלוא צבור שלם מאחרי סוגר ובריח. ודאי לא כשמעמדה של מדינת ישראל בנושא זכויות האדם כה רעוע.
מבחינה זו הנושא החרדי הוציא את הערמונים מהאש, שכן מחר יבוא הבג"ץ ויפעיל את כוחו הדורסני בענינים שלא ימצאו חן בעיני צבורים שונים והילתו הפגועה לא תעמוד לו שהללו יכבדו את החלטותיו, שכן הילה זו נפגעה ללא תקנה.
ומדוע צבור שומרי המצוות נבחר להיות הנרמס הראשון?
על זאת כבר כתב הד"ר נתן בירנבוים, האיש שטבע את המושג "ציונות" כשמה של התנועה שהוקמה אז, וחזר בתשובה. כה היו דבריו בשנת תרע"ט: "|ביום בו הבריק במוחות יהודים הרעיון כי האור יהל בנכר ובמחננו שורה האפילה ולכן יש להכניס את האור לתוך האפילה, בו ביום התחילה הגלות שלנו אצל אחינו היהודים. בראשונה עוד חמלו הם – עושי האור, עלינו הבטלנים, כעבור זמן-מה הפכה החמלה לכעס וחרון אף: הנשמע כדבר, מבקשים להעניק לנו אורחות בני אדם, לעשות אותנו לדוקטורים לסוכנים ולמומחים בהלכות קולנוע, בתי מרזח וקפה – ואנו עוד מרהיבים להתנגד… אבל מה נעשה ואנו נאלצים להתנגד, לבנו מתנגד, דתנו הקדומה אינה מאמינה באושר הצפון בחדשות, אפילו אומות העולם בוחלים באנשי ה"אור" וב"אורותיהם" האפלים…
הם אינם מבינים את הדבר, חרה אפם בנו, יחד עם עברתם ההולכת וקשה, גם גלותנו אצלם הולכת ומחמירה. שמא תאמרו: אין זאת גלות? כלום יש הגדרה טובה מזו לתאור המצב שאנו שרוים בו אצל אחינו המתנכרים לתורה הקדושה? ברצותם והם מתקרבים אלינו ועל שפתותיהם מלות נופת משלהם, ושקרים בוטים משלהם, עם כל עצמת תקפו של יצרם הרע על מנת לתקננו ברוח אירופא ולעצב את דמותנו בדמות "בני אדם מן הישוב". הם מחפשים נתיב ללבות הילדים שלנו, מדיחים אותם מאחרינו, עוקרים אותם מהתחום שלנו, מהתורה שלנו, מהיהדות שלנו, אל העולם המופקר שלהם. כלום תתואר גלות קשה ומסוכנת מזו?
יש והם מחליטים, או נגיד, חושבים כחובתם, לגמול אתנו חסד. הם מקיפים אותנו מכל צד, מציפים אותנו בחסדיהם, לבסוף אין אנו יכולים להניע יד או רגל, אין אנו יכולים לפצות פה, אם נחוץ לדבר – הם המדברים, אם נחוץ להקציב – הם המקציבים, הם המנדבים, האפוטרופוסים, אנחנו הנתמכים הבטלנים. כלום קיים עוד צל של ספק כי אכן גלות קשה היא זאת?
בתי הכנסיות שלנו, בתי המדרשים שלנו, בתי החיים שלנו, והמקומות שלנו, הכל עובר לרשות שלהם. הם האדונים ואנחנו המשועבדים בכל עזוז יהדותנו אנו עובדים להאדיר את כבודם הם. האין פרושו של דבר כי אכן בגלות אצלם אנחנו?
כנראה, הננו תופסים ביתר קלות את בעית גלותנו אצל אומות העולם, מאשר את בעית גלותנו אצל אחינו המתנכרים לתורה ולמצוות, בשעה שהאומות העולם רוצצות אותנו אנחנו מוחים, מחפשים מוצא של הצלה. אבל בשעה שאחינו המתנכרים משפילים אותנו עד דכא, בשעה שהם לא רק מתערבים בענינינו אלא מעבירים אותם לסמכותם היחידה, בשעה שהם לא רק מתנכלים לקדשינו אל עומדים לחסלם כליל חלילה אנחנו שמים יד לפה ולא מנסים אפילו להתגונן". (ד"ר נתן ברנבוים, "בגלות אצל אחינו היהודים" ציריך תרע"ט).
הדברים מדברים בעד עצמם. וימים יגידו להיכן מתגלגלים הדברים. אבל מהר"ל מלמדנו כי כל גלות הינה הכנה לגאולה והגלות הזו אצל אחינו היהודים ובמיוחד אצל אותה מערכת משפט שאינה חכמה דיה להכיר את מקומה, ודאי אינה יוצאת דופן וכבר רואים כיצד מהוה היא כלי שממנו נצא מחוזקים שבעתים ונודיע קבל עולם כי "התורה הזו לא תהא מוחלפת ולא תהא תורה אחרת".
רוני וויס
מדינה דמוקרטית מתירה להאמין בכל הזייה שאינה סותרת את החוק הלכה למעשה.
ברגע שאמונה במאן דהוא גורמת לאדם לעבור על החוק הרי הוא עבריין ועליו להיכנס לכלא.
דמה בנפשך שיוולד "פנחס הכהן" והוא בקנאתו להזייתו ירצח זוג אוהבים: "וַיַּרְא פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וַיָּקָם מִתּוֹךְ הָעֵדָה וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ:
וַיָּבֹא אַחַר אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל הַקֻּבָּה וַיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם אֵת אִישׁ יִשְׂרָאֵל וְאֶת הָאִשָּׁה אֶל קֳבָתָהּ וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר, כה; 17-18).
האם המשפט הישראלי יניח לו או שמא יענישו בכלא, שני מאסרי עולם, ככתוב בחוק? אתמהה.
יתר דבריך כלומר, התפיסה הדתית שהם נמצאים "אומה בתוך אומה" כבשאר אומות העולם ידועה לנו ואותה אנחנו מנסים להפנים בלבות הנאורים כדי שיצאו אתנו למאבק חריף ועיקש נגד שומרי הישן והעבש מפני חדש וקידמה.
בברכה
דעת – אמת