שלום מיכאל,

מבלי להיכנס לשאלה הלכתית אם מותר לחזק עוברי עברה מבחינה דתית, ניתן להבין את נפש המאמין.

נוהג אנשי האמונה נובע מתחום הנפש, ובמקרה חמץ בפסח התחנך על חומרתו בבחינת: "בל יראה ובל ימצא". עד כדי כך שהחמץ מבהילו וגורם לו עוגמת נפש יותר ממחלל שבת בפרהסיא למרות שאיסור חילול שבת חמור מחמץ. ואין לשאול על תגובה הבאה מהרגש מדוע אנשי הדת יכנסו לסופר המוכר מוצרים לא כשרים ויקנה רק את הכשרים ואילו בפסח לא יכנס לבית קפה שיש בו חמץ.

החרדות שאנשי הדת מקבלים עקב החינוך "האימתני" מפני עונשים בעולם הזה ובבא גורם להם להגיב באופן אמוציונאלי שלאדם מהשורה קשה לו להבין.

כדי להתחבר קצת לרגשות הדתיים אביא דוגמה. אדם שממניע "הומני" נמנע מלקנות פרוות העשויות מעור חיות לא יכנס לחנות המוכרת פרוות אלו למרות שיש שם מעילים ללא עור חיות.

נ.ב רגלי אינה דורכת בבית כנסת אורתודוקסי כדי לא לחזק את ידי מחללי השוויון והחירות – מונעים מנשים חלון הזדמנויות שווה, קוראים להרוג ולנקום בגויים ובאתאיסטים אוהבי אדם וטבע.

בברכה

דעת – אמת