21 שנים • Anon רש"י מקשה מדוע כתוב ואברהם עודנו עומד לפני ה' בה בשעה שמבחינה הגיונית היה צריך להיות כתוב ההיפך, וה' עודנו עומד לפני אברהם. ומתרץ שנכונים הדברים מצד ההגיון ומכל מקום קיים מושג של 'תיקון סופרים', דהיינו, צורת כתיבה שאינה מבטאת את המציאות כפי שהיא ומצד סיבה צדדית – 'סופרית' מתקנים את הלשון.
מגיעה חבורת 'דעת אמת' (אמת, אמת ולא פחות…) ומסלפת את הכוונה באמרה: "מהלשון תיקון סופרים (משמע… חחח… משמע) שהסופרים תיקנו, היינו שחכמים שינו הלשון.
משמעות מופלאה מדברי רש"י…
עד מתי חברים, תסלפון… עד מתי תהיו שקועים באובססית הכפירה שמסלפת את שכלכם ומטעה את קוראיכם
יצחק
1 Answers
21 שנים • jsadmin צוות
צוות
נסיון פירושך למושג "תיקון סופרים" הוא נסיון מעניין ומאלף. לדבריך כשחז"ל אומרים "תיקון סופרים" כוונתם שכותב התורה כתב מראש את דבריו בסגנון משופץ ומתוקן כדרכם של משפצי הלשון הם "הסופרים".
כלומר כשכותב התורה פירט את העונש שיקבל מי שיפר את מצוות התורה: "אִשָּׁה תְאָרֵשׂ וְאִישׁ אַחֵר ישגלנה" (דברים כח;30 ) קורא התורה, בבית הכנסת, נדרש לקרוא "יִשְׁכָּבֶנָּה" במקום ישגלנה, ודרישה זו היא מפי תיקון סופרים כפי שכתב רש"י. לדבריך, דרישה זו נעשתה על ידי כותב התורה ולא מאוחר לו, אם כך מדוע כותב התורה לא כתב מראש "ישכבנה" ? יודעים אנו שאנשי האמונה ישיבו שסודות טמירים גנוזים בטקסט התורני כנדרש מהאלהים ואנו כבני האדם קטונו מלהבינם ולהשיגם. לכן נשאל שאלה נוספת: הלא רבותיך כותבים במפורש כדעת – אמת: "וכינהו הכתוב שהוא תקון סופרים אנשי כנסת גדולה וכו' אלא שכינו פסוקים אלו אנשי כנסת גדולה ולכן נקראו סופרים שהיו סופרים כל אותיות שבתורה ודורשין אותו" (מדרש תנחומא פרשת בשלח סימן טז), כפי שהבהרנו בדברינו בפרשת "וירא",מדוע בחרת להתעלם מדברינו אלה? כמו כן התעלמת לחלוטין מדברי הרד"ק שכתב במפורש שכל תיקוני הסופרים הם תיקונים מאוחרים של אנשי כנסת גדולה (בית שני) שנעשו לאחר שנשתבש נוסח התורה עקב צרות הגלות.
בברכה
דעת – אמת