21 שנים • Anon שמעתי שיש גם ריב על זה בין ישמעאל לשמעון בר יוחאי בגמרא אם צריך לשלב עבודה ותורה או לאו אם תוכלו בבקשה להתייחס בתשובתכם לזה מעניין אותי.
תודה מראש.
צוות
כל חברה או קהילה קובעים לעצמם את הנורמות של הצדקה או עזרה לזולת.
הנידון אם החברה מסכימה לתמוך באנשי ספר היא הכרעה ערכית של האנשים עצמם (התומכים והנתמכים) .
לדוגמה: החברה החילונית קובעת לאיזה אנשים היא מוכנה לסייע ולתת מילגת סיוע (סטודנטים מצטיינים מקבלים מילגת הצטיינות).
כיוצא בו החברה החרדית בדור האחרון, בחרה לתמוך באנשים שבחרו ל"המית עצמם באוהלה של תורה".
החוסר לגיטימיות המוסרית במצב הרווח היום ,הוא שהחברה החרדית אינה מעניקה מילגה ותמיכה ללומדי התורה שבדרך הטבע אמורים להיות מעטים ("ראיתי בני עלייה והם מועטים") אלא מחנכים הם את כל בני הקהילה להיות "תורתם אומנותם" בתקווה שאנשים שמתעבים וסולדים (חילונים) מצורת חיים זו יתמכו בעל כורחם באנשים הנמצאים במסגרת "תורתו אומנתו".
לשון אחרת: המצב השורר היום בקרב בחורי הישיבות מתועב ומסואב משני טעמים:
1. בחורי הישיבה נתמכים ללא הסכמת התומכים החילונים.
2. כל בור ועם הארץ שאינו לומד ואינו מתכוון להיות למדן מקבל סיוע, מעצם העובדה שהוא רשום על הנייר כבחור ישיבה.
להלן מקור מחלוקת ר' ישמעאל ורבי שמעון בר יוחאי מתורגם:
מצד אחד כתוב בתורה: 'ואספת דגנך' משמע צריך לעבוד ולהתפרנס, ומאידך כתוב: 'לא ימוש ספר התורה הזה מפיך' משמע צריך ללמוד כל היום. רבי ישמעאל סבר שצריך לעבוד ולהתפרנס ובזמן הנותר ללמוד תורה. רבי שמעון בן יוחי אומר אפשר אדם חורש בשעת חרישה וזורע בשעת זריעה וקוצר בשעת קצירה ודש בשעת דישה וזורה בשעת הרוח? הרי לא נותר לו זמן ללמוד ותורה מה תהא עליה? אלא – אמר רבי שמעון בר יוחאי – בזמן שישראל עושין רצונו של מקום [אלוהים] מלאכתן נעשית על ידי אחרים ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום [אלוהים] מלאכתן נעשית על ידי עצמן. אמר אביי הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידן כרבי שמעון בן יוחי ולא עלתה בידן אמר רבא לתלמידיו : בבקשה מכם אל תבואו לבית המדרש ביומי ניסן וביומי תשרי בתקופת הקציר ועשיית היין והשמן, כדי שיהיה לכם מזון ולא תוטרדו כל השנה (ברכות לה ע"ב).
נראה שהיום נוהגים החרדים כמנהג ר' שמעון בר יוחאי לא משום ש עושים רצונו של אלוהים, אלא מנצלים את כוחם הפוליטי כדי לגרוף הסכמים קואליציונים על אפם וחמתם של שוחרי השוויון והחופש.
בברכה
דעת אמת
לא התייחסתם למה שהרמבם אמר בספר המדע – שאסור להינות מדברי תורה וכל מי שמשים ליבו שילמד כל היום תורה ויתפרנס מצדקה אין לו מקום בעולם הבא. שמעתי מרב שהרמב"ם אומר גם משהו הפוך וזה מצויין בפרק האחרון של זרעים כשהוא מדבר על הלווים קראתי ולא ממש הבנתי ואין פירושים דווקא על זה בספר שקראתי ממנו. וגם נאמר טובה תורה עם דרך ארץ ונאמר תורה שאין איתה עבודה סופה בטלה. אז איך מתיישב על הדעת שהבחור החרדי שלומד כל היום תורה לא ישים לבו לדברים אלו.
מאיפה הם למדים שהדברים האלו לא מחייבים ואף יש לעשות הפוך מהם???
צוות
שלום לך
הבחור החרדי מחונך משחר ילדותו שהוא מרכז העולם, למענו נברא העולם וכולם צריכים לשרתו משום שהוא מקיים את רצון האלהים באופן בלעדי. לכן אין פלא שהוא מרגיש בסדר עם המצב שיש אנשים המשרתים אותו.
והם מביאים חיזוק להבלי אמונתם מהרמב"ם בהקדמה לפירוש המשניות:
אם תכלית הבריאה היא לאדם השלם והחכם, מדוע ברא הקב"ה אנשים רבים ריקים מן החכמה, מבקשים התאוה, ושהאיש החכם, הוא יחיד בין רבים, לא ימצא אלא אחד בדור מהדורות.
התשובה על זה, שהאנשים הריקים נמצאים, כדי לשמש ולשרת את החכם, שאילו יהיו כל בני אדם מבקשים חכמה ופילוסופיא, נשחת תקון העולם… ואם כל אדם היה צריך לפרנס עצמו, מתי יהיה מוצא פנאי ללמוד ולקנות חכמה? על כן נמצאו שאר בני אדם, לתקן אלו המעשים, הצריכים אליהם במדינה, כדי שימצא החכם צרכו מזומן, ותתישב הארץ, ותהיה החכמה מצויה. ומה טוב אמר האומר, לולי המשתגעים, אלה העובדים קשה למחיתם , נשאר העולם חרב.
כך סוברים כל הדתות שהאדם החכם (כלומר זה המקיים את "רצון האלהים" כל דת לשיטתה) למענו נבראו יתר האנשים והם המשרתים שלהם. בדיוק נגד השקפה מתועבת זו יצאו והתקוממו בעת החדשה – המהפכה הצרפתית – כדי להגיע לשוויון וזכויות אדם ללא הבדל מין, גזע, דת והשכלה.
בברכה
דעת אמת