רבי יהודה הנשיא הוא עורך המשנה ולא יוצרה.

מכאן שהמשניות קדמו לתקופתו והיו נשנות על-פה.

יצירת התורה שבעל-פה במובנה הרבני כלומר, יצירת "מדרש הלכה" המפקיע מפשוטו של מקרא החל כבר בשלהי בית שני. וזאת המחלוקת בין הצדוקים לפרושים: הכוח בידי חכמים ל"דרוש" את התורה ולתקן תקנות הנוגדות את פשוטו של מקרא תחת איצטלא של "מסורת זקנים" ממשה בסיני.

הזמן בו החל להתקבע, בחלק מהקהילות היהודיות, מערכת חוקים ותקנות על בסיס "מדרש הלכה" אף בניגוד לפשוטו לוט בערפל.

צריך לזכור שמתקופת עזרא רב הנסתר מהידוע על היהודים, תקופה של מאות שנים.

המשניות הראשונות הידועות לנו הן מתקופת גזרות אנטיוכוס (אמצע המאה השנייה לפני הספירה).

להרחבה בנושא זה תוכלי לקרוא בקורס "מבוא לתורה שבעל-פה" של האונ' הפתוחה.

לגבי ניסוחך: " מתיי לדעתכם מישהוא חיבל בנתונים".

אין כאן חבלה אלא ניסיון להתאים מערכת משפט למציאות. הטקסט המקראי איבד את הרלוונטיות שלו למציאות האנושית יהודית. בית המקדש חרב, עצמאות מדינית לאכוף חוקי תורה בטלה ולא נותר – כפי שמציאות כופה שינויים אידיאולוגיים ומשפטיים – אלא להתאים את "חוקי האל" למציאות המשתנה.

בית מקדש נהפך לבית כנסת שהוא מקדש מעט.

קורבנות הומרו לתפילות.

חוקי מדינה נהפכו לחוקי קהילה קטנה שמטרתה לשרוד ולשמר את צביונה תחת עול שלטון זר.

השאלה המרתקת ביותר בהקשר לאנשי דת-יהודית מתי וכיצד, אם בכלל, יתאימו את חוקיהם למציאות המשתנה של עידן האורות.

עד ימינו אלו הציבור הדתי כחרדי הולך ומתחפר בבועה המנותקת מהמציאות ואם ימשיכו כך הם ייעלמו ויוותרו על דפי ההיסטוריה בלבד.

בברכה

דעת – אמת